נאור כרמי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "ר' '''נאור כרמי''', מוזיקאי חסיד חב"ד מייסד "המקהלה העממית" ו"הלב והמעיין". == תולדות חייו == ...")
 
 
(32 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''נאור כרמי''', מוזיקאי [[חסיד חב"ד]] מייסד "המקהלה העממית" ו"הלב והמעיין".
[[קובץ:כרמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאור כרמי על הבמה. צילום: סיון אופיר]]
ר' '''נאור כרמי''', מוזיקאי [[חסיד חב"ד]] מייסד "התזמורת העממית", "[[הלב והמעיין]]" ו"[[פרויקט צמאה]]". מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], בעבר התגורר ב[[רחובות]].


 
==תולדות חיים==
== תולדות חייו ==
נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגן על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.
נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגד על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.


כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר ב[[תל אביב]] והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.
כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר ב[[תל אביב]] והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.


=== חזרתו בתשובה ===
=== חזרתו בתשובה ===
אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] אך היה מאמין גדול שדיבר המון על [[תורה]] ו[[אמונה]] עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 בראיון לשלום בער קרומבי] במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.
אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] אך היה מאמין גדול שדיבר המון על [[תורה]] ו[[אמונה]] עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 בראיון לשלום בער קרומבי] במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.


בעקבות ההתוודעות לחיים היהודיים אחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את תל אביב ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור [[שבת]], ומידי פעם היה הולך ל[[בית כנסת]].
בעקבות היוודעותו לחיים היהודיים ואחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את [[תל אביב]] ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור [[שבת]], ומידי פעם היה הולך ל[[בית כנסת]].


כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" ב[[ירושלים]], התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.
כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" ב[[ירושלים]], התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.


לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב [[שלמה פרנק]], רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת [[חסידות חב"ד]]. כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם הכיר את ר' [[דניאל זמיר]], מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרובות לחסידות חב"ד.
לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב [[שלמה יצחק פראנק]], רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת [[חסידות חב"ד]]. כעבור תקופה עבר ל[[ירושלים]] שם הכיר את ר' [[דניאל זמיר]], מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרבותו לחסידות חב"ד.
 
בשנת [[תשפ"ד]] התראיין יחד עם בני משפחתו למגזין החרדי משפחה ובו סיפר את סיפור חייו המרתק.


== הקריירה המוזיקלית ==
== הקריירה המוזיקלית ==
נאור בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".
נאור בוגר האקדמיה למוזיקה ב[[ירושלים]]. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".


באחד הימים השתתף ב[[התוועדות חסידית]] שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם [[ניגוני חב"ד]], והתלהב. בהמשך להתוועדות ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של ניגונים חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "[[הלב והמעיין]]", יחד עם [[חיליק פרנק]], [[אורן צור]] ו[[אריאל אלאייב]].
באחד הימים השתתף ב[[התוועדות חסידית]] שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם [[ניגוני חב"ד]], והתלהב. בהמשך ל[[התוועדות]] ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של [[ניגונים]] חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "[[הלב והמעיין]]", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.


אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.
אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.


כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".
כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".
בשנת [[תש"ע]] נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56953 איש השנה במוזיקה היהודית] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.


== אלבומים ==
== אלבומים ==
 
* "הלב והמעיין" - [[תשס"ט]].
 
* "שירה חדשה" - [[תשע"א]].
== לקריאה נוספת ==
* "מנגנים ויז'ניץ" - [[תשע"א]].
שלום בער קרומבי, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 עושים טיש לברנז'ה], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ג אייר תשע"ג.  
* "יוצאין בשיר" - [[תשע"ב]].
* "לך אמר ליבי" - [[תשע"ג]].
* "[[אהבה]] רבה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה 2" - [[תשע"ה]].
* "צמאה 3" - [[תשע"ז]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 עושה טיש לברנז'ה], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ג [[אייר]] תשע"ג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44038 הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב] - הופעה בבית אבי-חי בירושלים {{אינפו}}
*'''אנחנו מדברים פה על אלוקות''', בתוך מגזין 'קרוב אליך' ערב י"ט כסלו תשפ"א


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל:כרמי נאור}}
{{מיון רגיל:כרמי נאור}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

גרסה אחרונה מ־12:21, 7 באפריל 2024

נאור כרמי על הבמה. צילום: סיון אופיר

ר' נאור כרמי, מוזיקאי חסיד חב"ד מייסד "התזמורת העממית", "הלב והמעיין" ו"פרויקט צמאה". מתגורר בנחלת הר חב"ד, בעבר התגורר ברחובות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגן על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.

כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר בתל אביב והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.

חזרתו בתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום תורה ומצוות אך היה מאמין גדול שדיבר המון על תורה ואמונה עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו[1].

בעקבות היוודעותו לחיים היהודיים ואחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את תל אביב ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור שבת, ומידי פעם היה הולך לבית כנסת.

כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" בירושלים, התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.

לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב שלמה יצחק פראנק, רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת חסידות חב"ד. כעבור תקופה עבר לירושלים שם הכיר את ר' דניאל זמיר, מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרבותו לחסידות חב"ד.

בשנת תשפ"ד התראיין יחד עם בני משפחתו למגזין החרדי משפחה ובו סיפר את סיפור חייו המרתק.

הקריירה המוזיקלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאור בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".

באחד הימים השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם ניגוני חב"ד, והתלהב. בהמשך להתוועדות ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של ניגונים חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "הלב והמעיין", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.

אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.

כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".

בשנת תש"ע נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"[2].

אלבומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים