זכריה גורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (43 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:זכריה גוריPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זכריה גורי]] | ||
הרב '''זכריה גורי''' | הרב '''זכריה גורי''' ([[י"ב בטבת]] [[תש"ב]] – [[י' בניסן]] [[תשס"ז]]) היה משלוחי הרבי, שוחט, [[סופר סת"ם]], ורב מושב [[אביטל]] שבחבל ה[[תענכים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת [[תימן]]{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}}. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[תימן]] ב[[י"ב טבת]] [[תש"ב]] להוריו יוסף ושושנה גורי. בהיותו עולל רך כבן שנה, נפטר אביו, ואמו נותרה לבדה עם ארבעת בניה. | נולד ב[[תימן]] ב[[י"ב טבת]] [[תש"ב]] להוריו יוסף ושושנה גורי. בהיותו עולל רך כבן שנה, נפטר אביו, ואמו נותרה לבדה עם ארבעת בניה. | ||
בילדותו עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה במעברת 'זרנוגה' הסמוכה ל[[רחובות]]. בהיותם שם, לחצו אנשי 'הסוכנות' על אמו האלמנה שתשלח את ילדיה לקיבוצים, אולם היא עמדה בתוקף שילדיה יתחנכו ברוח ישראל סבא. | בילדותו עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה במעברת 'זרנוגה' הסמוכה ל[[רחובות]]. בהיותם שם, לחצו אנשי 'הסוכנות' על אמו האלמנה שתשלח את ילדיה לקיבוצים, אולם היא עמדה בתוקף שילדיה יתחנכו ברוח ישראל סבא. | ||
בימים ההם הוקם בזרנוגה בית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], והרב [[זושא וילימובסקי]], ממנהלי הרשת, רשם את ילדי משפחת גורי לבית הספר. במקום זה למד הרב גורי במשך מספר שנים, עד שעבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | בימים ההם הוקם בזרנוגה בית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], והרב [[זושא וילימובסקי]], ממנהלי הרשת, רשם את ילדי משפחת גורי לבית הספר. במקום זה למד הרב גורי במשך מספר שנים, עד שעבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
היה מתלמידיו המובחרים של ה[[משפיע]] | היה מתלמידיו המובחרים של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | ||
==בשליחות הרבי== | ==בשליחות הרבי== | ||
בתקופה שלפני נישואיו שקד על לימודיו ב'כולל'. במקביל, ביקש את הסכמת [[הרבי]] ללמוד שחיטה וסופרות. ב[[קיץ]] [[תשכ"ז]] קיבל מענה מהרבי: | בתקופה שלפני נישואיו שקד על לימודיו ב'כולל'. במקביל, ביקש את הסכמת [[הרבי]] ללמוד שחיטה וסופרות. ב[[קיץ]] [[תשכ"ז]] קיבל מענה מהרבי: | ||
"במענה לשאלותיו: באם זהו מתאים לסדרי הכולל בו לומד - כדאי ללמוד להיות שוחט. כן כתיבת תפילין ומזוזות". | "במענה לשאלותיו: באם זהו מתאים לסדרי הכולל בו לומד - כדאי ללמוד להיות שוחט. כן כתיבת תפילין ומזוזות". | ||
הרב גורי אכן למד שחיטת עופות וסופרות סת"ם. מספר חודשים לאחר מכן, הקים את ביתו עם הרבנית מזל. ב[[חודש כסלו]] [[תשכ"ח]] בא בברית הנישואין, וקבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. | הרב גורי אכן למד שחיטת עופות וסופרות סת"ם. מספר חודשים לאחר מכן, הקים את ביתו עם הרבנית מזל. ב[[חודש כסלו]] [[תשכ"ח]] בא בברית הנישואין, וקבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. | ||
כשנה לאחר נישואיו | כשנה לאחר נישואיו עם רעייתו מזל, הציע הרב [[אברהם דונין]] לזוג הצעיר לעבור להתגורר במושב אביטל בחבל התענכים, שם הובטחה לרבנית משרת גננת בגן חב"ד. בעקבות זאת, לא לפני שקיבלו את ברכתו של הרבי, עברו השניים להתגורר באביטל. | ||
בשלב מסוים קיבל הרב גורי הצעה ללמוד שחיטת בהמות ב[[ברזיל]], במסגרת הרבנות הראשית לישראל. הרב גורי נרשם לקורס, אלא שבלי ברכת הרבי, לא העלה בדעתו לצאת לדרך. רק לאחר כחצי שנה, כאשר קיבל תשובה חיובית מהרבי, נסע עם הקבוצה הבאה לברזיל. | בשלב מסוים קיבל הרב גורי הצעה ללמוד שחיטת בהמות ב[[ברזיל]], במסגרת [[הרבנות הראשית לישראל]]. הרב גורי נרשם לקורס, אלא שבלי ברכת הרבי, לא העלה בדעתו לצאת לדרך. רק לאחר כחצי שנה, כאשר קיבל תשובה חיובית מהרבי, נסע עם הקבוצה הבאה לברזיל. | ||
חודשים ארוכים שהה בברזיל ועסק בלימוד השחיטה, כאשר בנתיים התכנס ועד | חודשים ארוכים שהה בברזיל ועסק בלימוד השחיטה, כאשר בנתיים התכנס ועד היישוב שדן בהצעה למנותו כרב היישוב 'אביטל'. 35 חברים מתוך 39 הסכימו בעד ההצעה למנותו כרב ושוחט של המושב. | ||
רעייתו דיווחה לו על ההתפתחויות, והרב גורי כהרגלו כתב לרבי על ההצעה. הרבי השיבו כי עליו לשאול רב אם ראוי לקחת את תפקיד השוחט; שההצעה תבוא בלי מחלוקת ועם חוזה מתאים; וכן תלוי בהסכמתה של רעייתו. לסיום התנאים מסכם הרבי: "יתעניין בההצעה". | רעייתו דיווחה לו על ההתפתחויות, והרב גורי כהרגלו כתב לרבי על ההצעה. הרבי השיבו כי עליו לשאול רב אם ראוי לקחת את תפקיד השוחט; שההצעה תבוא בלי מחלוקת ועם חוזה מתאים; וכן תלוי בהסכמתה של רעייתו. לסיום התנאים מסכם הרבי: "יתעניין בההצעה". | ||
לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב גורי בשנת [[תשל"ד]] לרב ושוחט של מושב אביטל, כשב[[חורף]] [[תשמ"ח]] הוכר גם על ידי הרבנות הראשית לישראל, אז נערך מעמד הכתרה רשמי רב רושם. | לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב גורי בשנת [[תשל"ד]] לרב ושוחט של מושב אביטל, כשב[[חורף]] [[תשמ"ח]] הוכר גם על ידי הרבנות הראשית לישראל, אז נערך מעמד הכתרה רשמי רב רושם. | ||
הרב גורי התחבב ביותר על בני המושב, והם הוקירוהו והעריכו אותו ואת מידותיו התרומיות. הם הבינו כי הוא משכמו ומעלה. הוא אמנם שימש כרב, אך הוא היה גם חבר של כל אחד מהתושבים. | הרב גורי התחבב ביותר על בני המושב, והם הוקירוהו והעריכו אותו ואת מידותיו התרומיות. הם הבינו כי הוא משכמו ומעלה. הוא אמנם שימש כרב, אך הוא היה גם חבר של כל אחד מהתושבים. | ||
[[מבצע טהרת המשפחה]] היה אחד הפרויקטים החשובים והקרובים ללבו של הרב גורי. יחד עם הרב ידגר טרח להקים [[מקווה]] במושב, כאשר במקביל דאג לבנייתם ותיקונם של מקוואות רבים באזורו. בנושא זה קיבל את הוראת הרבי ב[[חנוכה]] [[תשמ"ב]]: | [[מבצע טהרת המשפחה]] היה אחד הפרויקטים החשובים והקרובים ללבו של הרב גורי. יחד עם הרב [[יצחק ידגר]] טרח להקים [[מקווה]] במושב, כאשר במקביל דאג לבנייתם ותיקונם של מקוואות רבים באזורו. בנושא זה קיבל את הוראת הרבי ב[[חנוכה]] [[תשמ"ב]]: | ||
"לכתבו על דבר המקואות במושבים דהספרדים שי' - כמובן יפנה אל הרבנים דשם, שירעישו על זה". | "לכתבו על דבר המקואות במושבים דהספרדים שי' - כמובן יפנה אל הרבנים דשם, שירעישו על זה". | ||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לפרסם את [[בשורת הגאולה]] והגואל. כמו כן, עודד את מקורביו ובני משפחתו, להמשיך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות ה'אגרות קודש']]. | |||
כמו כן, השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
==בעל הבית של 'תימן'== | |||
" | את התפקיד "בעל הבית של תימן" קיבל הרב גורי ב[[תשרי]] [[תשל"א]], הפעם הראשונה שבה שהה אצל הרבי. היה זה בליל [[שמיני עצרת]], לפני ההקפה הרביעית, כאשר הרבי אמר: | ||
"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" - שבעים האומות הם כנגד שבעים נפש של בני יעקב. היהודים הם בעלי בתים של העולם, ומכיוון שעל פי תורה הרבנים - מארי דאתרא - הם הבעלי בתים של המדינות - יש למנות בעלי בתים על כל המדינות ושהם ילכו להקפה זו. | |||
אחרי שנקראו רבנים ממדינות רבות, הוקראו שמות של מדינות, ומי שהיה בעל [[סמיכה]] לרבנות, הגביה ידו. בין הרבנים שנבחרו היה הרב זכריה גורי שהתמנה כ"בעל הבית של תימן". | |||
==פטירתו== | |||
בשנותיו האחרונות חלה במחלה הידועה. לאחר מסכת טיפולים הודיעו לו הרופאים כי הממצאים נעלמו, אלא שייקח זמן עד שה[[גוף]] יחזור לעצמו בעקבות מסכת הטיפולים והתרופות. הרב גורי לא התמהמה, ושב לעבודת הקודש במלוא המרץ. הפרויקט הראשון שעמד נגד עיניו, היה הקמת מקווה נוסף במושבו. | |||
באותם ימים ביקש לנסוע ל-[[770]] בכדי להודות לרבי על שהצליח להתגבר על המחלה, ובד בבד חשב לנצל את הזמן לגייס מימון למקווה. | |||
במשך ארבע שנים וחצי סבל ייסורים רבים, חווה כאבים וטיפולים, עליות ומורדות. אבל הרב גורי היה חזק | לקראת [[סוכות]] [[תשס"ה]] הגיע ל'בית חיינו' כשהוא יושב בכסא גלגלים. המצב לא מנע ממנו להגיע לכמה תורמים, מהם קיבל עזרה. לדאבון לב, בסוף התקופה בה שהה ב'בית חיינו', חלה הידרדרות במצבו והוא אושפז, אז התברר כי המחלה התפרצה בשנית. הוא שב [[ארץ הקודש|ארצה]] להמשך טיפולים. | ||
במשך ארבע שנים וחצי סבל ייסורים רבים, חווה כאבים וטיפולים, עליות ומורדות. אבל הרב גורי היה חזק, עד שהרופאים התלוננו כי הוא לא צועק מכאבים וזה מוזר בעיניהם. | |||
נפטר ב[[י' ניסן]] [[תשס"ז]]. | נפטר ב[[י' ניסן]] [[תשס"ז]]. | ||
לאחר פטירתו החליטו בני המשפחה וידידיו להגשים את חלומו, ולבנות מקווה חדש במושב. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*רעייתו, הרבנית מזל גורי - מפקחת הגנים באזור [[עפולה]] מטעם משרד החינוך. | |||
*בנו, הרב [[שניאור זלמן גורי]] - רב מושב אביטל, ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]]. | |||
*בנו, ר' עובדיה שמואל גורי - כפר חב"ד | |||
*בתו, מרת שושנה לוי - מיאמי | |||
*שניאור זלמן גורי, | *בתו, מרת חיה אביעד - כפר סבא | ||
*עובדיה שמואל גורי | *בתו מרת חנה, רעיית הרב אברהם קמל - עפולה | ||
*מרת שושנה לוי | |||
*מרת חיה אביעד | |||
*מרת חנה קמל | |||
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גורי, זכריה}} | {{מיון רגיל:גורי, זכריה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:47, 17 ביוני 2024
הרב זכריה גורי (י"ב בטבת תש"ב – י' בניסן תשס"ז) היה משלוחי הרבי, שוחט, סופר סת"ם, ורב מושב אביטל שבחבל התענכים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית" על מדינת תימן[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתימן בי"ב טבת תש"ב להוריו יוסף ושושנה גורי. בהיותו עולל רך כבן שנה, נפטר אביו, ואמו נותרה לבדה עם ארבעת בניה.
בילדותו עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה במעברת 'זרנוגה' הסמוכה לרחובות. בהיותם שם, לחצו אנשי 'הסוכנות' על אמו האלמנה שתשלח את ילדיה לקיבוצים, אולם היא עמדה בתוקף שילדיה יתחנכו ברוח ישראל סבא.
בימים ההם הוקם בזרנוגה בית ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, והרב זושא וילימובסקי, ממנהלי הרשת, רשם את ילדי משפחת גורי לבית הספר. במקום זה למד הרב גורי במשך מספר שנים, עד שעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
היה מתלמידיו המובחרים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בשליחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה שלפני נישואיו שקד על לימודיו ב'כולל'. במקביל, ביקש את הסכמת הרבי ללמוד שחיטה וסופרות. בקיץ תשכ"ז קיבל מענה מהרבי:
"במענה לשאלותיו: באם זהו מתאים לסדרי הכולל בו לומד - כדאי ללמוד להיות שוחט. כן כתיבת תפילין ומזוזות".
הרב גורי אכן למד שחיטת עופות וסופרות סת"ם. מספר חודשים לאחר מכן, הקים את ביתו עם הרבנית מזל. בחודש כסלו תשכ"ח בא בברית הנישואין, וקבע את מקום מגוריו בבני ברק.
כשנה לאחר נישואיו עם רעייתו מזל, הציע הרב אברהם דונין לזוג הצעיר לעבור להתגורר במושב אביטל בחבל התענכים, שם הובטחה לרבנית משרת גננת בגן חב"ד. בעקבות זאת, לא לפני שקיבלו את ברכתו של הרבי, עברו השניים להתגורר באביטל.
בשלב מסוים קיבל הרב גורי הצעה ללמוד שחיטת בהמות בברזיל, במסגרת הרבנות הראשית לישראל. הרב גורי נרשם לקורס, אלא שבלי ברכת הרבי, לא העלה בדעתו לצאת לדרך. רק לאחר כחצי שנה, כאשר קיבל תשובה חיובית מהרבי, נסע עם הקבוצה הבאה לברזיל.
חודשים ארוכים שהה בברזיל ועסק בלימוד השחיטה, כאשר בנתיים התכנס ועד היישוב שדן בהצעה למנותו כרב היישוב 'אביטל'. 35 חברים מתוך 39 הסכימו בעד ההצעה למנותו כרב ושוחט של המושב.
רעייתו דיווחה לו על ההתפתחויות, והרב גורי כהרגלו כתב לרבי על ההצעה. הרבי השיבו כי עליו לשאול רב אם ראוי לקחת את תפקיד השוחט; שההצעה תבוא בלי מחלוקת ועם חוזה מתאים; וכן תלוי בהסכמתה של רעייתו. לסיום התנאים מסכם הרבי: "יתעניין בההצעה".
לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב גורי בשנת תשל"ד לרב ושוחט של מושב אביטל, כשבחורף תשמ"ח הוכר גם על ידי הרבנות הראשית לישראל, אז נערך מעמד הכתרה רשמי רב רושם.
הרב גורי התחבב ביותר על בני המושב, והם הוקירוהו והעריכו אותו ואת מידותיו התרומיות. הם הבינו כי הוא משכמו ומעלה. הוא אמנם שימש כרב, אך הוא היה גם חבר של כל אחד מהתושבים.
מבצע טהרת המשפחה היה אחד הפרויקטים החשובים והקרובים ללבו של הרב גורי. יחד עם הרב יצחק ידגר טרח להקים מקווה במושב, כאשר במקביל דאג לבנייתם ותיקונם של מקוואות רבים באזורו. בנושא זה קיבל את הוראת הרבי בחנוכה תשמ"ב:
"לכתבו על דבר המקואות במושבים דהספרדים שי' - כמובן יפנה אל הרבנים דשם, שירעישו על זה".
לאחר ג' תמוז תשנ"ד המשיך לפרסם את בשורת הגאולה והגואל. כמו כן, עודד את מקורביו ובני משפחתו, להמשיך לכתוב לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'. כמו כן, השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
בעל הבית של 'תימן'[עריכה | עריכת קוד מקור]
את התפקיד "בעל הבית של תימן" קיבל הרב גורי בתשרי תשל"א, הפעם הראשונה שבה שהה אצל הרבי. היה זה בליל שמיני עצרת, לפני ההקפה הרביעית, כאשר הרבי אמר:
"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" - שבעים האומות הם כנגד שבעים נפש של בני יעקב. היהודים הם בעלי בתים של העולם, ומכיוון שעל פי תורה הרבנים - מארי דאתרא - הם הבעלי בתים של המדינות - יש למנות בעלי בתים על כל המדינות ושהם ילכו להקפה זו.
אחרי שנקראו רבנים ממדינות רבות, הוקראו שמות של מדינות, ומי שהיה בעל סמיכה לרבנות, הגביה ידו. בין הרבנים שנבחרו היה הרב זכריה גורי שהתמנה כ"בעל הבית של תימן".
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיו האחרונות חלה במחלה הידועה. לאחר מסכת טיפולים הודיעו לו הרופאים כי הממצאים נעלמו, אלא שייקח זמן עד שהגוף יחזור לעצמו בעקבות מסכת הטיפולים והתרופות. הרב גורי לא התמהמה, ושב לעבודת הקודש במלוא המרץ. הפרויקט הראשון שעמד נגד עיניו, היה הקמת מקווה נוסף במושבו.
באותם ימים ביקש לנסוע ל-770 בכדי להודות לרבי על שהצליח להתגבר על המחלה, ובד בבד חשב לנצל את הזמן לגייס מימון למקווה.
לקראת סוכות תשס"ה הגיע ל'בית חיינו' כשהוא יושב בכסא גלגלים. המצב לא מנע ממנו להגיע לכמה תורמים, מהם קיבל עזרה. לדאבון לב, בסוף התקופה בה שהה ב'בית חיינו', חלה הידרדרות במצבו והוא אושפז, אז התברר כי המחלה התפרצה בשנית. הוא שב ארצה להמשך טיפולים.
במשך ארבע שנים וחצי סבל ייסורים רבים, חווה כאבים וטיפולים, עליות ומורדות. אבל הרב גורי היה חזק, עד שהרופאים התלוננו כי הוא לא צועק מכאבים וזה מוזר בעיניהם.
לאחר פטירתו החליטו בני המשפחה וידידיו להגשים את חלומו, ולבנות מקווה חדש במושב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, הרבנית מזל גורי - מפקחת הגנים באזור עפולה מטעם משרד החינוך.
- בנו, הרב שניאור זלמן גורי - רב מושב אביטל, ומלמד בתלמוד תורה מגדל העמק.
- בנו, ר' עובדיה שמואל גורי - כפר חב"ד
- בתו, מרת שושנה לוי - מיאמי
- בתו, מרת חיה אביעד - כפר סבא
- בתו מרת חנה, רעיית הרב אברהם קמל - עפולה
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"