רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (52 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | [[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | ||
הרב '''רפאל הכהן''' | הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב){{דרוש מקור}}. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ']] (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלבה]]{{דרושה הבהרה|האם הוא מגרמנוביץ' או מקריסלבה?}}. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]. | |||
== רבנותו | ==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ||
עם נישואיו בשלהי שנת [[תרע"א]] למרת שרה פריידא, בת הרב [[יואל דוידסון]], התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר [[תער"ב]], אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים. | |||
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | |||
בשנת [[תרפ" | בשנת [[תרפ"ט]], עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כ[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]]. | ||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | |||
==== רבנותו בריגא ==== | |||
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | |||
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": {{ציטוטון|כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס}}. | |||
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | |||
==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | |||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'{{הערה|ראו [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז: | |||
הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], | |||
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], | |||
הרב [[יחזקאל פייגין]], | |||
והרב [[יהודה הבר]]. | |||
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | |||
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף [[הרבי הריי"ץ#הרבי|הרבי הריי"ץ]] מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות{{הערה|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281}}. | |||
== | ==== משפחתו ==== | ||
*בנו ר' [[יואל כגן]]. | |||
*בנו ר' צבי הירש. | |||
*בנו ר' שלום. | |||
*בנו ר' ישראל. | |||
*בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | |||
*בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | |||
*גיסיו, חתני הרב [[יואל דוידסון]], הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]], [[שמואל ניסנביץ]], [[אברהם דוד ינובסקי]]. | |||
==== ביאורים שכתב ==== | |||
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, והמשכו לא נשלם. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 41: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בלטביה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:54, 20 באוגוסט 2024
הרב רפאל הכהן (תרמ"ט - י' כסלו תש"ב) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי אנ"ש - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב)[דרוש מקור].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"ט בגרמנוביץ' (פלך וילנא גליל דיסנא), לאביו הרב שניאור זלמן חיים הכהן מקריסלבה[דרושה הבהרה].
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וגם כמה שנים אצל הרב מענדל חן מניעז'ין, וקיבל ממנו סמיכה לרבנות.
שנות רבנותו הראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם נישואיו בשלהי שנת תרע"א למרת שרה פריידא, בת הרב יואל דוידסון, התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות אסוועט מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב יהודה לייב אסתרין, באדר תער"ב, אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים.
בשנת תרפ"ב נבחר לרבה של נעוועל, למלא את מקומו של הרב יוסף יחזקאל ניימרק[1].
בשנת תרפ"ט, עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בויטבסק ובמוסקבה.
בתשרי תרצ"ד הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ - שהיה אז בורשה - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ברוסיה[2].
רבנותו בריגא[עריכה | עריכת קוד מקור]
באדר ב' תרצ"ה נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי ריגא לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של החסידים.
בשנת תרח"ץ ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "אמונה וזכירה", ואדמו"ר הריי"צ כתב לו מכתב "הסכמה": "כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס".
במכתב אל הרב יצחק הלוי הורביץ ("ר' איטשע מתמיד"), מחודש כסלו תש"א, כתב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.
רציחתו על ידי הנאצים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי' בכסלו תש"ב קיבצו הנאצים יהודים לבית הכנסת בריגא ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'[3] יחד עם החסידים שהיו עמו אז: הרב יצחק הורביץ, הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יחזקאל פייגין, והרב יהודה הבר.
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה" ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.[4]
לעדות ר' יהודה לייב גרונר, בשנת תש"ה, כאשר אדמו"ר הריי"צ קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף הרבי הריי"ץ מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות[5].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' יואל כגן.
- בנו ר' צבי הירש.
- בנו ר' שלום.
- בנו ר' ישראל.
- בתו רבקה אשת הרב הלל הורביץ, בנו של הרב יצחק הורביץ)
- בתו (?) אשת הרב ישעיה חנוך ברכהן.
- גיסיו, חתני הרב יואל דוידסון, הם: הרב רפאל נחמן כהן, הרב אריה דב איידלמן, שמואל ניסנביץ, אברהם דוד ינובסקי.
ביאורים שכתב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחוברות "התמים" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון תמוז תרצ"ו וניסן תרצ"ז, ביאור במאמר דא"ח, ובגליון כסלו תרח"ץ - ביאור במדריגת ה"בינוני" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, והמשכו לא נשלם.
הערות שוליים
- ↑ ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ואדמו"ר הריי"צ בחר את ר' רפאל.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יא, עמוד תיג.
- ↑ ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' סג.
- ↑ נחום שמריה ששונקין, זכרונותי, עמ' 228.
- ↑ ישראל אלפנביין, יראת ה' אוצרו, עמ' 280-281