טוביה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים)
 
(99 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:טוביה בלוי.jpg|left|thumb|250px|הרב טוביה בלוי]]
[[קובץ:טוביה בלוי5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב טוביה בלוי]]
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956), עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, ירושלים וממיסדי [[בית חנה (ירושלים)]].
[[קובץ:בלוי גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[יהודה לייב גרונר]]]]
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936), מהוגי הדעות החב"דיים, מחבר ספרים, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב ב[[ירושלים]] וממיסדי [[תלמוד תורה תורת אמת]] ו[[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר.


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הוא נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].


בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]], ולאחר מכן התקרב ל[[אדמו"ר שליט"א]] וקירב עימו את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].
בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל[[חב"ד]] באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].


ממקימי ישיבת ערב של חב"ד בירושלים.
נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.


כיהן כיו"ר צעירי חב"ד בירושלים במשך שנים רבות.  
נשא את רעייתו מרת חנה פרומט ב[[כ' כסלו]] [[תשט"ו]].


בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]]. ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].
לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.
 
בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה ירושלים|בית חנה]] בירושלים.
 
===פעילות ארצית===
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].


ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
באותו זמן כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].


בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].


בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה]] בירושלים.  
===פעילות ספרותית===
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.


בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]].
בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]]. בשנת [[תנש"א]] הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה ב[[תשע"ח]], בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.


באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ל[[לשון הקודש]] של [[ספר הזכרונות]], אותו ערך.
בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"


בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז ממעט לפרסם מאמרים.
בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].


בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].
בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].


עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לביתו.
עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.
 
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].


==ספריו==
בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
 
==חיבוריו==
;ספרים:
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, [[אלול]] [[תשע"ג]].
*'''נחל עדנים''' - תשורה לרגל חתונת נכדו, הרב משה צבי הלפרין.
;חוברות:
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
*תרגום ל[[לשון הקודש]] של '''[[ספר הזכרונות]]'''.
 
*תרגום ללשון הקודש של '''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ד]]).
סדרת לקט ופרט
*'''על מנהגים ומקורותיהם''' - על מנהגי חב"ד, תשע"ד.
* חלק א' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80, פ"א שביבים [https://col.org.il/files/old/files/0.79454775477_2973798.pdf?&~nfopt(fileDistorted=5742376181045414&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* חלק ב' תשע"ז תשורה לרגל חתונת נכדו, צ"ז שביבים [https://col.org.il/files/old/files/0.96810111011_4176580.pdf?&~nfopt(fileDistorted=9699385245639882&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* חלק ג' [[תשע"ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], קפ"ז שביבים [http://www.shturem.net/images/news/99769_news_07062018_27628.pdf?&~nfopt(fileDistorted=6542077506625132&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* [https://col.org.il/files/old/files/0.32099129912_10701290.pdf חלק ד'] [[תשע"ט]] תשורה לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]], ש"ח שביבים
* [https://col.org.il/files/old/files/0.90912591259_6731545.pdf?&~nfopt(fileDistorted=8135849512482116&uploadEmbeddedImages=1) חלק ה'] תשע"ט יצא ל[[יארצייט]] של אחיו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], רמ"ד שביבים
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e3353ab4ae9e_1580422059.pdf חלק ו'] [[תש"פ]] יצא לקראת [[כ"ד טבת]], רס"ב שביבים
* חלק ז' תש"פ [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], ע"א שביבים
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/%20-%20הרב%20טוביה%20בלוי%20-%20לקט%20ופרט%20כרך%20ח.pdf חלק ח'] [[תש"פ]] תשורה לרגל [[יום הולדת]]ו הפ"ד, ק"א שביבים
* [http://teshura.com/teshurapdf/לקט%20ופרט%20ט%20-%20להדפסה.pdf חלק ט'], לרגל ר"ח כסלו תשפ"א, של"ב שביבים
 
;תרגומים ל[[לשון הקודש]]:
*'''[[ספר הזכרונות]]'''.
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).


==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו
;בניו
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].
*[[פרץ אוריאל בלוי]], סגן מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', נווה יעקב, [[ירושלים]].
*[[פרץ אוריאל בלוי]], סגן מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', נווה יעקב, ירושלים.


;חתניו
;חתניו
*[[אליהו וילהלם]], מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]].
*[[אליהו וילהלם]], מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית מלאכי]].
*הלפרין, [[כפר חב"ד]].
*[[אהרן הלפרין (כפר חב"ד ב')]]
*[[מרדכי מנשה לאופר]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]].
*[[מרדכי מנשה לאופר]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]].
==לקריאה נוספת==
*'''בשידוך צריך להסתכל על העיקר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 42
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא על מאמר של הרב טוביה בלוי בנושא "זהות המשיח"] - {{אינפו}}
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107173 לבוא עם כל המשפחה לשנת הקהל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2048373 תשובה ללא שאלה]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974170 על שולחנו של הרבי]''' - הרב בלוי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר (שבועון)|המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*'''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-של-פנימיות-לבני-הישיבות/ צמאה לך נפשי - איך הגיע בחור ליטאי ירושלמי ממשפחת בלוי המפורסמת לצמרת רבני ושלוחי חב"ד?]''' {{אינפו}} גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] (82) תמוז תשע"ה
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/677564/ הרב טוביה בלוי: מהו מנהג חב"ד?]''', בכינוס תורה של [[מכון הלכה חב"ד]] איסרו חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/42/354.-Shmini-5782_טוביה_בלוי.pdf תרגום דברי הרבי]''', ראיון של חברת [[JEM]] עם הרב בלוי, במסגרת העלון 'הסיפור שלי' {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות תיכון בית חנה ירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־20:41, 5 באוגוסט 2024

הרב טוביה בלוי
לצד הרב יהודה לייב גרונר

הרב טוביה בלוי (יליד שנת תרצ"ו, 1936), מהוגי הדעות החב"דיים, מחבר ספרים, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב בירושלים וממיסדי תלמוד תורה תורת אמת ובית חנה בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הוא נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא ולחסידות גור והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת תשי"ג החל להתקרב לחב"ד באמצעות הרב אברהם לייב קליין שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של חב"ד בשכונותיה של ירושלים, שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

נשא את רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון צעירי אגודת חב"ד ירושלים. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת תשי"ט בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב עזריאל זליג סלונים לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב יהושפט אלפרט והרב צבי אייזנבך כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.

פעילות ארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בלוי מקבל ד' מינים מהרבי בשנת תשמ"ח. לצידו הרב זאב וולף קסלמן והרב חנוך גליצנשטיין

בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

פעילות ספרותית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער ספרו 'נר למשיחי'

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד, ולאחר פטירתו של ידידו הרב אוריאל צימר, המשיך במקומו את תרגום ספר הזכרונות ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת תש"ל כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י". בשנת תנש"א הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה בתשע"ח, בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק. מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות פרדס חב"ד אותו ערך בין השנים תשנ"ז-תשס"ז.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

עם הקמתו של מכון לוי יצחק, החל לעסוק בתרגום הלקוטי שיחות מאידיש ללשון הקודש, ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב בבטאון חב"ד ובשבועון כפר חב"ד.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים
חוברות

סדרת לקט ופרט

תרגומים ללשון הקודש

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים