מוטי גל: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (83 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מוטי גל1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל]] | |||
הרב '''מוטי (מרדכי) גל''' , ([[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] - [[י' באדר|י' אדר ב']] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] [[הרבי]], מנכ"ל מוסדות חב"ד, ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[רמת גן]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב מרדכי גל נולד בעיר [[תל אביב-יפו|יפו]] ב[[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), שעלו לארץ כמעפילים ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת 'תל גיבורים' ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע"ש קוגל. | |||
[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של מועמד לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'. | |||
[[קובץ:מוטי גל כינוס אחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכינוס אחדות ב[[בית מנחם]] שאורגן לרפואתו]] | |||
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בן גוריון בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא. | |||
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של | |||
בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם | בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס. 'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם 'גל'. | ||
כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית | כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. | ||
. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. | |||
ב[[אוניברסיטה]] הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל"ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ב[[רוסיה]] ל-13 שנים בכלא. | |||
===התקרבות לרבי=== | ===התקרבות לרבי=== | ||
[[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]] | [[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]] | ||
במשך שהותו | במשך שהותו ב[[ניו יורק]], תוך כדי עבודתו על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו ר' [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. פגישתו הראשונה של הרב גל עם הרבי ארעה ביציאתו של הרבי לתפילת [[ערבית]], בעת שעבר הרבי בשביל שפילסו לו החסידים הביט הרבי ברב גל ומבטיהם נפגשו. | ||
גם | גם לאחר נסיעתו של רב גל לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הרגיש געגועים עזים אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ור' יוסק'ה לוין שהיו אז בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר. | ||
לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב"ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע. | לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע. | ||
ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, | ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ול[[צניעות]] בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא [[יציאת מצרים]] ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}. | ||
היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים | היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב-[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. | ||
הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו | הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו ל[[ניו יורק]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה. | ||
לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם | לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם ה[[משפיע]] בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)|אברהם דרייזין]], וה[[משגיח]] הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב ב[[מנחם אב]] [[תשל"ט]]. | ||
אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] | אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]. | ||
===נכנס בעסקנות הכלל=== | ===נכנס בעסקנות הכלל=== | ||
באותה תקופה החל לעסוק | באותה תקופה החל לעסוק ב[[הפצת המעיינות]], יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב"ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. | ||
בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע | בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע '[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים. | ||
כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים. | כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]]. | ||
==שליח הרבי | ==שליח הרבי ברמת גן== | ||
כאשר החל לפעול | כאשר החל לפעול ב[[רמת גן]], כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב"די הידוע ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהייתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. | ||
בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי | בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי [[תניא]] לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ב[[יחידות]] בשנת [[תשל"ט]] (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית). | ||
לצד שיעורי חסידות מסק בקביעות בבית חב"ד שיעורי [[גמרא]] ושיעורם ב[[עץ חיים]]. | |||
בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית מעשים טובים" ב[[רמת גן]] - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי בניו הרב אבי גל והרב יוסי גל. | |||
בהמשך לכך, הקים גם את ארגון "יהודה וישראל" שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסייה - לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער. | |||
עם הרחבת הפעילות, הביא למקום שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת 'מרום נווה'; הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל; הרב [[ישראל שפרינגר]] בבית הכנסת 'סוכת שלום' (וכיום רב בית הכנסת לצעירים); הרב ישראל גורביץ' בקריית קריניצי; הרב חיים צדוק ברמת עמידר; והרב מענדי לבנוני בשכונת הראשונים וסובב הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית. | |||
בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את "מדרשת התעוררות" לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות. | |||
==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה== | ==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה== | ||
בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב"ד, ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. | בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת [[יצחק שמיר]], נגד דעתם של כמה מעסקני [[חב"ד]], ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. | ||
בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. | בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל [[הרבי]], עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. | ||
ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. | ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-[[770]] כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. | ||
==קולנוע גאולתי== | ==קולנוע גאולתי== | ||
[[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י"א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש"ע]]]] | [[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י"א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש"ע]]]] | ||
במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי. | במקביל לפעילותו בעיר [[רמת גן]], החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי{{הערה|קדם לכך הסרט "מסע בר מצווה" שיועד לציבור הכללי.}}. | ||
עוד קודם לכן, בשנת [[תנש"א]] כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר ל[[גאולה]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של [[הרבי]], והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם. | |||
בשנת [[תשנ"ו]] הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את [[בשורת הגאולה]] לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על [[הגאולה]] הקרובה. | |||
בשנת [[תשע"א]] לקראת 20 שנה ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]] להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח. | |||
== תקופת המחלה == | |||
כאשר התגלתה אצלו מחלה ממארת הגביר את פעילותו עשרת מונים, ונערכו מאות פעילויות, [[התוועדות|התוועדויות]] ואירועים לרפאותו. ב[[כ"ח ניסן]] [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]] לזכותו ורפואתו. בין היתר יזם הקרנת וידאו מהרבי בחצר בניין [[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], ו[[התוועדות]] אחדות ארצית. | |||
== | == פטירתו ופעולות הנצחה == | ||
במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו ובשל כך אף לא יכל להשתתף בחתונת בתו, שהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתו. | |||
ביום רביעי [[י' באדר|י' באדר ב']] [[ה'תשע"ד]] נפטר והובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד]] ב[[בית העלמין]] [[הר הזיתים]]. | |||
עוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן [[תפילין]] במרכז העיר [[אור יהודה]] עם שלט סדר הנחת תפילין גדול ומואר לעילוי נשמתו. בקיץ [[תשע"ד]] הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו. | |||
==משפחתו== | |||
* בניו, ר' אברהם משה ויוסף יצחק גל, שליחי חב"ד ברמת גן | |||
* חתנו, הרב [[גבריאל גורדון]], אחראי על שיפוץ הקברים ב[[ליובאוויטש]]. | |||
* חתנו, הרב גבריאל ווברמן, שליח הרבי באי כרתים. | |||
*בתו , בלה בוקובזה גל , שליחת חבד ברמת גן בעלת ״מרכז לאה״ יחד עם בעלה ישראל בוקובזה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*מנחם זיגלבוים, '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60468 האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב]''', שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3808 הרב גל מספר: כך הפכתי לחסיד חב"ד] {{וידאו}}{{אינפו}} | ||
* מנחם זיגלבוים, '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60468 האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב]''', שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}} | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל]''' אתר שבועון 'בית משיח' | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל]''' אתר שבועון 'בית משיח' | ||
*'''[http:// | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}. | ||
* יעקב מן, '''[http:// | * יעקב מן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע"ג (28.06.2013) | ||
* '''[http:// | * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78898 הרב גל מספר על מחלה ואמונה]''', ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70436 מאות בכנס האחדות הארצי בכפר חב"ד] - {{אינפו|}} | |||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3919 ענינו של ראש חודש]''' {{וידאו}} {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/795372/ כשאורי זוהר אירח את מוטי גל], {{אינפו}} | |||
;טורים שנכתבו אחר פטירתו | |||
* [[שימעלה פיזם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80749 סמל החיים עם הרבי, האמונה והעשיה]''', {{אינפו}} | |||
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80895 איש של קצוות - איש של חיבורים, טור פרידה]''' {{אינפו}} | |||
* שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/20/016526791269.html השליח שפרץ מרמת גן לארץ ישראל כולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 920 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | {{מיון רגיל:גל מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים ברמת גן]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדר התורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:08, 2 בספטמבר 2024
הרב מוטי (מרדכי) גל , (כ"ג טבת תשי"ב - י' אדר ב' תשע"ד) היה שליח הרבי, מנכ"ל מוסדות חב"ד, ומנהל בית חב"ד בעיר רמת גן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרדכי גל נולד בעיר יפו בכ"ג טבת תשי"ב ליוסף ורחל גל (אוליבר), שעלו לארץ כמעפילים ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת 'תל גיבורים' בחולון, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע"ש קוגל.
.jpg)
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה[1], באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.
בחודש שבט תשל"ג בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בן גוריון בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת מלחמת יום כיפור בשנת תשל"ד, חזר והתגייס לצבא.
בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס. 'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם 'גל'.
כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים.
באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת תשל"ח (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.
התקרבות לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שהותו בניו יורק, תוך כדי עבודתו על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו ר' אבי פיאמנטה, שהביא אותו בפעם הראשונה אל הרבי, בקיץ של שנת תשל"ח. פגישתו הראשונה של הרב גל עם הרבי ארעה ביציאתו של הרבי לתפילת ערבית, בעת שעבר הרבי בשביל שפילסו לו החסידים הביט הרבי ברב גל ומבטיהם נפגשו.
גם לאחר נסיעתו של רב גל לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הרגיש געגועים עזים אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ור' יוסק'ה לוין שהיו אז בחורים צעירים מ-770, התחילו לעמוד איתו בקשר.
לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב"ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.
ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: "אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט". בנוגע להורים כתב הרבי: "יגיד האמת - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני". ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: "יגעת יגיעה קלה, ומצאת!"[2].
היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב-770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'מכון חנה', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'הדר התורה', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.
הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.
לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר' אברהם דרייזין, והמשגיח הרב יעקב קאפיל גולדברג (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' יואל כהן, חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב במנחם אב תשל"ט.
אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר בכפר חב"ד כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב יצחק גינזבורג.
נכנס בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב מאיר פרידמן, יו"ר צא"ח בכפר חב"ד, החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב"ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה[3].
בשנת תשמ"א כשהרבי יצא במבצע 'אות בספר התורה', נבחר על ידי בית דין רבני חב"ד לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' זושא וילימובסקי, הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים.
כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת תשד"מ. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.
שליח הרבי ברמת גן[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר החל לפעול ברמת גן, כבר היה קיים בעיר בית הכנסת החב"די הידוע ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהייתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי.
בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל"ט (יחד עם רעייתו): "אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות" (תרגום מאנגלית).
לצד שיעורי חסידות מסק בקביעות בבית חב"ד שיעורי גמרא ושיעורם בעץ חיים.
בשנת תש"ס הקים את "בית מעשים טובים" ברמת גן - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי בניו הרב אבי גל והרב יוסי גל.
בהמשך לכך, הקים גם את ארגון "יהודה וישראל" שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסייה - לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער.
עם הרחבת הפעילות, הביא למקום שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת 'מרום נווה'; הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל; הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת 'סוכת שלום' (וכיום רב בית הכנסת לצעירים); הרב ישראל גורביץ' בקריית קריניצי; הרב חיים צדוק ברמת עמידר; והרב מענדי לבנוני בשכונת הראשונים וסובב הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.
בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את "מדרשת התעוררות" לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.
בשליחות הרבי אל ראש הממשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ, כשהחל להתרקם "התרגיל המסריח", הוא החליט לפעול לטובת יצחק שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב"ד, ובעידודו של הרב דוד חנזין. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא שלימות הארץ, וחיזק את ידיהם.
בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים משמיר (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע למזכירות והביא את המכתב לרב לייבל גרונר, ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: "מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול".
בי"ח ניסן תש"נ, באמצעו של חול המועד פסח, יצא שוב ל-770 בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו פדיון נפש אישי של ראש הממשלה אל הרבי[4]. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר.
קולנוע גאולתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים[5], שיועדו לציבור החרדי[6].
עוד קודם לכן, בשנת תנש"א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה, יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבי, והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.
בשנת תשנ"ו הפיק יחד עם רמי אנטיאן שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובה.
בשנת תשע"א לקראת 20 שנה לכ"ז אדר תשנ"ב, יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.
תקופת המחלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר התגלתה אצלו מחלה ממארת הגביר את פעילותו עשרת מונים, ונערכו מאות פעילויות, התוועדויות ואירועים לרפאותו. בכ"ח ניסן תשע"ג הוכנס ספר תורה לזכותו ורפואתו. בין היתר יזם הקרנת וידאו מהרבי בחצר בניין 770 בכפר חב"ד, והתוועדות אחדות ארצית.
פטירתו ופעולות הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו ובשל כך אף לא יכל להשתתף בחתונת בתו, שהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתו.
ביום רביעי י' באדר ב' ה'תשע"ד נפטר והובא למנוחות בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.
עוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן תפילין במרכז העיר אור יהודה עם שלט סדר הנחת תפילין גדול ומואר לעילוי נשמתו. בקיץ תשע"ד הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו, ר' אברהם משה ויוסף יצחק גל, שליחי חב"ד ברמת גן
- חתנו, הרב גבריאל גורדון, אחראי על שיפוץ הקברים בליובאוויטש.
- חתנו, הרב גבריאל ווברמן, שליח הרבי באי כרתים.
- בתו , בלה בוקובזה גל , שליחת חבד ברמת גן בעלת ״מרכז לאה״ יחד עם בעלה ישראל בוקובזה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב גל מספר: כך הפכתי לחסיד חב"ד
- מנחם זיגלבוים, האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב, שבועון 'בית משיח', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013)
- כתבת פרופיל אתר שבועון 'בית משיח'
- הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה, כתבה מאתר ynet .
- יעקב מן, תודה ה' על הייסורים, עיתון בקהילה כ תמוז התשע"ג (28.06.2013)
- הרב גל מספר על מחלה ואמונה, ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013)
- מאות בכנס האחדות הארצי בכפר חב"ד -
- ענינו של ראש חודש
- כשאורי זוהר אירח את מוטי גל,
- טורים שנכתבו אחר פטירתו
- שימעלה פיזם, סמל החיים עם הרבי, האמונה והעשיה,
- מנחם זיגלבוים, איש של קצוות - איש של חיבורים, טור פרידה
- שניאור זלמן לוין, השליח שפרץ מרמת גן לארץ ישראל כולה, בתוך שבועון בית משיח גליון 920
הערות שוליים
- ↑ דירוג מספרי שצה"ל נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של מועמד לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה
- ↑ את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.
- ↑ בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.
- ↑ יצחק שמיר במכתב תודה לרבי.
- ↑ לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.
- ↑ קדם לכך הסרט "מסע בר מצווה" שיועד לציבור הכללי.