מרדכי שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
הכנסת אורחים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב | הרב החסיד '''מרדכי שניאורסון''' ([[תקצ"ה]] (?) - [[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]]) היה בנו של הרב [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. שימש כ[[אב בין דין]] ב[[ויטבסק]], והיה דודו-זקנו של [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק. | |||
כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערה|ספר "ויטבסק" עמ' 188.}}. | |||
לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא ב[[שבת]] להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]] (הוצאה ראשונה) עמ' 22.}}. | |||
לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{ | ב[[פסקי הסידור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר ב[[ברכת המזון]] הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]]. | ||
נפטר ב[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] חלק א' עמ' תז.}}. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב | |||
*בנו, מר ישעיהו שניאורסון, [[קישינב]] | |||
*בתו, שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מ[[וליז']] - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני | |||
*בתו, בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק | |||
*בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מ[[סטרדוב]] - בזיווג שני | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf תצלום חותמתו על ביכל חסידות שהחזיק ברשותו]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון, מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:16, 29 באוקטובר 2023
הרב החסיד מרדכי שניאורסון (תקצ"ה (?) - ה' בתשרי תרס"ח) היה בנו של הרב ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק). שימש כאב בין דין בויטבסק, והיה דודו-זקנו של הרבי.
תולדות חייםעריכה
נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.
כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[1].
לא חת מפני איש. כאשר התקבל לרב בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה[2].
בפסקי הסידור לר' חיים נאה מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר בברכת המזון הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.
נפטר בה' בתשרי תרס"ח בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג אדמו"ר הרש"ב למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי[3].
משפחתועריכה
- בנו, הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב
- בנו, מר ישעיהו שניאורסון, קישינב
- בתו, שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מוליז' - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני
- בתו, בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק
- בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מסטרדוב - בזיווג שני
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ספר "ויטבסק" עמ' 188.
- ↑ תולדות לוי יצחק (הוצאה ראשונה) עמ' 22.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב) חלק א' עמ' תז.