טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(59 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: טבריה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבריה במבט אוירי]]
{{קהילת חב"ד
{{ארבעת ערי הקודש}}
|עיר=טבריה
[[קובץ: טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בטבריה עם ראש העיר]]
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}})  היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.


טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  


גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] .
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] הקדוש.


נכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררים בטבריה 41,300 תושבים.
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]


שורה 15: שורה 18:


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור הרמב"ם בקברו]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|200px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
* בית חב"ד בטיילת - הרב יונה אלימלך זילברשטרום.
* מורדות טבריה - הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.
מורדות מזרח - הרב יחיאל מיכל מרזל
* בית הכנסת העתיק רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים (הוקם ב[[תשס"ה]]), ניהול מתחם קבר האמהות (ציון קברם של בלהה, זלפה וצדקניות נוספות), שכונת גולדה - הרב שניאור טורקוב.
* חב"ד לנוער - הרב מענדי טורקוב.
* טבריה עילית -  הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס"ו]].
* בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.
* בר כוכבא - הרב אריה ליב קרמר.
* טבריה המושבה - הרב שלום דובער אלפרוביץ.
* מיכאלאנג'לו - הרב שניאור ביטון.
* שיכון ג' - הרב שניאור זלמן בלוי.
* נוף פוריה. המרכז המסחרי ביג פוריה - הרב רפאל לבנוני.
* קריית שמואל - הרב מענדי ליפשיץ.
* רמת טבריה  - הרב מענדי רייניץ.


מנהל: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
==מוסדות חב"ד בעיר==
*חמישה בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ט]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]].
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.
 
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.
 
[[קובץ:ציון הרמב''ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה ציון [[הרמב"ם]] בטבריה]]
==ציון ה[[רמב"ם]]==
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  


*מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב.  
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].


*רוח על המים – מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
==בית העלמין היהודי העתיק==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}}
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.


*טבריה עלית – מנהל: הרב עומרי בן עקיבא, אחראי פעילות, הרב ראובן בן-חמו. הוקם בתשס"ו.
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.


==מוסדות חבבעיר==
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
*שתי בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים.
*ישיבת חב"ד. ראש הישיבה: ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס"ט והינה סניף של תומכי תמימים מגדל העמק.


==ציון ה[[רמב"ם]]==
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  


כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.


== טבריה והגאולה ==
== טבריה והגאולה ==
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהיתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}


{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}


==מפתח העיר==
==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר עליו צורף מפתח העיר]]
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד בעיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, עליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
* [http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
* [https://chabad.info/news/1072501/ לובעצקי מגיש: גלריה מעיר הקודש טבריה] {{אינפו}} {{תמונה}}


[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:טבריה]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־13:35, 17 בנובמבר 2024

טבריה
טבריה במבט אוירי
עיר טבריה
מדינה ארץ ישראל
מוסדות חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק)
שלוחים מרכזיים הרב יוסף קרמר
ארבעת ערי הקודש
ירושליםחברוןטבריהצפת

טבריה (בלשון הגמרא ההיגוי: טִבַרְיַא[1]) היא עיר בצפון ישראל, טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.

טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף לירושלים, חברון וצפת.

גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם רבי יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, הרמב"ם ורבינו השל"ה הקדוש.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חב"ד טבריה

ביום ראשון, ה' במנחם אב, תרפ"ט. ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבו של ראש העיר אליו צורף מפתח העיר
  • שליח ראשי: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר בתשמ"ח.
  • בית חב"ד בטיילת - הרב יונה אלימלך זילברשטרום.
  • מורדות טבריה - הרב צבי זלמנוב, חתנו של הרב קרמר.

מורדות מזרח - הרב יחיאל מיכל מרזל

  • בית הכנסת העתיק רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים (הוקם בתשס"ה), ניהול מתחם קבר האמהות (ציון קברם של בלהה, זלפה וצדקניות נוספות), שכונת גולדה - הרב שניאור טורקוב.
  • חב"ד לנוער - הרב מענדי טורקוב.
  • טבריה עילית - הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.
  • בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.
  • בר כוכבא - הרב אריה ליב קרמר.
  • טבריה המושבה - הרב שלום דובער אלפרוביץ.
  • מיכאלאנג'לו - הרב שניאור ביטון.
  • שיכון ג' - הרב שניאור זלמן בלוי.
  • נוף פוריה. המרכז המסחרי ביג פוריה - הרב רפאל לבנוני.
  • קריית שמואל - הרב מענדי ליפשיץ.
  • רמת טבריה - הרב מענדי רייניץ.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חמישה בתי כנסת חב"ד.
  • גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
  • תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת תשע"ה שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
  • ישיבת תומכי תמימים. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת תשס"ט והיא סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
  • בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת תשע"ח.
  • ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
  • חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.

מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב יוסף קרמר השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.

מראה ציון הרמב"ם בטבריה

ציון הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ד - לאחר הכרזת הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב לוי ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.

כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בית העלמין היהודי העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית העלמין היהודי העתיק בטבריה

בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.

בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.

השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת תק"ד ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.

בעת מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.

בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב שלמה זלמן וילנר, רבי יהודה ליב סלונים, הרב משה רובינסון וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.

טבריה והגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהייתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש

רמב"ם, הלכות סנהדרין פרק י"ד הלכה י"ב

ויש לומר, שכיוון שמשיח יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ואליהו הנביא צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...

הרבי, התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66

מפתח העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול תשמ"ג הגיש לרבי, הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את מפתח העיר טבריה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)