נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(שחזור)
תגית: ביטול
 
(335 גרסאות ביניים של 90 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], התייסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[כפר חב"ד]] ו[[קראון הייטס]]).
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' שב[[קרית מלאכי]], נוסדה ע"י [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ט]]. כיום מתגוררים בה מאות משפחות [[חב"ד]]יות, ובה מוסדות [[חינוך]] רבים.


==תהליכי בנייה==
==היסטוריה==
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם, עד אשר הגיעו לקרית מלאכי, וראו כי יש בה שכונה בהקמה שאינה מאוכלסת. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א מהרב [[אפרים וולף]] ע"ה לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של [[שלוחים]] שיבואו לקרית מלאכי. ובסמיכות לשבת פרשת זכור הגיעו המתיישבים הראשונים להתיישב בנחל'ה.
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב  [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.  


בשנת [[תשל"א]] הציע הרבי לפתוח [[גמ"ח]] בראשות הרב בערל ריקמן.
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}.  


בשנת [[תשל"ב]] נפתחה [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]] ע"ה.
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.


בשנת [[תשל"ג]] - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב ברל ריקמן, הרב אלייב.
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.


==ספר תורה מהרבי==
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.


בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד באה"ק תובב"א, נשלח ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה – האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.


הרבי הסביר את סיבת שליחת הספר תורה, כי הם נשלחו לקראת פסח שכן במהלכו צריכים להוציא שני ספרי תורה.
==ספרי תורה מהרבי==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.


לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.  
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.


המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.


הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו להתראות עם המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש.  
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.


לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.
 
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.
 
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.


הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.


בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.  
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.
 
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.
 
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.
 
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]
 
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].
 
==ועד נחלת הר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}
===הקמת הועד===
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.
 
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].
 
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.
 
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.
 
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.
 
===הועד בשנים האחרונות===
 
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.
 
חברי הועד:
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
*הרב שמואל חיים פרנקל
*הרב שבתאי מיכאלשווילי
*הרב יוסף ארבוב
*הרב שמואל אליסון
*הרב שמואל לוין
*הרב משה מעטוף
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}
 
===נציגי חב"ד בעירייה===
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.
 
====רשימת חב"ד====
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.
 
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
*ר' אלי בן אהרן
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
*הרב משה מלייב
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי
 
==הועד מרחיב את נחלה==
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.  


יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.  
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.


חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.  
===גני חב"ד===
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.


כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-‏770 המכונה "הספר תורה של הרבי. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].
===המ"ג===
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.


== עמותת נחלת הר חב"ד ==
===נחלת מנחם===
[[קובץ:עמותת נחלה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העמוד הראשון מתקנון העמותה]]
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.
{{ערך מורחב|ערך=[[עמותת נחלת הר חב"ד]]}}
 
בשנת [[תשל"ג]] הוקמה באופן רשמי עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה בה חברים כל חסידי חב"ד המתגוררים בנחלת הר חב"ד "הסרים למרות כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש". התקנון נשלח לרבי, ואנ"ש זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו.
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.
 
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.
 
===שכונות חדשות===
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600  משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).
 
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]].
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]],
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.
 
==בית הוראה==
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.
רבני בית ההוראה:
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]
*הרב [[יעקב שוויכה]]
*הרב [[משה הלל]]
*הרב לוי הלל
*הרב ישראל מעטוף
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]
*הרב דובער ירוסלבסקי
*הרב דביר גולד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.
==בתי כנסת==
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]]
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
*בית כנסת יוצאי תימן
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
*מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.
 
==מקוואות==
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]
 
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
* "[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.
 
==מוסדות חינוך==
*גני ילדים (נכון לשנת  הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
*[[בית ספר חב"ד בנות קרית מלאכי|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. 
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]].  מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}
 
==בתי חב"ד==
 
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]:
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.
 
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.
 
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.
 
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.
 
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}


==תפקידים בקהילה==
==תפקידים בקהילה==
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].
{{טורים
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]].
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[מרדכי גורודצקי]].
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]
* מזכיר הועד - הרב [[אברהם אלתר הבר]]
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]].
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]
*מנהל בית חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]].
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - הרב [[אליהו וולוביק]].
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]
*רב אנ"ש מק"ק ביכנ"ס עולי גרוזיה ורב ראשי ליהדות גרוזיה - הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]].
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
*מנהל תלמוד תורה וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]].
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]
* ראש ישיבת בית הר"מ - הרב [[שלום דובער כהן]]
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[חיים שטיינר]].
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*ראש כולל האברכים - הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[שמואל כהן]].
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]
* מנהל [[בית כנסת לצעירים]] - הרב [[אליהו וילהלם]].
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]
* משפיע בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]].
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[שלום בער גורליק]], הרב [[שמואל לוין]].
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי
}}
 
===פגיעת הטיל בנחל'ה===
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.  
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
* הבחור יצחק אמסלם


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[[זושא וולף]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשס"ח]]. {{PDF}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}
 


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

גרסה אחרונה מ־15:52, 1 בדצמבר 2024

נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים
נחלת הר חב"ד

שכונת נחלת הר חב"ד (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר קריית מלאכי, התייסדה ביוזמת הרבי, השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות הרבי ועל ניהול השכונה מופקדים חברי ועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי. נכון לשנת תשפ"ד מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-1,500 משפחות[1] חב"דיות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר כפר חב"ד וקראון הייטס).

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה
התוועדות בבית הכנסת

בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב בנימין גורודצקי, הרב אפרים וולף והרב שלמה מיידנצ'יק שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מברית המועצות, שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד עם מר לובה אליאב סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי בקרית מלאכי עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו לקרית מלאכי והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם הרבי. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק[2] מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל"[3].

בהוראת הרבי, הרב בנימין גורודצקי והרב אפרים וולף אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני שבת זכור הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה[4]. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ"ד)[5].

הרב ירוסלבסקי - רב השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד [6].

ספרי תורה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעמד הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' זושא וילימובסקי, ר' אפרים וולף, ר' אברהם זלצמן, ר' פייביש וואגעל, ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב יהודה קולאשער (בוטראשווילי), ר' בן ציון שם טוב, ר' בערל ריקמן

לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770 והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד בארץ הקודש תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת שני ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש[7].

לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

הרב אליהו וולוביק עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.

ועד נחלת הר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועד נחלת הר חב"ד

הקמת הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראות הרבי בשנת תשל"ב - בהתעסקותו של ר' מרדכי קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב ישראל ליבוב יו"ר צעירי חב"ד נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו בכפר חב"ד. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב מרדכי גורודצקי יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב מרדכי קוזלינר, הרב יצחק מענדל ליס, הרב בערל ריקמן.

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם משה מיכאלשוילי, ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב אברהם אלתר הבר (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד)[8].

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס[9]. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי: "כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"[10].

הועד בשנים האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:

  • יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
  • הרב שמואל חיים פרנקל
  • הרב שבתאי מיכאלשווילי
  • הרב יוסף ארבוב
  • הרב שמואל אליסון
  • הרב שמואל לוין
  • הרב משה מעטוף
  • הרב אברהם יעקב קרוגליאק
  • מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון[11]

נציגי חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשמ"ט, נבחר לראשונה בבחירות מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

רשימת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי[12]:

  • עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
  • ר' לוי רסקין (בן הרב שלמה רסקין שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
  • ר' יוסי סעדי (חתן הרב יוסף לדיוב) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
  • ר' חיים שטיינר - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.

נציגי חב"ד בעירייה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הועד מרחיב את נחלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין חמ"ה, גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

גני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ג בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

המ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

נחלת מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ס הרב בועז לרנר הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם נחלת מנחם ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

שכונות חדשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).

התפתחות הנחל'ה לפי שנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב
מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג
מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד

בית הוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום. רבני בית ההוראה:

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:

  • בית אליהו - בית הכנסת המרכזי[15]. הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
  • בית הכנסת חמ"ה - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב יוסף יצחק ניסלביץ'.
  • בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד, לזכרו של הרב שמואל לויטין. רב: הרב חכם שבתאי מיכאלשוילי
  • בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד.
  • בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד.
  • בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
  • בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
  • בית הכנסת תפארת אליעזר - הוקם על-ידי הרב בועז לרנר בשכונת נחלת מנחם. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
  • בית הכנסת בית משיח - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב שלום פש
  • בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב אליהו וילהלם.
  • 'הצעירים' - בנין חמ"ה. רב: הרב משה הבר
  • בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת תומכי תמימים. גבאי ראשי: הרב שמואל אלעזר קוזלינר
  • בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
  • בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
  • בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
  • בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב אברהם יוסף הרשקופ. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
  • בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
  • בית כנסת יוצאי תימן
  • בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
  • מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
  • בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.
  • בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.

מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקוה מי משה בנחלת הר חב"ד

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:

  • מקוה חיה מושקא בניהול ועד נחלת הר חב"ד. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
  • מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב בועז לרנר וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
  • "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד

בתי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב ליפא קורצוויל: בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד[17].

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול במבצעי הרבי בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי שמחת בית השואבה, תהלוכת ל"ג בעומר, ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה[18].

מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.

בתי חב"ד בקרית מלאכי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל[19]
  • בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי[20]
  • בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן[21] [22]
  • בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי[23]

תפקידים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פגיעת הטיל בנחל'ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בר"ח כסלו תשע"ג במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:

  • השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב שמואל שארף ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
  • הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
  • הבחור יצחק אמסלם

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שי גפן, ‏הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי, שבועון בית משיח, גיליון 201 עמוד 24-30 (תשנ"ט) קישור לשבועון בית משיח
  • קונטרס נחלת הר חב"ד
  • תורת נחלת הר חב"ד
  • נחלה בלי מצרים - יו"ל ע"י ועד נחלת הר חב"ד בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
  • שניאור זלמן ברגר. הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה", שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 26-31

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של שבועון כפר חב"ד - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500
  2. ↑ שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85
  3. ↑ אגרות קודש
  4. ↑ ביניהם משפחת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב אברהם אלתר הבר, משפחת הרב אלחנן יעקובוביץ, הת' פתחיה ליפסקר ועוד.
  5. ↑ עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
  6. ↑ הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח 219
  7. ↑ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה
  8. ↑ הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח גיליון 219
  9. ↑ ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132
  10. ↑ הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח 219
  11. ↑ נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב
  12. ↑ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות
  13. ↑ התפתחות לפי שנים על פי: שניאור זלמן ברגר, הנחלה של הרבי, עמוד 6.
  14. ↑ שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69
  15. ↑ תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261
  16. ↑ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב
  17. ↑ שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, 1341
  18. ↑ השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי
  19. ↑ אלמנת הרב ליפא קורצוויל
  20. ↑ חתן הרב מענדל ווכטר
  21. ↑ בן הרב טוביה ליצמן
  22. ↑ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב
  23. ↑ נכד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=נחלת_הר_חב%22ד&oldid=722920"