ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (255 גרסאות ביניים של 67 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העיר '''ראשון לציון''' היא הרביעית | {{קהילת חב"ד | ||
|שם= | |||
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]] | |||
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר | |||
|עיר=ראשון לציון | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|שכונה חב"דית= | |||
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]] | |||
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] | |||
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]] | |||
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]], | |||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]] | |||
|מספר שלוחים=63 | |||
|מספר בתי חב"ד=38 | |||
|מספר משפחות בקהילה=200 | |||
|ראו גם='''ראו גם''' | |||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]] | |||
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]] | |||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}} | |||
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]]. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת. | |||
נכון לשנת [[תשפ"ד]], קהילת [[חב"ד]] מונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ו57 [[שלוחים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1048466/ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש {{אינפו}}]}}. | |||
== | ==הרבי וראשון לציון== | ||
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]] | [[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]] | ||
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}. | |||
בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]]. | |||
== היסטוריה חב"דית בעיר == | == היסטוריה חב"דית בעיר == | ||
{{ | מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]]{{מקור}}. | ||
=== רבני קהילת חב"ד === | |||
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]]. | |||
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה). | |||
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - משנת תש"ס לאורך ימים ושנים טובות. | |||
=== בית כנסת חב"ד === | === בית כנסת חב"ד === | ||
{{ | בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ו[[אברהם סלמון]]. | ||
בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים. | |||
לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות. | |||
עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד. | |||
=== ישיבת אחי תמימים === | === ישיבת אחי תמימים === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}} | ||
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי. | |||
בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה. | |||
הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]]. | |||
== קהילת חב"ד == | == קהילת חב"ד == | ||
נכון לשנת [[ | {{עדכון}} | ||
נכון לשנת [[תשפ"ג]] קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר. | |||
[[מרא דאתרא | [[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]]. | ||
=== בתי כנסת === | === בתי כנסת === | ||
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה | בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה, בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה|בית סוזנה,]] ושלישי במזרח העיר. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש. | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. | |||
== מוסדות == | == מוסדות חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]] | |||
=== גני חב"ד === | === גני חב"ד === | ||
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום. | ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום. | ||
גן חב"ד הגדול והמרכזי | גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י '[[כולל חב"ד]]' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב [[שרון גושן|שרון גושן.]] | ||
גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6. | |||
גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה | |||
לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר. | לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר. | ||
=== בית ספר לבנות === | === בית ספר לבנות === | ||
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]] | |||
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד. | עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד. | ||
בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד. | בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי. | |||
=== תלמוד תורה === | === תלמוד תורה === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}} | ||
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ" | תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]]. | ||
קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] | קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי. | ||
בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. | בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים. | ||
תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]], ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב. | תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב. | ||
=== ישיבת תומכי תמימים === | === ישיבת תומכי תמימים === | ||
[[ | [[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}} | ||
בשנת [[תשס"ו]] פתח | בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הרב [[שמעון וייצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)]]. | ||
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. | הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. | ||
בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד | בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה. | ||
בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] | בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]]. | ||
כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד. | |||
הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים. | |||
כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה. | |||
==== מבנה הישיבה ==== | ==== מבנה הישיבה ==== | ||
בתחילה | בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'. | ||
=== ישיבה קטנה=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}} | |||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני. | |||
בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]]. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]]}} | |||
לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר. | |||
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], והרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]], משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן. | |||
=== כולל משכן מנחם === | === כולל משכן מנחם === | ||
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], | {{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}} | ||
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי. | |||
הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים. | הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים. | ||
| שורה 77: | שורה 132: | ||
המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר. | המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר. | ||
=== | === בית סוזנה === | ||
{{ | {{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}} | ||
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]]. | |||
במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד. | |||
== בתי חב"ד == | == בתי חב"ד == | ||
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]] | [[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]] | ||
בעיר | בעיר נמצאים 62 שלוחים (נכון לחודש אב תשפ"ד){{הערה|[https://chabad.info/news/1048466/ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש] {{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם: | ||
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]]. | |||
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ובנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]]. | |||
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת [[תשס"ו]]. | |||
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל | |||
*'''בית חב"ד נאות אשלים''' - הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר (ראשון ציון)|יוסף יצחק לבקיבקר]] | |||
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת | |||
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל | |||
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד | |||
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב [[אליהו סגל]]. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} | |||
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי | |||
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן | |||
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]] | |||
*'''בית חב"ד [[נווה חוף]]''' - מנוהל על ידי הרב [[דוד קפלן]] והרב [[אהרון יואל בייטש]], אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי | |||
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד | |||
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין, והרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ]]' | |||
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן | |||
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]] | |||
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. | |||
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן | |||
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן | |||
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק | |||
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]] | |||
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ' | |||
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום | |||
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין | |||
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר | |||
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ והרב חי קלנגל | |||
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק | |||
*'''בית חב"ד קריית ראשון''' - הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד | |||
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}} | |||
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח הרב אוראל מעטוף | |||
*בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד | |||
* הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]] - שליח בשכונת השומר, ומנהל [[מוסדות משכן מנחם חב"ד]] ראשון לציון | |||
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר | |||
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר | |||
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר | |||
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון''' | |||
* הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים | |||
* | * הרב [[שרון גושן]] והרב נתי וגנר - בית חב"ד שכונת רמב"ם | ||
חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[שבועון בית משיח]], '''60 שלוחים בעיר וזו רק ההתחלה''', ראיון עומק עם השליח הראשי לראשון לציון הרב [[יצחק גרוזמן]] על התרחבות מטאורית של מפת השליחות בראשון לציון | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{col}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}} | |||
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה | |||
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר | |||
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]] | |||
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}} | |||
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}} | |||
*[https://chabad.info/news/886504/ מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי] {{אינפו}} | |||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך מובחר}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשון לציון]] | ||
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:53, 19 בנובמבר 2024
| ראשון לציון | |
|---|---|
 בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר | |
| עיר | ראשון לציון |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מייסדי הקהילה | יוסף שמוטקין, חיים שאול ברוק, מנחם מענדל ברוק |
| רב הקהילה | הרב מרדכי צבי דוברבסקי |
| משפיע הקהילה | הרב משה גרוזמן |
| מוסדות | תלמוד תורה אור מלכה, תומכי תמימים, |
| שלוחים מרכזיים | הרב יצחק גרוזמן |
| מספר שלוחים | 63 |
| מספר בתי חב"ד | 38 |
| מספר משפחות בקהילה | 200 |
| ראו גם | |
| אישים בראשון לציון | |
| מוסדות וארגונים בראשון לציון | |
| שלוחים בראשון לציון | |
העיר ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. העיר הוקמה בשנת תרמ"ב, כמושבה חקלאית ציונית, והוכרזה כעיר בשנת תש"י. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת.
נכון לשנת תשפ"ד, קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 בתי חב"ד ו57 שלוחים[1].
הרבי וראשון לציון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הקמת ישיבת אחי תמימים בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וביחידות לר' יעקב יוסף רסקין אמר: "כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון"[2].
בשנת תשד"מ שלח ראש העיר מאיר ניצן את מפתח העיר לרבי באמצעות הרב יחיאל מלוב.
היסטוריה חב"דית בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת תרמ"ב החלו להתיישב בה חסידי חב"ד. ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי הקהילה ובוני בית הכנסת חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת תרצ"ז אז התיישב בעיר הרב חיים שאול ברוק[דרוש מקור].
רבני קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב חיים שאול ברוק - משנת תרצ"ז עד לפטירתו בשנת תשכ"ה.
- הרב משה צבי הלפרין (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
- הרב מרדכי צבי דוברבסקי - משנת תש"ס לאורך ימים ושנים טובות.
בית כנסת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד[3], ואת בנייתו תרם ר' יוסף שמוטקין מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו חסידי חב"ד, ומנהגים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.
בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, חדר שני, אוצר הספרים ועזרת נשים.
לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.
עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, התוועדויות וחדר לימוד.
ישיבת אחי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אחי תמימים ראשון לציון |
ישיבת אחי תמימים בעיר נפתחה בשנת תשי"ב, והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב חיים שאול ברוק שהיה מנהלה הרוחני, והרב יעקב פלס היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.
בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.
הישיבה פעלה עד למיזוגה עם הישיבה בכפר חב"ד.
קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכון לשנת תשפ"ג קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם בעלי תשובה ילידי העיר.
מרא דאתרא בבית הכנסת המרכזי הוא הרב מרדכי צבי דוברבסקי, וכמשפיעים משמשים הרב יעקב הורוביץ ור' משה גרוזמן.
בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה, בית כנסת נוסף בבית סוזנה, ושלישי במזרח העיר. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, בבית חב"ד נווה ים, בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
בחודש אלול תשע"ג התמנה הרב שניאור זלמן אשכנזי כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות הרב הראשי הרב דוד ברוך לאו[4].
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
גני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.
גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת אחי תמימים. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י 'כולל חב"ד' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב שרון גושן.
גן חב"ד נוסף מפעיל התלמוד תורה אור מלכה, והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.
לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
בית ספר לבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.
בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.
לקראת שנת הלימודים תש"פ עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.
תלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון |
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת תשנ"ה על ידי הר' בנימין זילברשטרום. חתנו של ר' ישראל ליפסקר.
קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר רחובות ובכפר חב"ד. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.
בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה א', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.
תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות אנ"ש. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים נס ציונה, חולון, בת ים, באר יעקב כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.
ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה) |
בשנת תשס"ו פתח הרב יצחק גרוזמן, מנהל בית חב"ד המרכזי בעיר, ישיבת תומכי תמימים במטרה להגביר את פעילות המבצעים בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הרב שמעון וייצהנדלר והרב מנחם מענדל קעניג (קריית גת).
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שהתקרבו לחסידות חב"ד, ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.
בשנת תש"ע, בעקבות הוראה מהרבי באגרות קודש נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.
בראשות הישיבה עומד הרב שמעון וייצהנדלר.
כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב שמעון ויצהנדלר, משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב חיים טל, ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב אלחנן רקובר, משפיע שיעור א' - הרב חיים משה אלפרוביץ, משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר בנציון פרישמן, משפיע שיעור ג' - הרב ישראל קופצ'יק, ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.
הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.
כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.
מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'.
ישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים בית שמש |
לקראת שנת הלימודים תשע"ז נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי ישיבות קטנות. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב יצחק גרוזמן. בראשה עומד הרב משה לידר המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.
בשנת הלימודים תשע"ח, עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר בית שמש.
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה) |
לקראת שנת תשפ"א הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר. בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניסן פנחס נוטיק, הרב שמעון ויצהנדלר, והרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב שניאור זלמן פלדמן, משפיעים: הרב לוי יצחק דורון, הרב שלום דובער טאלער, יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן.
כולל משכן מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – כולל משכן מנחם |
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל כולל במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב מרדכי צבי דוברבסקי, ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת תורת החסידות והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.
הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד חסידות לפני התפילה, ולאחריה לימוד נגלה והלכה בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת למבצעים כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.
המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות אברכים חדשים, ותגבורת במבצעי הרבי ברחבי העיר.
בית סוזנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בית סוזנה |
בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב יחיאל מלוב.
במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון בר מצווה לילדי שבויי ומצוייני צה"ל, ישיבת ערב ועמותת חסד.
בתי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר נמצאים 62 שלוחים (נכון לחודש אב תשפ"ד)[5], חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
- בית חב"ד המרכזי - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב יצחק גרוזמן, בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב משה גרוזמן.
- בית חב"ד נווה ים - מנוהל על ידי הרב חנן כוחונובסקי ובנו הרב מנדי כוחונובסקי.
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת תשס"ו.
- בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל - מנוהל על ידי הרב אריאל גורן המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
- בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
- בית חב"ד המערב הוותיק - מנוהל על ידי ר' אורי קשת
- בית חב"ד בקניון הבאר - מנוהל על ידי ר' פנחס ממן. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל
- בית חב"ד קריית הלאום - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד
- בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ תשע"ג הונחה אבן הפינה לבניין בדוגמת 770 שייבנה בשכונה[6]
- בית חב"ד שיכון המזרח - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת תשס"ה ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי
- בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן
- בית חב"ד נווה חוף - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי
- בית חב"ד נחלת יהודה החדשה - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד
- בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין, והרב חיים משה אלפרוביץ'
- בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה - מנוהל על ידי הרב טל קפלן
- בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף - מנוהל על ידי הרב ינון ששון
- בית חב"ד רביבים - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-770[7].
- בית חב"ד לדוברי רוסית - מנוהל על ידי הרב לב לייבמן ואביו הרב עובדיה לייבמן
- בית חב"ד במכללה למנהל - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן
- בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק
- בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד - מנוהל על ידי הרב יחיאל מלוב
- בית חב"ד נווה דקלים - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'
- בית חב"ד שכונת הרקפות - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום
- בית חב"ד שכונת חלום ראשון - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין
- בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
- בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ והרב חי קלנגל
- מתחם ה1000 - השליח הרב שמחה בירנהאק
- בית חב"ד קריית ראשון - הרב אברהם מיידנצ'יק בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד
- כמו כן פועל בקניון עזריאלי ראשונים סניף של ארגון יהדות TV[8]
- בית חבד שכונת נרקיסים - השליח הרב אוראל מעטוף
- בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד
- הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון
- הרב מנחם אלמליח - שליח חב"ד לנוער במזרח העיר
- הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר
- הרב שניאור אשכנזי - רב בית הכנסת המרכזי בעיר
- הרב שניאור רייניץ - חב"ד בעליה - ראשון לציון
- הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים
- הרב שרון גושן והרב נתי וגנר - בית חב"ד שכונת רמב"ם
חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח, 60 שלוחים בעיר וזו רק ההתחלה, ראיון עומק עם השליח הראשי לראשון לציון הרב יצחק גרוזמן על התרחבות מטאורית של מפת השליחות בראשון לציון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר באתר חב"ד אינפו
- בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון באתר col
- חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל באתר שטורעם
- נתן אברהם, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר
שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ה - שניאור ברגר, חב"ד על מפת ראשון לציון כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
- נתן אברהם, שליח פורץ דרך, כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך שבועון בית משיח
- מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת
- צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף
- 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק
- מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש
- ↑ הרב יחיאל מלוב בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד", כ"ב בשבט תשע"ד
- ↑ אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש
- ↑ בניין 770 ייבנה בראשון לציון, הדמיית מחשב של הבניין בחב"ד אינפו
- ↑ ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו באתר חב"ד אינפו
- ↑ ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ