חיים וולפר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לקריאה נוספת: תקלדה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (32 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''חיים וולפר''' ( | רבי '''חיים וולפר''' ('''וואלפער''') היה אחד מתלמידי ה[[מגיד ממעזריטש]] שהיה [[משכיל]] ב[[תורת החסידות]], בסוף ימיו נפל לטיפה המרה. | ||
בספר בית רבי נרשם שלא ידוע מה היה שמו, הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]{{הערה|1= [http://www.teshura.com/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf תשורה רובין מנחם אב תשע"ו ע' 32]}} סיפר ששמו היה שלמה לוצקער. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו ר' קרפיל. | |||
כינויו מקורו מזה ששימש כרב | בתחילה היה מחשובי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וכמסופר ב[[בית רבי (ספר)]] "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", ב[[תורת שלום]] מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים ב[[דביקות]] והתפעלות עצומה, רק [[רבינו הגדול]] והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקרלין יחד עם ר' שלמה ור' [[אהרן מקארלין]]. | ||
כינויו מקורו מזה ששימש כרב ב[[עיירה]] וולפא הסמוכה לקרלין, ויתכן שאף שימש כדיין בקרלין. | |||
== עזיבתו את החסידות == | == עזיבתו את החסידות == | ||
מסופר שהמגיד התבטא עליו "תולעת אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי [[שלמה מקרלין]]). | מסופר שהמגיד התבטא עליו "[[תולעת]] אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי [[שלמה מקרלין]]) (ראה [[כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי הר"י שו"ב]]). | ||
בתשובות אדמו"ר הזקן לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא. | בתשובות [[אדמו"ר הזקן]] לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא". | ||
== בסוף ימיו == | == בסוף ימיו == | ||
מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע | מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] בעת אמירת [[מאמר]], הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גאנצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.{{דרוש מקור}} | ||
עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו | עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד". | ||
גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח | גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת ר' [[יודל ליעפלער]] מתלמידי [[הגר"א]], שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה{{הערה|בית רבי עמ' עד.}}. | ||
ר' [[שלמה מקרלין]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר". | ר' [[שלמה מקרלין]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר". | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
* הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש). | * הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש). | ||
* הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא [[ | * הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא הרב [[אברהם חיים רוזנברג]]. | ||
* הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל | * הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל על פי החסידות). | ||
* הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור"). | * הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור"). | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[ | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' ([[תשע"ב]]), בפרק מיוחד הסוקר את תולדות חייו של הוולפער. | ||
*"סיפורי חסידים" לרב [[שלמה יוסף זוין]] סיפור ראשון בפרשת 'לך לך'. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=2db9de9a-555c-40c4-b1a5-8e5ab3dffdae&st=%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%A8&pgnum=147 תולדותיו בספר בית רבי], באתר היברו בוקס. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:49, 29 ביולי 2024
רבי חיים וולפר (וואלפער) היה אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שהיה משכיל בתורת החסידות, בסוף ימיו נפל לטיפה המרה.
בספר בית רבי נרשם שלא ידוע מה היה שמו, הרב מנחם זאב גרינגלאס[1] סיפר ששמו היה שלמה לוצקער.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' קרפיל.
בתחילה היה מחשובי תלמידיו של המגיד ממעזריטש וכמסופר בבית רבי (ספר) "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", בתורת שלום מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים בדביקות והתפעלות עצומה, רק רבינו הגדול והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקרלין יחד עם ר' שלמה ור' אהרן מקארלין.
כינויו מקורו מזה ששימש כרב בעיירה וולפא הסמוכה לקרלין, ויתכן שאף שימש כדיין בקרלין.
עזיבתו את החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר שהמגיד התבטא עליו "תולעת אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי שלמה מקרלין) (ראה כתבי הר"י שו"ב).
בתשובות אדמו"ר הזקן לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא".
בסוף ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע לאדמו"ר הזקן בעת אמירת מאמר, הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גאנצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.[דרוש מקור]
עוד מסופר שפעם פגשו הרב ברוך מרדכי אטינגר באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד".
גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח בוילנא שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת ר' יודל ליעפלער מתלמידי הגר"א, שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה[2].
ר' שלמה מקרלין התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר".
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש).
- הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא הרב אברהם חיים רוזנברג.
- הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל על פי החסידות).
- הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור").
חתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אריה לייב, אב"ד וואלפא (הביא בכתביו מעט מפירושיו של הוואלפער, כגון: מהו תורה לשם שמים וכו').
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, המאסר הראשון (תשע"ב), בפרק מיוחד הסוקר את תולדות חייו של הוולפער.
- "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין סיפור ראשון בפרשת 'לך לך'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדותיו בספר בית רבי, באתר היברו בוקס.
הערות שוליים
- ↑ תשורה רובין מנחם אב תשע"ו ע' 32
- ↑ בית רבי עמ' עד.