חסידות נארול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נאראל.png|ממוזער|רבי [[דוב בעריש שפירא]], האדמו"ר הנוכחי מנארול]] | |||
חסידות '''נארול''' (ב[[אידיש]]: '''נאראל''') הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת [[תקצ"א]] על ידי הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג [[חשון]] [[תר"ב]]), כאדמו"ר לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב, שנסתלק אז. | |||
באדמו"רות | באדמו"רות בנאראל כיהן עוד לפניו - אביו - הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן, אך לאחר פטירתו לא מילא בנו רבי אברהם את מקומו, וכאמור החל לכהן באדמו"רות רק 17 שנים לאחר-מכן, כאדמו"ר לחסידי זידיטשויב. | ||
עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת. | |||
== | מרכזי חסידות זו שוכנים כיום ב[[בני ברק]], וב[[פלטבוש]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]] - ביניהם מחלק האדמו"ר את זמנו. | ||
רבי יעקב ריין-מאן | == אדמו"רי וגאב"די נארול == | ||
הרה"ק רבי [[שלמה מלוצק]], בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנארול. רבי [[דוב בעריש שפירא]] מנארול [[שליט"א]]. | |||
== | == מאפיינים בולטים == | ||
בנאראל שמים דגש על [[לימוד התורה]] בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל. | |||
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. | |||
== הרבי ומוסדות נארול == | |||
בשנת [[תשל"ח]] ביקר רבי חיים מאיר יחיאל אצל [[הרבי]], ו[[הרבי]] שוחח עמו על מוסדותיו. להלן הדברים: | |||
'''[[הרבי]]''': "[[מזל טוב]]" לכם על ה[[בר מצוה]] (של הנכד), ו"מזל טוב" גדול עוד יותר - על ייסוד ה[[כולל]] ב[[בני ברק]]. | |||
האם לומדים ב[[כולל]] גם [[שולחן ערוך]]? | |||
'''האדמו"ר מנארול''': הנהגתי בבית המדרש שלי שילמדו בכל [[ליל שבת]] קודש [[שולחן ערוך הרב]]. | |||
'''[[הרבי]]''' (בחיוך): זהו "[[שוחד]]" עבורי - אך כוונתי לשאול האם לומדים בכולל שייסדתם [[שולחן ערוך]], שכן לפי הידיעות שבידי ב[[ארץ ישראל]] קיים מחסור ברבנים. | |||
'''האדמו"ר מנארול''': ה[[כולל]] מבוסס על לימוד [[הוראה]]. כמה מהאברכים אף הוציאו תעודות-[[הוראה]] [[סמיכה]]. | |||
'''[[הרבי]]''': האם הם קבלו [[יורה-יורה]] ו[[ידין-ידין]]? | |||
'''האדמו"ר מנארול''': אכן, העיקר הוא [[יורה-יורה]]. | |||
'''[[הרבי]]''': האם לומדים גם [[פרי-מגדים]]? | |||
'''האדמו"ר מנארול''': [[פרי-מגדים]] ו[[חוות-דעת]]. | |||
'''[[הרבי]]''': הנני שמח מאד לשמוע שב[[כולל]] שלכם לומדים [[הוראה]]. | |||
לקראת סיום הביקור אמר [[הרבי]] לרבי חיים מאיר יחיאל שהוא ממנה אותו כשלוחו לעשות ב[[כסף]] זה כטוב בעיניו (כמדומה שהתבטא: כהשתתפות שלי בהוצאות), ונתן לו שטר של 100 [[דולר]] שהוציא מ[[סידור]]ו ה[[קדוש]]. | |||
== | == ספרי בית נארול == | ||
תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'. | תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'. | ||
[[קטגוריה: | לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואודותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'. | ||
==ראו גם== | |||
*[[חיים מאיר יחיאל שפירא]] | |||
*[[דוב בעריש שפירא]] | |||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:10, 27 ביולי 2023
חסידות נארול (באידיש: נאראל) הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת תקצ"א על ידי הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג חשון תר"ב), כאדמו"ר לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב, שנסתלק אז.
באדמו"רות בנאראל כיהן עוד לפניו - אביו - הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן, אך לאחר פטירתו לא מילא בנו רבי אברהם את מקומו, וכאמור החל לכהן באדמו"רות רק 17 שנים לאחר-מכן, כאדמו"ר לחסידי זידיטשויב.
עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת.
מרכזי חסידות זו שוכנים כיום בבני ברק, ובפלטבוש, ברוקלין ניו יורק - ביניהם מחלק האדמו"ר את זמנו.
אדמו"רי וגאב"די נארול[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרה"ק רבי שלמה מלוצק, בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי מנחם מענדל טורם מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול. רבי דוב בעריש שפירא מנארול שליט"א.
מאפיינים בולטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד.
הרבי ומוסדות נארול[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ח ביקר רבי חיים מאיר יחיאל אצל הרבי, והרבי שוחח עמו על מוסדותיו. להלן הדברים:
הרבי: "מזל טוב" לכם על הבר מצוה (של הנכד), ו"מזל טוב" גדול עוד יותר - על ייסוד הכולל בבני ברק.
האם לומדים בכולל גם שולחן ערוך?
האדמו"ר מנארול: הנהגתי בבית המדרש שלי שילמדו בכל ליל שבת קודש שולחן ערוך הרב.
הרבי (בחיוך): זהו "שוחד" עבורי - אך כוונתי לשאול האם לומדים בכולל שייסדתם שולחן ערוך, שכן לפי הידיעות שבידי בארץ ישראל קיים מחסור ברבנים.
האדמו"ר מנארול: הכולל מבוסס על לימוד הוראה. כמה מהאברכים אף הוציאו תעודות-הוראה סמיכה.
הרבי: האם הם קבלו יורה-יורה וידין-ידין?
האדמו"ר מנארול: אכן, העיקר הוא יורה-יורה.
הרבי: האם לומדים גם פרי-מגדים?
האדמו"ר מנארול: פרי-מגדים וחוות-דעת.
הרבי: הנני שמח מאד לשמוע שבכולל שלכם לומדים הוראה.
לקראת סיום הביקור אמר הרבי לרבי חיים מאיר יחיאל שהוא ממנה אותו כשלוחו לעשות בכסף זה כטוב בעיניו (כמדומה שהתבטא: כהשתתפות שלי בהוצאות), ונתן לו שטר של 100 דולר שהוציא מסידורו הקדוש.
ספרי בית נארול[עריכה | עריכת קוד מקור]
תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.
לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואודותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'.