מאיר שלום בליז'ינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(73 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מאיר בליז'ינסקי.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]]
[[קובץ:יעס אחי.jpeg|שמאל|ממוזער|250xp|הרב מאיר בליז'ינסקי]]
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]]
הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[כ"ט אדר]] [[תרס"ז]] - [[ל' בשבט]] [[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד ב[[אוטווצק]], ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]].


הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[תרס"ז]]-[[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[ורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בליז'ינסקי.


==תולדות חייו==
בתקופה בה למד בישיבה ב[[ורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].
נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.


כאשר למד בישיבה ב[[וורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].
לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם מרת אלטע שרה גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.
 
לאחר נישואיו גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.


===מראשי חב"ד ברמת גן===
===מראשי חב"ד ברמת גן===
שורה 14: שורה 14:


==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות==
==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות==
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מליאים חיות והסברים מאלפים.
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר ברבים ובאופן פרטני, מידי יום במשך שנים רבות לתלמידים רבים ברמות שונות, דרכם התקרבו לעולמה של החסידות ולשמירת תורה ומצוות. בשיעורים שבביתו השתתפו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו הוקדשו בעיקר ללימוד התניא, כשהוא מסביר את הנלמד בהסברים שכלתניים ומשלים מוחשיים. בדרך כלל ביאוריו גלשו לפילוסופיה חסידית והגות מעמיקה שביסס על ספרי החסידות.  


בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.  
השיעורים התאפיינו בידע רב ובדיבור כנה, יחד עם חום ו[[אהבת ישראל]], ובשל כך קנו את פירסומם ומשכו רבים.


הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.
מטרת חייו הייתה להנחיל לרבים את תורת החסידות, ובה דבק כל ימיו. לימד סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות.


מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד.
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו:
 
*האדמו"ר מבישטינא
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יאיר כלב]], [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]].
*הסופר [[יצחק דמיאל]]
*הסופר [[אביגדור המאירי]] 
*הרב [[עמוס קרניאל]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[יאיר כלב]]
*הרב [[יחזקאל סופר]]
*הרב [[זמרוני זעליג ציק]]  


הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]].
הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]].


בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]].
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]].
הרב [[זמרוני זעליג ציק]] מספר שהגיע הרב בליז'ינסקי להתוועד בבית חב"ד ב[[בת ים]] וראה שלט שבו כתוב ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]], נהנה מאוד.
==ביאוריו לתניא==
בשנת [[תשפ"א]] התפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]] (שלוחה 1437) הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] על כל [[לקוטי אמרים תניא]].
בשנת [[תשפ"ג]] החלו להתפרסם סיכומי שיעורים אלו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח, בהם גם התבארו כללי ודרכי העריכה.


==האדם והבריאה==
==האדם והבריאה==
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר [[לדעת להאמין (ספר)|לדעת להאמין]].
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[הקב"ה|בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר 'לדעת להאמין'.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*מרת ציפורה רעיית הרב [[ישראל צבי הבר]]
רעייתו, אלטע שרה - נפטרה כ"ח תשרי תשמ"ג.
*הרב שמואל בליז'ינסקי
===בניו ובנותיו:===
*הרב יוסף בליז'ינסקי
*מרת ציפורה - נפטרה כ"א סיון תשע"ז - , אשת הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ושליח הרבי ב[[רומניה]].
*הרב מענדל בליז'ינסקי
*מרת פנינה צור.
*הרב שניאור זלמן בליז'נסקי
*הרב [[שמואל בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים
*הרב יוסף שמחה בליז'ינסקי חתן הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].
*הרב מנחם מענדל בליז'ינסקי - נפטר ה' אדר א' תשנ"ה.
*הרב חיים שניאור זלמן בליז'נסקי - נפטר ב אלול תשע"ז .
 
===צאצאיו===
*נכדו הרב [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] לשעבר
*נכדו הרב [[שמואל הבר]] -ראש ישיבת תומכי תמימים מוריסטון לשעבר
*נכדתו הרבנית [[רחל הנדל]], יושבת ראש ארגון נשות חב"ד בצפת, משפיעה מרכזית בקרב נשי ובנות חב"ד, מנהלת ארגון הכנסת כלה "עדי עד", רעיית הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]
*נכדתו הרבנית [[ברכה טברדוביץ']], משפיעה לנשות כפר חב"ד, מלווה קבוצות לנסיעה לרבי, מרצה ומחברת ספרים בנושאי זוגיות וטהרת המשפחה, רעיית הרב [[דב טברדוביץ']] רב ומורה צדק [[כפר חב"ד]]
*נכדו הרב [[יצחק בליז'ינסקי]], יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]]
*נכדו הרב [[ברוך בליז'ינסקי]], רב ומורה צדק [[כפר חב"ד]]
 
*נינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ומנכ"ל [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת מוסדות [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]], [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[תומכי תמימים פוקונוס]], וממארגני [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].
* נינו הרב [[שמואל הנדל]] - מנהל [[מטה משיח]] ב[[ארץ הקודש]]
* נינו הרב [[שלום בער הנדל]] ראש ישיבת חב"ד ב[[אור יהודה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''רבים השיב ליהדות ולחסידות''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''', תולדות הרב מאיר בליז'ינסקי, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרק הרב מאיר בליז'ינסקי, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''תנועת הביטול של הרבי הריי"צ''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1200 עמוד 51
*'''עומד איתן''', [[רפאל בכר]], ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 23-2
*הרב [[זלמן רודרמן]], [[חד בדרא]]  עמוד 311 ואילך
 
==קישורים חיצוניים==
* הקלטות שיעורי תניא מפי הרב בליז'ינסקי, עם ר' [[טוביה ליצמן]]. https://drive.google.com/drive/folders/1UsWRMy7RZ2b9lh8Yt2lMObJh4RpGVq3G?usp=sharing
 
*[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=141349&pagenum=1 קונטרס 'האדם והבריאה'] - אתר [[אוצר החכמה]].
*מהדורות ראשוניות של הקונטרס בשלש חלקים:{{ש}}[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&st=&pgnum=27 א. בטאון חב"ד ל"ב]{{ש}}[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&st=&pgnum=24 ב. בטאון חב"ד ל"ג]. [[היברו בוקס (אתר)]]
*'''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד]''', בתוך גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1929 סקירה על קונטרס 'האדם והבריאה'.] {{שטורעם}}


{{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}}
{{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים ברמת גן]]

גרסה אחרונה מ־00:41, 28 באוקטובר 2024

הרב מאיר בליז'ינסקי
ר' מאיר בהתוועודת עם ר' מענדל

הרב מאיר בליז'ינסקי (כ"ט אדר תרס"ז - ל' בשבט תש"נ), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטווצק, ומשפיע קהילת חב"ד ברמת גן שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר בספר התניא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ז בורשה שבפולין לאביו הרב יעקב שלמה בליז'ינסקי.

בתקופה בה למד בישיבה בורשה, התוודע לספר התניא והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת תומכי תמימים ורשה.

לאחר נישואיו עם מרת אלטע שרה גר באוטווצק, שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.

מראשי חב"ד ברמת גן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בתחילה בבני ברק ולאחר זמן קצר עבר לרמת גן. שם היה לאחד מראשי חב"ד, משפיע בבית הכנסת החבד"י ברמת יצחק, מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים בהתוועדויות.

פעולתו בקירוב צעירים לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר ברבים ובאופן פרטני, מידי יום במשך שנים רבות לתלמידים רבים ברמות שונות, דרכם התקרבו לעולמה של החסידות ולשמירת תורה ומצוות. בשיעורים שבביתו השתתפו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו הוקדשו בעיקר ללימוד התניא, כשהוא מסביר את הנלמד בהסברים שכלתניים ומשלים מוחשיים. בדרך כלל ביאוריו גלשו לפילוסופיה חסידית והגות מעמיקה שביסס על ספרי החסידות.

השיעורים התאפיינו בידע רב ובדיבור כנה, יחד עם חום ואהבת ישראל, ובשל כך קנו את פירסומם ומשכו רבים.

מטרת חייו הייתה להנחיל לרבים את תורת החסידות, ובה דבק כל ימיו. לימד סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות.

בין המפורסמים שהתקרבו על ידו:

הרב בליז'ינסקי נפטר בל' שבט תש"נ.

בשנת תש"ע יצא לאור הספר 'רבים השיב ליהדות וחסידות' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי שניאור זלמן ברגר.

הרב זמרוני זעליג ציק מספר שהגיע הרב בליז'ינסקי להתוועד בבית חב"ד בבת ים וראה שלט שבו כתוב שהרבי הוא מלך המשיח, נהנה מאוד.

ביאוריו לתניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"א התפרסמו במערכת נחייג ונשמע (שלוחה 1437) הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' טוביה ליצמן על כל לקוטי אמרים תניא.

בשנת תשפ"ג החלו להתפרסם סיכומי שיעורים אלו בקבצי הערות התמימים ואנ"ש 770 החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח, בהם גם התבארו כללי ודרכי העריכה.

האדם והבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי אמונה, מדע, והיחס בין הנברא לבורא ולבריאה. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו רבים השיב ליהדות וחסידות. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב יחזקאל סופר בספר 'לדעת להאמין'.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, אלטע שרה - נפטרה כ"ח תשרי תשמ"ג.

בניו ובנותיו:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מרת ציפורה - נפטרה כ"א סיון תשע"ז - , אשת הרב ישראל צבי הבר - משפיע קהילת חב"ד בתל אביב ושליח הרבי ברומניה.
  • מרת פנינה צור.
  • הרב שמואל בליז'ינסקי, מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים
  • הרב יוסף שמחה בליז'ינסקי חתן הרב ישראל שמעון קלמנסון.
  • הרב מנחם מענדל בליז'ינסקי - נפטר ה' אדר א' תשנ"ה.
  • הרב חיים שניאור זלמן בליז'נסקי - נפטר ב אלול תשע"ז .

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]