שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(405 גרסאות ביניים של 74 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שלמקה.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]
{{דמות
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' - ר' שלוימ’קה - נולד באוקראינה. ר’ שלוימק’ה היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים ביובל השנים האחרונות. הוא היה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]] במשך חמישים שנה; הוא היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת בנוסף לתפקידיו “הרשמיים”: יו”ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].  לפני הכל הוא היה חסיד, חייל, שליח, איש של אהבה שרוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו.
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד”מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].


ביום ראשון של חג הפסח תשס"ד נפטר והוא בן 80.
ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].


==שנות צעירותו==
==תולדות חיים==
נולד באוקראינה ב[[י"ז כסלו]] [[תרפ"ט]].
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק נולד בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק שהיו [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השפולרקה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שפולרקה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.  


בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.  
לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.


בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו יהודי, על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.
כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.  


כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הוא הגיע עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של [[כפר חב"ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה.  
לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.


בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה.  
בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.


מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי מה”מ והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.  
לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.


אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם ‘[[טנקיסט]]’, אלא מנהיג רכבת שלמה.
===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=ב}}.


==יו”ר כפר חב"ד==
לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.


במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר’ שלוימקה כיו”ר [[ועד כפר חב"ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.  
בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{שמע}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..


כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו”רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר’ שלוימק’ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב”ד לעיר הבירה של חב"ד בארה”ק, לנחת רוחו של הרבי.  
בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראה בהמשך הערך).


עשרות שנים עסק ר’ שלוימק’ה בצרכי ציבור באמונה.  
בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראה בהמשך הערך).


==פעילות עם ראשי המדינה==
מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.
[[תמונה:1234.jpg|left|thumb|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של ביתו, תשנ"ה]]
במסגרת עבודתו כיו”ר ועד כפר חב”ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא”י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.  


בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי הי”ד, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.  
בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.


ר’ שלוימק’ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.
לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.


==פועל לטובת מוסדות חב”ד==
בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].
[[תמונה:מיד.jpg|left|thumb|250px|הרב מיידנצ'יק עם עסקן פוליטי, מיד לאחר כנס מנהלי מוסדות חב"ד של [[אגו"ח]], [[תשנ"ח]].]]
ר’ שלוימק’ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב”ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב”דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.  


הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.  
===פטירתו והנצחתו===
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.


ר’ שלוימק’ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא”י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמט”כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ”ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.
במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה דאז אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.


==יו”ר אגו”ח באה”ק==
בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].


באמצע שנות הממ”ים פרש ר’ שלוימק’ה מתפקידו כיו”ר ועד כפר חב”ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו”ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש”נ, הוא פעל להקים את עיר חב”ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה’מי ומי’ בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.  
בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.


בשנת תש”נ חזר ר’ שלוימק’ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב”ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב”ד בארה”ק כדי שינהלו את ענייני חב”ד בארץ. ר’ שלוימק’ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב”ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו”ר אגודת חסידי חב”ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ’יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי “ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו’ אזכיר עה”צ”.  
לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.


בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב”ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב”ד בפני גורמי הממשלה.  
==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].


ר’ שלוימק’ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב”ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.  
מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.


במסגרת תפקידו סייע ר’ שלוימק’ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו”ח.  
לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.


את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ’יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.  
מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].


במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר’ שלוימק’ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב”ד בארה”ק, הוא הקים את ‘מחלקת המוסדות’ שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב”דיים שונים בארה”ק; ‘מחלקת הקמת שכונות חב”דיות’, וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה”ק, הקרקע נרשמה ע”ש אגודת חסידי חב”ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו”ח. כך זה בשכון חב”ד בלוד, ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב”דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו”ח, בהוראת הרבי.  
כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.


כמו כן הוקמה ‘ועדת הביקורת’ ו’ועדת חינוך’ שעסקו בחיזוק החינוך החב”די בארה”ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה ‘מחלקת קליטה’ שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים.  
===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.


בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את ‘[[מטה משיח בארץ הקודש]]’ כארגון הפועל בחסות אגו”ח.  
הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.


==פטירתו==
ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר’ ישראל שי’, ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת’ אברהם שי’, יצאו בריקוד עם הניגון “יחי אדוננו” ו”מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח”, כפי שר’ שלוימק’ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב”ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.  


אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב”ד, 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר’ שלוימק’ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת “[[בית מנחם]]” ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] ‘אחיעזר’, שם נטמן.
===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.


ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד".
בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.
 
במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:
 
{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.
 
===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.
 
בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.
 
כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..
 
בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].
 
ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.
 
כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.
 
===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.
 
בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".
 
ומאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.
 
בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.
 
ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.
 
במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.
 
את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.
 
במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.
 
כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.
 
בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.
 
בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].
 
==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.
 
לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.
 
בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.
 
לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.
 
ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.
 
לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.
 
באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.
 
אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.
 
הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".
 
בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.
 
במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.


==משפחתו==
==משפחתו==
בניו:
רעייתו, מרת רוזה - נפטרה ו' טבת תשס"ב.
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] ע"ה - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל [[בית חב"ד]] נמל התעופה וחבר אגו"ח באה"ק.
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק ע"ה
*הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ע"ה
*הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]


חתניו:
;חתניו:
*הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב"ד.
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב בערקה מנדלסון, חבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב בן-ציון קארף - מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי, פלורידה.
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד
 
;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש אגו"ח חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', תשע"ג (2013)
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]]  '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק]
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}


{{יו"ר ועד כפר חב"ד}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מיידנצ'יק שלמה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מיידנצ'יק שלמה]]
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|מיידנצ'יק שלמה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־23:22, 14 בנובמבר 2024

הרב שלמה מיידנצ'יק

ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
לידה י"א ניסן תרפ"ד
מינקוביץ', אוקראינה
פטירה ט"ו בניסן תשס"ד
כפר חב"ד
השכלה ישיבת תומכי תמימים פוקינג, תומכי תמימים ברינואה, ואחי תמימים תל אביב
מקום פעילות כפר חב"ד, ארה"ק
תפקידים נוספים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, חבר הנהלת ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק, יו"ר ועד כפר חב"ד, ממנהלי רשת אהלי יוסף יצחק[1] מקים ומייסד: מטה משיח בארה"ק, התאחדות החסידים, ועדת החינוך החב"די, יד לילד המיוחד, שפרה ופועה, תומכי תמימים באר שבע ועוד
ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, תשרי תשד”מ
ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה
ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי כוס של ברכה
ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד חלוקת דולרים
ר' שלוימק'ה
יצחק שמיר בביקור במאפיית המצות בכפר חב"ד לצידו של ר' שלוימק'ה

הרב שלמה מיידנצ'יק (מוכר בכינויו: שלוימ'קה), (י"א ניסן תרפ"ד - ט"ו ניסן תשס"ד) היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות חב"ד[2] ומוסדות חב"ד המרכזיים בארץ הקודש, כמו כן שימש כאיש הקשר בין חסידות חב"ד לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש ועד כפר חב"ד, ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה בארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק וברשת אהלי יוסף יצחק[1], ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים מטה משיח בארץ הקודש, התאחדות החסידים, ועדת החינוך החב"די, יד לילד המיוחד ועוד. בעיצומו של יום כיפור תשל"ז הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון שפרה ופועה. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת תומכי תמימים ברינואה בשנת תש"ח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בראשות משלחת אגודת חסידי חב"ד בסיום התוועדות חג הפורים תשס"ג באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצ'יק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק והרב נתן וולף
ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה מנחם בגין בבר מצווה ליתומי צה"ל

ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק נולד בעיירה מינקוביץ' באוקראינה תחת המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות בי"א ניסן תרפ"ד למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק שהיו חסידי בויאן כצאצא למהר"ל מפראג מצד אביו, ולרבי ישראל מרוז'ין, לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, ולמגיד ממעזריטש מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה חינוך יהודי תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש"י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות[3]. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השפולרקה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שפולרקה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית[4].

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה מלחמת העולם השנייה. שלוימק'ה רצה ללמוד באוניברסיטה אך בעקבות היותו יהודי הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי[5].

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר טשקנט. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את ליל הסדר (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט)[6] לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' אהרן חזן ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו לחסידות חב"ד, ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' שלמה חיים קסלמן הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא בבריחה הידועה דרך לבוב עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד בתומכי תמימים פוקינג. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב לאדמו"ר הריי"צ שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: "ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי הנה"ב הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו"[4].

בהיותו בפוקינג שהתה שם גם אמו של הרבי הרבנית חנה, ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, בתשכ"א כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): "אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני".

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה ברינואה, שם התאחדו עם ישיבת תומכי תמימים ברינואה החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' יצחק מאיר גרינברג). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' לוזיק גורליק העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

בכפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל

לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את הרבי הריי"צ ולהשתקע עם משפחת ארוסתו בקראון הייטס, אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והתחתן[7].

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי כפר חב"ד ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מאדמו"ר הריי"צ. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת אחי תמימים תל אביב[8].

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב[9][10]. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת תשי"ח נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר ועד כפר חב"ד בו כיהן כ-25 שנים עד שנת תשמ"ד. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב תוחלת לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראה בהמשך הערך).

בשנת תנש"א נבחר לכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל תפקיד בו כיהן עד לפטירתו בט"ו ניסן תשס"ד. (לפירוט ראה בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קטר ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט בכפר חב"ד, והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה בבית אגו"ח 770.

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבוקרו של יום ראשון של חג הפסח תשס"ד, התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי[11] אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, בכפר חב"ד, במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "בית מנחם" ומשם לעבר בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן[12].

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - אריק שרון. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה דאז אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של בול חב"ד שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת תשס"ד לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון בית חב"ד לאישי ציבור שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' ישראל מיידנצ'יק ונכדיו ר' אברהם מיידנצ'יק ור' מנחם מענדל בליניצקי.

בשנת תשס"ז הקים ארגון התאחדות החסידים קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב משה אשכנזי, הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". בתשע"ג יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. בתשע"ו הוכנס ספר תורה לבית חב"ד שדה תעופה לעילוי נשמתו.

לקראת שנת השמיטה - תשפ"ב הוציא מכון הלכה חב"ד את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

יו"ר ועד כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת תשי"ח[13] כיו"ר ועד כפר חב"ד. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב נחום טרבניק. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את כפר חב"ד לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' אהרון נחמן פרידמן.

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' משה נפרסטק העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי[14].

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת תשמ"ג אז מונה בבחירות שנערכו הרב מנחם לרר.

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' אפרים וולף כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו[9].

פעילות עם ראשי המדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גזיר עיתון המראה את ר' שלוימק'ה עם פרזינדטי המדינה, בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה
ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; שמעון פרס, אריאל שרון, אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי צה"ל לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י[15], ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם פנ"ים, וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

פעולתו לטובת מוסדות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של יום כיפור תשל"ז, בהפסקה שהתקיימה בין תפילת מוסף לנעילה כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' חיים מרדכי אייזיק חדקוב לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר ועד כפר חב"ד) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את שפרה ופועה ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש בחודש שבט תשד"מ את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

"בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' ובהכנעה ובזריזות וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה שלהם נגדו וגם לאחרי שראו בפועל ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח"[16].

ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר קרית מלאכי שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת נחלת הר חב"ד הוקמה בקרית מלאכי רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת תשל"ג הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת קרית חב"ד צפת. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' אריה לייב קפלן, ר' שלוימק'ה, ר' אפרים וולף, ר' שמואל חפר, ור' זושא וולימובסקי. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך קריית חב"ד צפת.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת רבני חב"ד אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של ישראל בנסיון לשכנעו למנות שלוחים וחסידי חב"ד לרבני ערים ושכונות בארץ ישראל[17].

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ברמת שלמה בירושלים, ועוד.

יו"ר אגו"ח באה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה לרבני חב"ד למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

ומאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד בלוד, בנחלת הר חב"ד ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ברמת שלמה בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את 'מטה משיח בארץ הקודש' בניהולו של הרב שמואל הנדל כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת תשס"ד - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון יד לילד המיוחד המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב מנחם מענדל בליניצקי.

קרבתו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ליחידות הוא נתן לרבי פ"נ בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' אפרים וולף והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת תשל"ו כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' יצחק מאיר גרינברג מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ליחידות מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן תשל"ב - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור זלמן שז"ר, אחת בשביל אחייניתו של הרבי דליה רוטמן, אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי לי"א ניסן, ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח[18], וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני חג הפסח קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור ירמיהו ברנובר לחדרו הקדוש ליחידות, שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מרוסיה לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים בירושלים. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת ספר תורה של משיח אצל הרבי בשנת תש"ל כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק[19].

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה תשד"מ, כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם 'טנקיסט', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי לרבי היה ר' דוד רסקין מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של 770 שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים בכפר חב"ד בכלל ובחב"ד בפרט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רוזה - נפטרה ו' טבת תשס"ב.

בניו
חתניו
בין נכדיו הידועים

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
דוד ברוומן 		יושב ראש ועד כפר חב"ד
תשי"ח - תשמ"ג 		הבא:
מנחם לרר
הקודם:
אפרים וולף 		יושב ראש אגו"ח
תש"נ - תשס"ד 		הבא:
–

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם
  2. ↑ בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: כפר חב"ד, נחלת הר חב"ד, קרית חב"ד צפת, רמת שלמה, ועוד
  3. ↑ הקטר של חב"ד, עמ 19.
  4. ↑ 4.0 4.1 הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.
  5. ↑ הקטר של חב"ד, עמ 22.
  6. ↑ בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים
  7. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם ב
  8. ↑ הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.
  9. ↑ 9.0 9.1 בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40
  10. ↑ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר קובץ שמע מדקה 21 והלאה
  11. ↑ משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה' באתר .
  12. ↑ היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.
  13. ↑ הקטר של חב"ד, עמ' 53.
  14. ↑ ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37
  15. ↑ חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור
  16. ↑ ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה צו
  17. ↑ כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'
  18. ↑ באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך
  19. ↑ הרבי כתב את רשימת הכבוד - COLlive, המקור באנגלית
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלמה_מיידנצ%27יק&oldid=720792"