משה מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (45 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה מייזליש''' ([[תקי"ט]] - [[כ"ד מנחם אב]] [[תר"ט]]), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחבר ספר "[[שירת משה]]" על תר"ך מצות, מראשי הקהל ב[[וילנא]], היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"[[כולל חב"ד]]" ב[[חברון]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תקי"ט]] ובמשך שנים רבות היה נאמן הקהל ב[[וילנא]]. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בוילנא, עד שהוכרח לברוח מוילנא להיות נודד ללחם בין השנים [[תקס"א]]-[[תקס"ג]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.}}. | |||
אדמו"ר הזקן נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי [[פנחס בעל ההפלאה]] שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון. | [[אדמו"ר הזקן]] נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי [[פנחס בעל ההפלאה]] שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון. | ||
בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר רוסיה, על פי בקשת [[אדמו"ר הזקן]] שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על [[לב|ליבו]] של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך [[מוח שליט על הלב|להשליט את המוח על הלב]], הצילה את חייו. | בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר [[רוסיה]], על פי בקשת [[אדמו"ר הזקן]] שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על [[לב|ליבו]] של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך [[מוח שליט על הלב|להשליט את המוח על הלב]], הצילה את חייו.{{הערה|1=ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.}}. | ||
בשנת תקע"ב כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על | בשנת [[תקע"ב]] כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על [[הסתלקות]]ו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר [[רוסיה]] נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"{{הערה|1=אור יקרות חלק א' עמ' תל"א.}}. | ||
אחרי [[הסתלקות]] | אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי"{{הערה|1=ראה אגרות קודש שלו אגרות ח (לפי חלק מהגירסאות ממוענת אליו; ראה "המסע האחרון" ע' 1-9). י-יג}}. | ||
בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל | בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע{{הערה|1=שם אגרת י.}} "ועל כל פנים זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת ה[[צדקה]] שלנו אפילו פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהיה להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן". | ||
בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה | בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה [[אדמו"ר האמצעי]] לכמה מחסידיו לעלות ל[[ארץ הקודש]] ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר ל[[חברון]] והיה לאחד הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א. | ||
במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ' ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו | במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ' ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו כן רשום במפקד [[תרט"ו]] שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת [[תקע"ח]]. אמנם במכתבו של ר' משה משנת [[תקצ"ח]]{{הערה|1=ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.}} כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" ואם כן עלה כבר בשנת [[תקע"ו]]. | ||
נפטר ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תר"ט]]. | |||
גיסו היה ר' [[זיסקינד מווידז]], מחסידי אדמו"ר הזקן. | |||
==ספרו [[שירת משה (ספר)]]== | |||
{{ערך מורחב|שירת משה (ספר)}} | |||
חיבר [[שירת משה]] על [[תרי"ג מצות התורה]] ו[[ז' מצות דרבנן]], והדפיסו בשנת [[תקמ"ח]] בשקלאוו. אח"כ נדפס הספר במהדורה שני' ב[[ירושלים]] - [[תרס"ז]], ובמהדורה שלישית ב[[כפר חב"ד]] - [[תשס"ב]]. | |||
==מדבריו== | ==מדבריו== | ||
ר' | ר' משה מייזליש סיפר: "הרבי ([[רבינו הזקן]]) לימד אותנו, שה[[אל"ף]] של [[חסידות]] הוא, לנצל את ה[[טבע]]יות ב[[עבודת ה'|עבודה]]. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל את הטבע ש[[מוח]] שליט על ה[[לב]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'|היום יום, י"ט אדר ב']]}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''[[בית רבי]]''' עמ' 145. | *'''[[בית רבי]]''' עמ' 145. | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' משה מייזליש''', [[התמים (בית משיח)]] גליון יג, ע' 6 {{*}} גליון יד, ע' 6 | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 217-224. | |||
*עו"ד קובי סגל, '''סוכן כפול''', סקירה הסיטורית על פעולותיו של ר' משה מייזליש בהוראת אדמו"ר הזקן במסגרת הריגול לטובת רוסיה במלחמת המולדת{{הבהרה|פרק, עמוד}} | |||
*חנניה זוהר, '''ר' משה מייזליש''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 133 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מייזליש משה}} | {{מיון רגיל:מייזליש משה}} | ||
| שורה 27: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:51, 24 בדצמבר 2024
הרב משה מייזליש (תקי"ט - כ"ד מנחם אב תר"ט), היה מחסידי אדמו"ר הזקן, מחבר ספר "שירת משה" על תר"ך מצות, מראשי הקהל בוילנא, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"כולל חב"ד" בחברון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקי"ט ובמשך שנים רבות היה נאמן הקהל בוילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בוילנא, עד שהוכרח לברוח מוילנא להיות נודד ללחם בין השנים תקס"א-תקס"ג[1].
אדמו"ר הזקן נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי פנחס בעל ההפלאה שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון.
בעת מלחמת נפוליון ריגל לטובת קיסר רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו.[2].
בשנת תקע"ב כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"[3].
אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן היה מסור אל בנו אדמו"ר האמצעי, שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי"[4].
בין השנים תקע"ד-תקע"ה שאל אצל אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע[5] "ועל כל פנים זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפילו פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים עה"ק, יהיה להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק בברויסק) לא יותר בשום אופן".
בין השנים תקע"ו-תקע"ז הורה אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לארץ הקודש ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב בצפת ובחורף תקפ"ג עבר לחברון והיה לאחד הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.
במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן פ' ועלה מוילנא לארץ הקודש בשנת תקע"ח, עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו כן רשום במפקד תרט"ו שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת תקע"ח. אמנם במכתבו של ר' משה משנת תקצ"ח[6] כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" ואם כן עלה כבר בשנת תקע"ו.
נפטר בכ"ד מנחם אב תר"ט.
גיסו היה ר' זיסקינד מווידז, מחסידי אדמו"ר הזקן.
ספרו שירת משה (ספר)[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שירת משה (ספר) |
חיבר שירת משה על תרי"ג מצות התורה וז' מצות דרבנן, והדפיסו בשנת תקמ"ח בשקלאוו. אח"כ נדפס הספר במהדורה שני' בירושלים - תרס"ז, ובמהדורה שלישית בכפר חב"ד - תשס"ב.
מדבריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' משה מייזליש סיפר: "הרבי (רבינו הזקן) לימד אותנו, שהאל"ף של חסידות הוא, לנצל את הטבעיות בעבודה. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל את הטבע שמוח שליט על הלב"[7].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית רבי עמ' 145.
- שניאור זלמן ברגר, ר' משה מייזליש, התמים (בית משיח) גליון יג, ע' 6 • גליון יד, ע' 6
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 217-224.
- עו"ד קובי סגל, סוכן כפול, סקירה הסיטורית על פעולותיו של ר' משה מייזליש בהוראת אדמו"ר הזקן במסגרת הריגול לטובת רוסיה במלחמת המולדת[דרושה הבהרה]
- חנניה זוהר, ר' משה מייזליש, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 133
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.
- ↑ ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' תל"א.
- ↑ ראה אגרות קודש שלו אגרות ח (לפי חלק מהגירסאות ממוענת אליו; ראה "המסע האחרון" ע' 1-9). י-יג
- ↑ שם אגרת י.
- ↑ ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.
- ↑ היום יום, י"ט אדר ב'