עבודת השם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(47 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם". ענינה הוא שיעבוד האדם את הקב"ה, כעבד שעובד את רבו. ציווי זה יש בו ייחוד, והוא מצוות ה[[תפילה]], כמאמר חז"ל: "ולעבדו - זו תפילה".
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.


בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עד שנאמר כי עבודה היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים. בזמן שאין בית המקדש קיים, העבודה היא ב[[תפילה]]. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודה, עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורה, שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבו.
בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.


מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את ה[[מידות]] ו"לאהפכא מחשוכא לנהורא" - לתקנם ולמתקם.
עם התגלותה, האירה וחידדה [[תורת החסידות]] רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות.


==ענינה==
==ענינה==
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.


כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו", שיהיה לו ביטול רצון וכאילו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "[[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].


בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]], שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.
אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.


מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכלית.  
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.


עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. וענין סור מרע הוא בכללות [[שס"ה מצוות לא תעשה]], וענין עשה טוב הוא [[רמ"ח מצוות עשה]].
==יסודותיה==
[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.
 
[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.
===שמחה===
יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.
===יגיעה===
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.


==עבודה והשכלה==
==עבודה והשכלה==


שני שיטות עיקריות קיימות ב[[חסידות חב"ד]], שכל [[חסיד]] בוחר לילך באחת מהם.
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
 
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקיעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
השיטה הראשונה מכונה [[עבודה]], והשנייה מכונה [[השכלה]]. בעוד שהחסידים השמים דגש על ההשכלה (המכונים [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] מתעסקים בעיקר בלימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] וב[[חקירה אלוקית]], הרי שהחסידים השמים דגש על [[עבודה]] (מכונים [[עובד]]ים), מתעסקים בעיקר בהורדת ענייני החסידות לעבודה בפועל, תוך שימת דגש על עניין התפילה.
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.
 
===מעלת העבודה על ההשכלה===
 
====עובד הולך על הרגליים, משכיל הולך על הראש====
 
בשנת [[תרס"ב]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]: עובד הולך על הרגליים, משכיל על הראש.


פירוש העניין הוא: כאשר עוסקים ב[[השכלה]], יכולים לצמוח סברות שכליות בחסידות, שאינם אמת. בנוסף לכך, עלולים סברות אלו לגרום למשכיל ל[[גאווה]], המכונה "הגבהה של שטות, שהולכים על הראש".
הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד, ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}


ה[[עובד]],, עבודתו היא עבודה של [[אמת]], ויותר מזה, עבודתו עצמה פועלת עליו את עניין ה[[ענווה]], ולכן הוא מכונה "ענווה של אמת, שהולכים על הרגליים".
ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.


===השכלה בלי עבודה===
כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.


====דברי רבותינו====
עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.


רבותינו הק' דיברו רבות על הסכנה הגדולה הטמונה בהשכלה בלי עבודה.
כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פעם: העוסק ב[[השכלה]] ללא עבודה, הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות.
נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}.


====פרשת זאוויל====
[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}.


ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] למד בחור בשם זאוויל. בחור זה היה עוסק רק ב[[השכלה]] ללא [[עבודה]] כלל וכלל. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא עליו פעם, שסופו שיתפקר, ואכן כך היה.
===מאמרי עבודה והשכלה===


כעבור שנים, הפך זאוויל לבכיר בתנועה הקומוניסטית. פעם אחת נפגש עם [[תמימים]], חבריו מתומכי תמימים. שאלוהו חבריו: "כיצד התפקרת"? אמר להם: "כיוון שעסקתי רק ב[[השכלה]] ללא [[עבודה]]".
החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.


==עובד==
השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לעומת זאת, כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר [[הרבי הריי"צ]] לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.


ה[[חסיד]] העוסק בעיקר ב[[עבודת ה']] מכונה '''עובד''', בניגוד ל[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]], העוסק בעיקר בלימוד [[תורת החסידות]].
הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פב).}}.


==לקריאה נוספת==
==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]


*[[ליקוטי דיבורים]], חלק ג', עמ' 607 - 610.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808362/jewish/Worship-Avodah.htm עבודה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־17:04, 1 ביולי 2024

ציור ר' זלמן קליינמן

עבודת השם היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"[1]. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה בקבלת עול כעבד שעובד את אדונו[2]. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות התפילה, כדרשת חז"ל על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"[3] "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"[4].

בשם עבודה כונתה עבודת הקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים[5]. בזמן שבית המקדש אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה[6]. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.

עם התגלותה, האירה וחידדה תורת החסידות רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות.

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. סור מרע מתבטא במצוות לא תעשה, ועשה טוב במצוות עשה.

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא בקבלת עול מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה[2]. וכמאמר רז"ל: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"[7] - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה[דרוש מקור]. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (בארמית:"על ידי עבודת האתכפיא(=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות")[8].

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - לכפות ולבטל - את רצונו האישי[9].

יסודותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב חידש שהיות וכל דבר הוא בהשגחה פרטית, הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם[10].

הרבי הריי"צ התבטא פעם, כי הבעל שם טוב לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ואדמו"ר הזקן הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'[11].

שמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת חסידות חב"ד השמחה, שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי בעצבות יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה[12], כמו שאמרו הקנטוניסטים לצמח צדק: "למלחמה לא יוצאים בבכי, אלא במארש של ניצחון!"[13].

יגיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את המידות יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - אתכפיא[9], וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"[14], לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"[14], כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של אתכפיא - נקרא עובד השם[15].

עבודה והשכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:

  • עבודה - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקיעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.
  • השכלה - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.

הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך הצמח צדק:

מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד, ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות

— מובא על ידי הרבי הריי"צ בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165

ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: "אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות"[16]. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"[דרוש מקור].

כמו כן התבטא הרבי הרש"ב על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".הרבי הריי"צ הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי גאווה. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו גאווה אלא אף מכניסה בו ענווה ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"[17].

עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא מתייגע על מנת לשפר אותו[18].

כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל[19].

נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"[20].

הרבי המהר"ש התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא אדמו"ר הזקן, חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם[21].

מאמרי עבודה והשכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם במאמרי חסידות: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו[22]. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בכן!"[23]. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של הנפש הבהמית, ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו[24].

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"המשכים" העמוקים של הרבי הרש"ב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. לעומת זאת, כשהגיע הרבי הריי"צ לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר הרבי הריי"צ לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה[25]. וכן הרבי הורה כן[26] והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו[27].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ שמות פרק כ"ג פסוק כ"ב
  2. ↑ 2.0 2.1 "כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", ליקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1012 (בתרגום ללשון הקודש: עמוד 275)
  3. ↑ דברים פרק י"א פסוק י"ג
  4. ↑ מסכת תענית דף ב' עמוד א'. כך פסק הרמב"ם להלכה בהיד החזקה ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'
  5. ↑ " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" מסכת אבות פרק א' משנה ב'. על פי ביאור הירושלמי במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'
  6. ↑ על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד במסכת מגילה דף ל"א עמוד ב', ומסכת מנחות דף ק"י עמוד א', מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד
  7. ↑ מסכת אבות פרק ב' משנה ד'
  8. ↑ מבוסס על דברי הזוהר בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש לקב"ה על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות בליקוטי אמרים - פרק כ"ז ובקיצור בליקוטי אמרים - פרק ל"ו, קונטרס ומעין מאמר ט"ו פרק ג'
  9. ↑ 9.0 9.1 תורה אור משפטים דף ע"ו עמוד א', ליקוטי תורה פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד', תורת חיים שמות חלק ב' רע"ט, ד, שם פרשת משפטים רעח, ד, דרך מצותיך מצות דין עבר עברי, פג, א, ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק) ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו, מאמר דיבור המתחיל באתי לגני תשל"א, אות י', מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה', מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א.
  10. ↑ כתר שם טוב - הוספות רכ"ג (באידיש), ליקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 166, תורת מנחם חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך בהיום יום לי"א סיון
  11. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמוד שסה
  12. ↑ תניא ליקוטי אמרים - פרק כ"ו ואילך
  13. ↑ תורת מנחם תשי"ב חלק א', עמוד נ"א, מובא גם באגרות קודש כרך יז איגרת ו'רלח, שם כרך י"ט איגרת ז'תיא ועוד.
  14. ↑ 14.0 14.1 "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח
  15. ↑ ליקוטי אמרים - פרק ט"ו
  16. ↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.
  17. ↑ הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים (מתורגם ללה"ק) חלק ג', עמודים 607-608.
  18. ↑ ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש, עמוד פח.
  19. ↑ ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.
  20. ↑ אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114
  21. ↑ מובא בליקוטי דיבורים חלק ג', עמוד 740
  22. ↑ ראה את דברי הרב שלמה יוסף זוין על כך בספרו סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות.
  23. ↑ ביחידות לרב דוד רסקין, שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי להגהה. ראה כאן תמליל וצילום
  24. ↑ שבועון כפר חב"ד מספר 1756, עמוד 16.
  25. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב עמוד רנ"ה
  26. ↑ "ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ו' עמוד שנה).
  27. ↑ "בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י' עמוד פב).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=עבודת_השם&oldid=698444"