ברוך מרדכי ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (61 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' מוטל ליפשיץ השוחט ממוסקבה|אחר=ר' מוטל ליפשיץ שומר האוהל ברוסטוב|ראו=[[מרדכי ליפשיץ (רוסטוב)|מרדכי ליפשיץ]]}} | |||
[[קובץ:מוטל ליפשיץ.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' מוטל ליפשיץ מצילום בשנת [[תש"נ]]]] | [[קובץ:מוטל ליפשיץ.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' מוטל ליפשיץ מצילום בשנת [[תש"נ]]]] | ||
[[קובץ:ר' מוטל מקבל לולב מהרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:ר' מוטל מקבל לולב מהרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מוטל מקבל [[לולב]] מהרבי ב[[תשרי]] תש"נ]] | ||
ר' '''ברוך מרדכי (מוט'ל) ליפשיץ''' (מכונה '''ר' מוט'ל דער שוחט'''), | ר' '''ברוך מרדכי (מוט'ל) ליפשיץ''' (מכונה '''ר' מוט'ל דער שוחט''' או '''"השוחט ממוסקבה"'''. [[ל' מנחם אב]] [[תרע"ו]] - [[ד' באדר שני]] [[תשע"ד]]), היה חסיד חב"ד תושב [[מוסקבה]] מעמודי התווך של הקהילה החסידית בעיר. | ||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[ל' מנחם אב]] [[תרע"ו]] בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק וזיסל חינא דובינסקי) מחצר [[הורונוסטופול]] אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תרצ"ו]] או [[תרצ"ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}}}. | ||
כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל | כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל מכתב מענה מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותיו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ. | ||
==מאסרו וגלותו== | |||
מהסעיפים | ב[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], לאחרי שחיכה משך זמן ולא קיבל תשובת אדמו"ר הריי"צ על הצעת שידוך, והחליט לסגור השידוך עם הבחורה - בת למשפחת חסידי [[רוז'ין]] נאסר ובעקבות זאת התבטל השידוך. | ||
#ליפשיץ מתעסק באיסוף כספים עבור משפחות האסירים ( | למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב. | ||
מהסעיפים עליהם נאשם: | |||
#ליפשיץ מתעסק באיסוף כספים עבור משפחות האסירים (הייתה זאת אחת ה'עבירות' החמורות ביותר בעיניהם). | |||
#ליפשיץ מנהל תעמולה גדולה כדי שיהודים ישתמטו משירות בצבא הרוסי, בין היתר על ידי חבישת משקפיים שמקלקלות את טיב הראייה. | #ליפשיץ מנהל תעמולה גדולה כדי שיהודים ישתמטו משירות בצבא הרוסי, בין היתר על ידי חבישת משקפיים שמקלקלות את טיב הראייה. | ||
#ליפשיץ מקיים קשר מכתבים תכוף עם סוכן של | #ליפשיץ מקיים קשר מכתבים תכוף עם סוכן של המשטרה החשאית הפולנית - שניאורסאהן המתגורר בפולין. | ||
#ליפשיץ מכנס בביתו בחורים צעירים ולומד איתם דברים שהשלטון הסובייטי אוסר ללמוד, כמו | #ליפשיץ מכנס בביתו בחורים צעירים ולומד איתם דברים שהשלטון הסובייטי אוסר ללמוד, כמו שיחות ומאמרים של שניאורסאהן. | ||
#יש לליפשיץ חלק גדול בארגון | #יש לליפשיץ חלק גדול בארגון התוועדויות בלתי חוקיות. | ||
בחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות. | |||
ב[[ד' מר חשוון]] [[ת"ש]] נשלח לשלש שנות גלות ב[[מחנה עבודה]] (גולאג) ב[[סיביר]]. | |||
בעקבות סירובו לעבוד במחנה ב[[שבת]] נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר. | |||
בשנת [[תש"ב]] תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם. | |||
לאחר מאמצים עבר לעבוד ב[[עיירה]] נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום. | |||
==שחרורו== | |||
בשנת [[תש"ו]] עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם. אז נאמר לו אשר החסידים [[יציאת רוסיה תש"ו|בורחים מרוסיה]] דרך [[לבוב]]. ר' מוטל נסע לשם אך איחר את המועד ולא הספיק לצאת את רוסיה. ר' מוטל התחתן בלבוב והשתקע שם. | |||
==ברוסיה== | |||
בעקבות סירובו לעבוד ב[[שבת]] נאלץ ר' מוטל לברוח מלבוב בשנת [[תש"ח]]. באותם שנים למד ר' מוטל [[שחיטה]] אצל ר' [[יואל איטקין]], והתחיל לעבוד כשוחט ב[[חרקוב]]. כשנפתחה במוסקבה בשנת [[תשי"ז]] ישיבת "קול יעקב" למד שם ר' מוטל שחיטה ו[[ברית מילה|מילה]]. | |||
בשנים שלאחר מכן שימש ר' מוטל כשוחט ומוהל (ולעיתים גם כרב) בערים שונות, ביניהם [[פרונזה]] ו[[סברדלובסק]]. | |||
בשנת [[תשכ"ז]] עבר לגור ב[[מוסקבה]] שם התגורר למעלה מחצי יובל שנים. | |||
ב[[כ' אדר שני]] [[תשמ"ט]] ניקה המשטר הקומוניסטי את ר' מוט'ל מכל אשמה. | |||
ב[[שבט]] [[תשנ"ג]] נפטרה רעייתו מזיווג שני, ובעקבות זאת אחרי חודש עזב את רוסיה. | |||
==אצל הרבי== | |||
פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי | פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה|רוסיא]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]], אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט{{הערה|בשנת תשל"ז ביקש לבוא לביקור והרבי כתב בתשובה למכתב חתנו "'''בכל העיר וסביבותיה''' נשארו רק מתי מספר ביותר כשוחט וכיוצא בזה - ואיך זה יעזבם אפילו לזמן קצר ביותר? ואיך זה ידלג - אפילו לזמן קצר ביותר - לא להביא בפועל הזכות '''הכי גדול''' שיש לו להיות שם שוחט וכו'?". ( המילה "וכיוצא בזה" היה מתוח בקווים למטה. כנראה רמז הרבי לזה שהוא מוהל אבל לא רצה לכתוב בגלל שהמילה היה נגד החוק אבל לא השחיטה ולכן רק רמזו בתשובתו)}}. רק בשנת [[תשמ"ז]], כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' [[משה תמרין]] את מקצוע ה[[שחיטה]], הורשה לבקר בחצרות קדשנו, והגיע לרבי בפעם הראשונה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"ח]], וזכה לקירובים נדירים מהרבי. | ||
לאחר שיצא מ[[רוסיה]] התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מתפלל קבוע ב[[בית הכנסת]] "חברת ש"ס" בשכונה. ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת ויקהל]] התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, ב[[ד' באדר שני]] [[תשע"ד]]. | ==בארצות הברית== | ||
[[קובץ:מאטל ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו של ר' מוטל, בבית הקברות מנטיפיורי שבניו-יורק]] | |||
לאחר שיצא מ[[רוסיה]] התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מתפלל קבוע ב[[בית הכנסת]] "חברת ש"ס" בשכונה. ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת ויקהל]] [[תשע"ד]] התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, ב[[ד' באדר שני]] ([[תשע"ד]]). | |||
ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת ה[[אידיש]], ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג". | ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת ה[[אידיש]], ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג". בשנת תשס"ח יצא לאור תרגום של ספרו באנגלית ע"י רב ליטאי שלא ברשות המחבר, כשכל אזכור ל[[רבותינו נשאינו]] ו[[חב"ד]] מושמט שם. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* מוט'ל ליפשיץ, '''זכרונות פון גולאג''' ([[אידיש]]). | * מוט'ל ליפשיץ, '''זכרונות פון גולאג''' ([[אידיש]]). | ||
* [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 919 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80663 פרק מתוך הספר זכרונות פון גולאג] באתר [[חב"ד אינפו]]. | ||
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כולנו_חייבים_לו_יור_הכנסת_סופד_לרב_מרדכי_ליפשיץ_מרגש_81403.html "כולנו חייבים לו": יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין סופד לרב מרדכי ליפשיץ] באתר [[col]]. | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2528350/jewish/Reb-Mottel-der-Shoichet-97-Survived-and-Detailed-Life-in-the-Gulag.htm ר' מוט'ל דער שוייחט, בן 97, שרד את החיים בגולאג]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: ליפשיץ ברוך מרדכי}} | {{מיון רגיל: ליפשיץ ברוך מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:חזנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:02, 25 במרץ 2024
ר' ברוך מרדכי (מוט'ל) ליפשיץ (מכונה ר' מוט'ל דער שוחט או "השוחט ממוסקבה". ל' מנחם אב תרע"ו - ד' באדר שני תשע"ד), היה חסיד חב"ד תושב מוסקבה מעמודי התווך של הקהילה החסידית בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בל' מנחם אב תרע"ו בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק וזיסל חינא דובינסקי) מחצר הורונוסטופול אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות. במשך כל שנות חייו ברוסיה מסר את נפשו על קיום התורה ומצוות חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית מקוואות טהרה, אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את התוועדויות החסידים ביומי דפגרא. היה המוהל והשוחט החסידי במוסקבה באותם ימים, והיה חזן מופלא.
בשנת תרצ"ו או תרצ"ז, כשהרבי הריי"צ התגורר באוטבוצק שבפולין, הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני ראש השנה. במכתבו כתב הרבי שמאחר שהחסידים ברוסיה לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו[1].
כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' יחיאל מיכל רפפורט, אותם העביר למוסקבה ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל מכתב מענה מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותיו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.
מאסרו וגלותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"א אדר תרצ"ט, לאחרי שחיכה משך זמן ולא קיבל תשובת אדמו"ר הריי"צ על הצעת שידוך, והחליט לסגור השידוך עם הבחורה - בת למשפחת חסידי רוז'ין נאסר ובעקבות זאת התבטל השידוך. למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב.
מהסעיפים עליהם נאשם:
- ליפשיץ מתעסק באיסוף כספים עבור משפחות האסירים (הייתה זאת אחת ה'עבירות' החמורות ביותר בעיניהם).
- ליפשיץ מנהל תעמולה גדולה כדי שיהודים ישתמטו משירות בצבא הרוסי, בין היתר על ידי חבישת משקפיים שמקלקלות את טיב הראייה.
- ליפשיץ מקיים קשר מכתבים תכוף עם סוכן של המשטרה החשאית הפולנית - שניאורסאהן המתגורר בפולין.
- ליפשיץ מכנס בביתו בחורים צעירים ולומד איתם דברים שהשלטון הסובייטי אוסר ללמוד, כמו שיחות ומאמרים של שניאורסאהן.
- יש לליפשיץ חלק גדול בארגון התוועדויות בלתי חוקיות.
בחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות.
בד' מר חשוון ת"ש נשלח לשלש שנות גלות במחנה עבודה (גולאג) בסיביר.
בעקבות סירובו לעבוד במחנה בשבת נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר.
בשנת תש"ב תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת מלחמת העולם השנייה החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם. לאחר מאמצים עבר לעבוד בעיירה נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום.
שחרורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ו עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם. אז נאמר לו אשר החסידים בורחים מרוסיה דרך לבוב. ר' מוטל נסע לשם אך איחר את המועד ולא הספיק לצאת את רוסיה. ר' מוטל התחתן בלבוב והשתקע שם.
ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות סירובו לעבוד בשבת נאלץ ר' מוטל לברוח מלבוב בשנת תש"ח. באותם שנים למד ר' מוטל שחיטה אצל ר' יואל איטקין, והתחיל לעבוד כשוחט בחרקוב. כשנפתחה במוסקבה בשנת תשי"ז ישיבת "קול יעקב" למד שם ר' מוטל שחיטה ומילה.
בשנים שלאחר מכן שימש ר' מוטל כשוחט ומוהל (ולעיתים גם כרב) בערים שונות, ביניהם פרונזה וסברדלובסק.
בשנת תשכ"ז עבר לגור במוסקבה שם התגורר למעלה מחצי יובל שנים.
בכ' אדר שני תשמ"ט ניקה המשטר הקומוניסטי את ר' מוט'ל מכל אשמה.
בשבט תשנ"ג נפטרה רעייתו מזיווג שני, ובעקבות זאת אחרי חודש עזב את רוסיה.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות ביקש מהרבי לעזוב את רוסיא ולנסוע אל הרבי, אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט[2]. רק בשנת תשמ"ז, כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' משה תמרין את מקצוע השחיטה, הורשה לבקר בחצרות קדשנו, והגיע לרבי בפעם הראשונה לחודש תשרי תשמ"ח, וזכה לקירובים נדירים מהרבי.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שיצא מרוסיה התגורר בקראון הייטס, והיה מתפלל קבוע בבית הכנסת "חברת ש"ס" בשכונה. בליל שבת קודש פרשת ויקהל תשע"ד התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, בד' באדר שני (תשע"ד).
ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת האידיש, ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג". בשנת תשס"ח יצא לאור תרגום של ספרו באנגלית ע"י רב ליטאי שלא ברשות המחבר, כשכל אזכור לרבותינו נשאינו וחב"ד מושמט שם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרק מתוך הספר זכרונות פון גולאג באתר חב"ד אינפו.
- "כולנו חייבים לו": יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין סופד לרב מרדכי ליפשיץ באתר col.
- ר' מוט'ל דער שוייחט, בן 97, שרד את החיים בגולאג
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ באגרות קודש חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת תרצ"ו לכל אנ"ש ברוסיה: "חפץ הוא קרובם [=הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [=בני ביתם] שי[חיו]'"
- ↑ בשנת תשל"ז ביקש לבוא לביקור והרבי כתב בתשובה למכתב חתנו "בכל העיר וסביבותיה נשארו רק מתי מספר ביותר כשוחט וכיוצא בזה - ואיך זה יעזבם אפילו לזמן קצר ביותר? ואיך זה ידלג - אפילו לזמן קצר ביותר - לא להביא בפועל הזכות הכי גדול שיש לו להיות שם שוחט וכו'?". ( המילה "וכיוצא בזה" היה מתוח בקווים למטה. כנראה רמז הרבי לזה שהוא מוהל אבל לא רצה לכתוב בגלל שהמילה היה נגד החוק אבל לא השחיטה ולכן רק רמזו בתשובתו)