אור שבעת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.
'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.


==מקורו בחז"ל==
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.


יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.
יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.
==אור הגנוז בזמן הזה==
==בתורת החסידות==
במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.
במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.


והביאור בזה מאחר "ש[[ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]]" הנה כשם שאצל הקב"ה היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא.
והביאור בזה מאחר "ש[[ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]]" הנה כשם שאצל [[הקב"ה]] היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא. לכן רק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.
===ענינו===


הוה אומר; שרק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.
האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.
====לאור אין הגבלה במקום וזמן===
ולעצם הענין, הנה האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.


אבל באור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה - [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]].
אבל באור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה - [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]].
שורה 18: שורה 18:


ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר.
ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר.
===אור הגנוז אצל מאורי החסידות===
אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי אדם הראשון היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.


על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה"[[אותיות]]" - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.
===דרגתו===
אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי [[אדם הראשון]] היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.


ולכן גם המאמר האלקי יהי אור -כמו שאר המאמרות- הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.
על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.
 
ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.


אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.
אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.
===תכלית אור הגנוז==
==תכלית אור הגנוז==
תכלית התהוות האור הוא בשביל להאיר לעולם, והיינו התגלות האור - בחינת [[אין סוף]] ב"ה - בכל הנבראים, להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], כלומר, שגם בעולם שנברא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, יהיה גילוי אור אין-סוף ב"ה.
תכלית התהוות האור הוא בשביל להאיר לעולם, והיינו התגלות האור - בחינת [[אין סוף]] ברוך הוא - בכל הנבראים, להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], כלומר, שגם בעולם שנברא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, יהיה גילוי אור אין-סוף ב"ה.


ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.
ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.
שורה 33: שורה 34:
==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[לקו"ש]] ח"ב 444 ח"ד 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.
*[[לקו"ש]] חלק ב' 444 חלק ד' 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.


{{סגל}}
{{אור}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־11:55, 16 ביוני 2023

אור שבעת הימים הינו האור שנברא ביום הראשון במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.

מקורו בחז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.

יש מי שאומר שהאור נגנז ביום הרביעי, שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות רבי אלעזר שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת אהבה רבה להוי' שלמעלה ממדריגת אהבת עולם - זו המוגבלת בגדרי העולם.

והביאור בזה מאחר "שישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד" הנה כשם שאצל הקב"ה היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא. לכן רק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.

ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.

אבל באור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה - עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא.

יתר על כן, לא רק מבחינת המקום אין שום הגבלה לאור זה, אלא גם מבחינת הזמן, שיכול אדם לראות את אשר יקרה באחרית הימים בלי שום הגבלה.

ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר.

דרגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי אדם הראשון היה צופה בו וכו', וכידוע שגם הבעש"ט והרב המגיד ממזריטש ואדמו"ר הזקן היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת כתר, שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם הצמצום, ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.

על-פי המבואר בתניא שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" אותיות " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.

ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.

אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.

תכלית אור הגנוז[עריכה | עריכת קוד מקור]

תכלית התהוות האור הוא בשביל להאיר לעולם, והיינו התגלות האור - בחינת אין סוף ברוך הוא - בכל הנבראים, להיות לו יתברך - דירה בתחתונים, כלומר, שגם בעולם שנברא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, יהיה גילוי אור אין-סוף ב"ה.

ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.

מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות · ביטול האור למאור