מנחם מענדל הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(54 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מנחם מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]
[[קובץ:מנחם מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]
הרה"ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].
הרב '''מנחם מענדל הכהן הורנשטיין''' ([[י"ח בניסן]] [[תרס"ה]] – [[כ"ה בחשוון]] [[תש"ג]]) היה חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] - בעל בתו [[שיינא הורנשטיין|הרבנית שיינא]].


==צעירותו==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[י"ח בניסן]] [[תרס"ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1052 מסמך].}} באנופול, ווהלין לאביו ר' [[משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].


נולד בשנת [[י"ח בניסן]] [[תרס"ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1052 מסמך].}} באנופול, ווהלין לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].
התחנך ולמד באנופול, בשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו ל[[ורשה]]. בהמשך השנים הוא למד ב[[אוטבוצק]].


התחנך ולמד באנופול, בשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לוורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.
===חתונתו===
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]].


ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר:
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי[[מאמר]] חסידות דיבור המתחיל "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
"ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'.
בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו"ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי".
בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע (כ"ק אדמו"ר מהוריינ"ע שהה אז בארה"ב).


==חתונתו==
ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' רקד הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]].  


ביום קישורי התנאים אמר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאמר]] חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
מחתונה זו נותרה [[רשימות|רשימה]] של [[הרבי]] המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה{{הערה|נדפסה בספר [[רשימות היומן]].}}, המנהגים וכו'.


ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' רקד הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.  
בחורף [[תרצ"ג]] עבר יחד עם אשתו לגור ב[[פריז]], שם למד ב[[אוניברסיטה]] יחד עם [[הרבי]] במשך ארבע שנים.


מחתונה זו נותרה [[רשימות|רשימת]] [[כ"ק אדמו"ר]] המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה{{הערת שוליים|נדפסה בס' [[רשימות היומן]].}}, המנהגים וכו'{{הערת שוליים|כמו"כ בשנת ה'[[תשס"ג]] פורסמה בעיתון 'הארץ' סקירה אודות החתונה ובני הזוג, בעריכת פרופ' מנחם פרידמן.}}.
הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס (נספה בשואה), בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותו של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).


בחורף [[תרצ"ג]] עבר יחד עם אשתו לגור ב[[פריז]], שם למד באוניברסיטה יחד עם [[הרבי]] במשך ארבע שנים.
בשנים לאחר מכן חזרו להוריו לאטווצק שב[[פולין]], כשהחלה המלחמה היה אביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מ[[פולין]] בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו ב[[כ"ח באדר]] [[תש"א]], לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.


הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס, בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותה של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).
===מותו על קידוש השם===
כשיצא אדמו"ר הריי"צ מ[[פולין]] ב[[טבת]] [[ת"ש]], רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והיו אזרחי [[פולין]] לא התאפשר הדבר. בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארצות הברית]] הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.


בשנים לאחר מכן חזר להוריו לאטווצק שב[[פולין]], כשהחלה המלחמה הי' אביו ר'  [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר)|משה הורנשטיין]] חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל הי' האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו ב[[כ"ח באדר]] [[תש"א]], לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה ב[[אדר]] [[ת"ש]] השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארצות הברית.


==במלחמת העולם השניה==
[[הרבי הריי"צ]] החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי{{הערה|תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).}}.


כשיצא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מפולין ב[[טבת]] [[ת"ש]], רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והם היו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.
 
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה ב[[אדר]] [[ת"ש]] השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.
 
[[הרבי הריי"צ]] החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי{{הערת שוליים|תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).}}.
 
==מותו על קידוש השם==
 
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ"ק אדמו"ר שליט"א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.


כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):
"הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולע"ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר"צ בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א אינם יודעים עד"ז
"הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד"ז במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".


==סיפור גורלם==
רק בכ"ה [[חשון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי{{הערה|בהקדמה לקונטרס מאמרים של [[הרבי הריי"צ]] שיצא אז לאור.}} את מה שעלה בגורלם:
רק בכ"ה [[חשון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:
{{ציטוט|תוכן=קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
"קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).


- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.


. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. [[ט"ו אלול]] [[תש"ב]] הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. [[ג' בתשרי]] [[תש"ג]] בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ"ה חשוון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".
... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. [[ט"ו אלול]] [[תש"ב]] הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' [[אלול]] נלקחה אמו להובילה להכבשונות. [[ג' בתשרי]] [[תש"ג]] בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ"ה חשוון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.|מקור=הקדמה לקונטרס מאמרים של [[הרבי הריי"צ]]}}


==לקריאה נוספת==
תולדות חייו נכתבו על ידי הרב אליהו שוויכה ונדפסו בקובץ התשורה מחתונתו.
 
*[[קיצור תולדות חב"ד]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות חייו של ר' מענדל]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51-74) {{PDF}}
*הרב אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות הרב מענדל הורנשטיין]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (שער שלישי, עמודים 51-74) {{PDF}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76171 חתונת לנדברוב]''', [[שבועון בית משיח]] {{תמונה}} {{אינפו}}
*הרה"ח משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_לפני_שנה_בכפר_חבד_כתבה_מקיפה_על_חתונת_לאנדראוו_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב"ד]], אתר {{COL}} {{תמונה}}
*משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL {{תמונה}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76171 חתונת לנדברוב]''', [[שבועון בית משיח]] {{תמונה}} {{אינפו}}
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{מיון רגיל:הורנשטיין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|הורנשטיין מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

גרסה אחרונה מ־01:21, 31 באוגוסט 2023

ר' מענדל הורנשטיין

הרב מנחם מענדל הכהן הורנשטיין (י"ח בניסן תרס"הכ"ה בחשוון תש"ג) היה חתן אדמו"ר הריי"צ - בעל בתו הרבנית שיינא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת י"ח בניסן תרס"ה[1] באנופול, ווהלין לאביו ר' משה הורנשטיין, שהיה מחשובי חסידי בויאן[2], ולאמו חיה מושקא הורנשטיין, ביתו של אדמו"ר המהר"ש.

התחנך ולמד באנופול, בשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות דיבור המתחיל "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' רקד הרב חיים עוזר גרודזינסקי עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.

מחתונה זו נותרה רשימה של הרבי המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה[3], המנהגים וכו'.

בחורף תרצ"ג עבר יחד עם אשתו לגור בפריז, שם למד באוניברסיטה יחד עם הרבי במשך ארבע שנים.

הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס (נספה בשואה), בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותו של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).

בשנים לאחר מכן חזרו להוריו לאטווצק שבפולין, כשהחלה המלחמה היה אביו ר' משה הורנשטיין חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו בכ"ח באדר תש"א, לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.

מותו על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשיצא אדמו"ר הריי"צ מפולין בטבת ת"ש, רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והיו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארצות הברית הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה באדר ת"ש השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארצות הברית.

הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי[4].

בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.

כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר צייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".

רק בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי[5] את מה שעלה בגורלם:

קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -

ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.

... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' בתשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.

הקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ

תולדות חייו נכתבו על ידי הרב אליהו שוויכה ונדפסו בקובץ התשורה מחתונתו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסמך.
  2. דברי ר' יעקב לנדא, רב בני ברק.
  3. נדפסה בספר רשימות היומן.
  4. תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
  5. בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא