מסכת מועד קטן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:15, 18 בנובמבר 2021

במסכת מועד קטן יש 3 פרקים ו27.5 דפים. המסכת עוסקת בדיני חול המועד.

מתוך המסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא בשולחן ערוך כי מותר ללמוד פרק זה בתשעה באב. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים^[1].

בין השאר מובא בפרק השלישי^[2]:

תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים חיים. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין חיים מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.

מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת, וכמו שמודגש בתקנות האחרות שהם מפני כבודם של הנדות והזבות החיים. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי^[3] מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב^[4] דהוי בזיון להמת ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא בשולחן ערוך^[5].

וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם "בראשונה הייתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן" - לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים החיים, שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ט א. ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש כו'. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)

כח ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)

כט א. היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)

סיום מסכת מועד קטן, בבבלי וירושלמי. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2030 (עמ' 284)

ביאורי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת מועד קטן", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 158-160, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

↑ הרבי, בשיחה פרשת דברים שנת תשכ"ט.
↑ דף כז.
↑ רשימות חוברת קכ"ז.
↑ סנהדרין מו, ב.
↑ סימן שנ"ג ס"א.

[1] הרבי, בשיחה פרשת דברים שנת תשכ"ט.

[2] דף כז.

[3] רשימות חוברת קכ"ז.

[4] סנהדרין מו, ב.

[5] סימן שנ"ג ס"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=2&format=pdf מסכת מועד קטן]''' יש 3 פרקים ו27.5 דפים. המסכת עוסקת בדיני [[חול המועד]].
-בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא ב[[שולחן ערוך]] כי מותר ללמוד פרק זה ב[[תשעה באב]]. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים{{הערת שוליים|הרבי, ב[[שיחה]] [[פרשת דברים]] שנת [[תשכ"ט]].}}.
+== מתוך המסכת ==
-בין השאר מובא בפרק השלישי{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:
+בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא ב[[שולחן ערוך]] כי מותר ללמוד פרק זה ב[[תשעה באב]]. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים{{הערה|הרבי, ב[[שיחה]] [[פרשת דברים]] שנת [[תשכ"ט]].}}.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים ב[[זכוכית]] לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}
+בין השאר מובא בפרק השלישי{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:
-מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערת שוליים|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים ב[[זכוכית]] לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}
-ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן שנ"ג ס"א.}}.
-וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם ״בראשונה היתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו
+מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת, וכמו שמודגש בתקנות האחרות שהם מפני כבודם של הנדות והזבות החיים. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערה|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערה|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת
-מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן״ — לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה היתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.
+ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|סימן שנ"ג ס"א.}}.
+וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם "בראשונה הייתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו
+מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן" - לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.
 == ביאורי הרבי ==
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 *'''ט א.''' ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)]
-*'''כח ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
+*'''כח ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
 *'''כט א.''' היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)]
-*'''סיום מסכת מועד קטן,''' בבבלי וירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=212&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2030 (עמ' 284)]
+*'''סיום מסכת מועד קטן,''' בבבלי וירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=212&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2030 (עמ' 284)]
-==ביאורי הצמח צדק==
+== ביאורי הצמח צדק ==
 {{צצ|166|עמודים=158-160}}
+{{שס}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]

מסכתות הש"ס
סדר זרעים	ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד	שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים	יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין	בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים	זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות	כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין