אפרים זלמן סודקביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לקריאה נוספת) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (72 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' ([[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די | [[קובץ:סודקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן סודקביץ]] | ||
הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' ([[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] בעיירה בוגוסלוב אשר בפלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], ב[[י"ז אדר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה. | |||
כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם הקים בשנים מאוחרות יותר את ביתו עם מרת סימה, ביתו של ר' [[פייטל לוין]] מ[[נעוועל]]. | |||
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים. | |||
בימי [[מלחמת העולם | |||
===שהותו ברוסיה=== | ===שהותו ברוסיה=== | ||
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים. | במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים. | ||
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם. | לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם. | ||
===בריחתו מרוסיה=== | ===בריחתו מרוסיה=== | ||
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן | בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן ש[[המשטרה החשאית]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]]. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | ||
במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | |||
לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. | |||
בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}. | |||
לאחר | כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת [[תש"ט]], עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן. | בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן. | ||
לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים. | לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים. | ||
עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של | עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של הרב, ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד. | ||
נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]. | |||
==ב[[התוועדות]] עם הרבי== | |||
בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש). | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, [[פייטל סודקביץ'|פייטל]]. | |||
*בנו, [[גרשון סודקביץ'|גרשון]]. | |||
;בנותיו: | |||
*מרת חנה אשת ר' [[נתן אשכנזי]]. | |||
*מרת חיה אהרונסון. | |||
;אחיו ואחיותיו: | |||
[[ | *ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז . | ||
*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' [[דוד קוק]] מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד. | |||
* מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' גרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[בית משיח (שבועון)|גליון 'בית משיח']], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/865 גיליון 865 עמ' 52]. | |||
*[http://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער] - אתר COL. | *[http://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער] - אתר COL. | ||
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז] 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14. | *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז] 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14. | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2489404 קשר בין חסיד לרבו]''' - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/94416 "פה לא יסעו רק סוסים", אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק]''' {{COL}} כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020 | |||
*[https://col.org.il/news/102285 למה הורה הרבי הריי"ץ לא להחליף את המכונות? ● מסמך נדיר{{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}} | {{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: כפר חב"ד: | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:27, 26 ביולי 2024
הרב אפרים זלמן סודקביץ (ט"ו טבת תרע"ה - כ"ו טבת תשע"ג), ממייסדי היישוב החב"די כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו טבת תרע"ה בעיירה בוגוסלוב אשר בפלך קייב שבאוקראינה, בי"ז אדר תרע"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.
כבר בצעירותו עברה המשפחה למוסקבה, שם הקים בשנים מאוחרות יותר את ביתו עם מרת סימה, ביתו של ר' פייטל לוין מנעוועל.
בימי מלחמת העולם השנייה ברח מאימת הנאצים המתקרבים, וממוסקבה עבר לטשקנט לשם הגיעו באותו הזמן חסידים רבים.
שהותו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' דוד קוק. המצב הגשמי והרוחני במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'חדרים' המחתרתיים.
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.
בריחתו מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שנת תש"ז נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר לבוב. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני שמחת תורה, ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.
לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר וינה, שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב שמריהו ששונקין, הרב בצלאל וילשנסקי, הרב משה זלמן קמינצקי, הרב יוסף גולדברג, הרב שמואל בצלאל אלטהויז והרב ישראל קוגל וגיסו הרב דוד קוק מוינה המשיכו לפריז ושוכנו במלון 'פרימה'.
בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מהרבי הריי"צ לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' יהודה חן ור' חיים שרייבר, ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא בית כנסת ויהודים שיוכלו להכין את נכדה לבר המצווה. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. בהתוועדות שנערכה בכפר חב"ד כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' דוד אברהם לסלבוים שהשתתף בהתוועדות שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה[1].
כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת תש"ט, עלה לארץ הקודש.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש אגודת חסידי חב"ד דאז, הרב אליעזר קרסיק. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מהרבי הריי"צ להקים את כפר חב"ד לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן. לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.
עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' זלמן ליו"ר המועצה הדתית בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של הרב, השוחט, הוצאות המקווה ועוד.
בהתוועדות עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה לארצות הברית, נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' זלמן שניאורסון. באמצע ההתוועדות שאל הרבי לשמו של ר' זלמן. הרב שניאור זלמן בוטמן מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' איסר קלובגאנט תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): "שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט בפירוש רש"י", והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנותיו
- מרת חנה אשת ר' נתן אשכנזי.
- מרת חיה אהרונסון.
- אחיו ואחיותיו
- ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז .
- מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' דוד קוק מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד.
- מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' גרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, גליון 'בית משיח', גיליון 865 עמ' 52.
- תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער - אתר COL.
- זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14.
- קשר בין חסיד לרבו - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- "פה לא יסעו רק סוסים", אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק
כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020 - למה הורה הרבי הריי"ץ לא להחליף את המכונות? ● מסמך נדיר
