ברוך מרדכי אזרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הוספת קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד באמצעות HotCat) |
||
| (50 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברוך מרדכי אזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | [[קובץ:ברוך מרדכי אזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ברוך מרדכי אזרחי]] | ||
הרב '''ברוך מרדכי אזרחי''', [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "עטרת ישראל" ב[[ירושלים]] | הרב '''ברוך מרדכי אזרחי''' ([[תרפ"ט]] - [[י"א חשוון]] [[תשפ"ד]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "עטרת ישראל" ב[[ירושלים]] וממנהיגי הציבור הליטאי. | ||
==תולדות חיים== | |||
הרב אזרחי נולד בשנת [[תרפ"ט]], ב[[פתח תקווה]] לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו ל[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבת חברון]] עד גיל 28 אז [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב מאיר חדש, ה[[משגיח]] של הישיבה. | |||
החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת [[תשכ"ד]] ייסד את תנועת "בני תורה". | |||
בשנת [[תשל"ו]] ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי. | |||
לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב [[גרשון אדלשטיין]] בסיוון תשפ"ג התחזק מעמדו של הרב אזרחי והוא נחשב לזקן הרבנים הליטאים בישראל. | |||
נפטר לבית עולמו בי"א מר-חשון ה'תשפ"ד. | |||
== קשריו עם חסידות חב"ד == | |||
הרב אזרחי ביקר ב[[770]] בשנת [[תשל"ב]] כשהוא משתתף בהתוועדות [[יו"ד שבט]] של [[הרבי]] ומתיישב על בימת ההתוועדיות ליד הרש"ג. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ל[[יחידות]]. | |||
במהלך ביקור ב[[ארגנטינה]] ב[[תשע"ב]] ביקר בכולל החב"די ב[[בואנוס איירס]] ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור [[חמץ]]. | |||
במהלך ביקור ב[[גרמניה]] סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את [[מקווה]] הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום ה[[ש"ס]] שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: {{ציטוטון|אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר}}. | |||
ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]] היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"[[ירחי כלה]]" ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]] המקיים לרגל היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה. | |||
בחודש [[אב]] [[תשע"ה]] לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות". | |||
כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד [[הרבי]], הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול{{הערה|1=לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64731 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר על ידי הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת "עטרת ישראל"]{{וידאו}} {{אינפו}}}}. | |||
ב[[ט' אייר]] [[תשפ"ב]] נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה ב[[ניו יורק]] וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/7841 הרב אזרחי בדוכן חב"ד בשדה התעופה]}}. | |||
בחודש [[תמוז]] [[תשפ"ג]] השתתף באירוע [[סיום הרמב"ם]] של מסלול פרק אחד ליום הנלמד בציבור החרדי הודות לארגון [[שיננא]]. במעמד נשא הרב אזרחי דברים ובירך בשפע ברכות את לומדי הרמב"ם. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 17: | שורה 35: | ||
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]] | *'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אזרחי ברוך מרדכי}} | {{מיון רגיל:אזרחי ברוך מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:47, 11 בפברואר 2024
הרב ברוך מרדכי אזרחי (תרפ"ט - י"א חשוון תשפ"ד), היה ראש ישיבת "עטרת ישראל" בירושלים וממנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אזרחי נולד בשנת תרפ"ט, בפתח תקווה לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו לירושלים. למד בישיבת חברון עד גיל 28 אז נשא את בתו של הרב מאיר חדש, המשגיח של הישיבה.
החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת תשכ"ד ייסד את תנועת "בני תורה".
בשנת תשל"ו ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי.
לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב גרשון אדלשטיין בסיוון תשפ"ג התחזק מעמדו של הרב אזרחי והוא נחשב לזקן הרבנים הליטאים בישראל.
נפטר לבית עולמו בי"א מר-חשון ה'תשפ"ד.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אזרחי ביקר ב770 בשנת תשל"ב כשהוא משתתף בהתוועדות יו"ד שבט של הרבי ומתיישב על בימת ההתוועדיות ליד הרש"ג. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ליחידות.
במהלך ביקור בארגנטינה בתשע"ב ביקר בכולל החב"די בבואנוס איירס ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור חמץ.
במהלך ביקור בגרמניה סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את מקווה הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום הש"ס שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: "אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר".
בכ' מנחם אב תשע"ג היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"ירחי כלה" בישיבה בכפר חב"ד המקיים לרגל היארצייט של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה.
בחודש אב תשע"ה לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות".
כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי, הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול[1].
בט' אייר תשפ"ב נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה בניו יורק וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר[2].
בחודש תמוז תשפ"ג השתתף באירוע סיום הרמב"ם של מסלול פרק אחד ליום הנלמד בציבור החרדי הודות לארגון שיננא. במעמד נשא הרב אזרחי דברים ובירך בשפע ברכות את לומדי הרמב"ם.
