חיים דובער חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(125 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]
[[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]]
החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[תש"נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש מסירות נפש אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'.
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
==ילדותו==
החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס"ח]] - [[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר וגלות ב[[ברית המועצות]]. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב"ד בפרט ולפי הוראות הרבי היה אחראי על [[קופת רבינו]] בארה"ק וכן זכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]].
נולד בשנת [[תרס"ח]], בעיירה החסידית [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה.  


בשנות ילדותו קיבל חינוך חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול.  
==תולדות חיים==
===ילדותו ובחרותו===
[[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב חן בצעירותו]]
נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.  


חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר’ [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק’ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.
בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.  


כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו”ר הריי”צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק’ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: “דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען” [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד].  
בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].


בבחרותו שקד בסניפי ישיבות ‘[[תומכי תמימים]]’ המחתרתיות בלימוד נגלה וחסידות, ואף דאג שאחיו ר’ אברהם-אהרן, ר’ דוד-לייב ור’ פייביש, ילמדו בישיבות ‘תומכי תמימים’. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד ‘בתומכי תמימים’, הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות ‘תומכי תמימים’.
כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.


בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים.  
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].  


לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר’ בערק’ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.
לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו ([[פושקינה]]) שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.  


==מסוחר ל’עובד’==
ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.


בשנת תרצ”ג בא ר’ בערק’ה בברית הנישואין עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].  
בתקופת מגוריו באזור [[לנינגרד]], חלה במחלה קשה, רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו. כאשר גברה מחלתו, התייאשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה, ולבסוף יצא ר' בערק'ה מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון.  


לאחר נישואין התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר’ מאיר שמחה. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב”דית קטנה.  
לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים.


לאחר נישואיו נמשך ר’ בערק’ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.
===נדודיו===
בשנת תש"א בגלל [[מלחמת עולם השנייה]] ברח מפושקינה יחד עם משפחתו, משפחת חמיו ר' זלמן קלמנסון ועוד קבוצה של חסידי חב"ד מפושקינה. הם עלו על רכבת ונסעו מרחקים כדי להתרחק מהחזית. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.


מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר’ בערק’ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך.  
בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה ל[[טשקנט]].  


כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור’ בערק’ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון.  
אולם חלק עדין נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה.  


לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה’ וחסידות, והתעורר לעבודת ה’.
עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר [[צ'רנוביץ']].  


כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר’ בערק’ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב’עבודה’]], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה במסירות נפש עם צעירי הצאן.
זמן קצר לאחר מכן, שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' [[דוד לייב חן]] שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי.  


==נידודים==
ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אולם נתפס על ידי השלטונות בעת שביקש לצאת מהמדינה.
בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש"א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר’ בערק’ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו.  


בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד. ר’ בערק’ה, כמו שאר המשפחות, הפקיר את כל רכושו שנותר בעיר, ועלה על הרכבת למרות שלא ידע את יעדה. העיקר להמלט הרחק ככל האפשר.  
===מאסרו===
לאחר המאסר הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה. לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות, אולם לאחר זמן הומר עונשו ב-‏18 שנות עבודת פרך. לאחר מכן הקלו שוב את עונש ל-‏10 שנות מאסר.


לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת לעיירה ירוסלבל. האוכל שאנ”ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש.  
רעייתו פייגא ההצליחה לשחד את הממשל, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה מהכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט.  


לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר’ בערק’ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת “סופיה פירובסקי” ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ”ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים).
לאחר שיצא מבית הסוהר, המשיך לגור ב[[לבוב]], בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. בלבוב הוא למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית.  
 
לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק’. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות.
 
כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר’ בערק’ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. החסיד חתם בשם משרד המשפטים הרוסי...
 
בתחילת שנת תש”ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר’ ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב”ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם.
 
בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב”דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.
 
לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר’ בערק’ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה.
 
עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר’ בערק’ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים’, ובתום ימי המלחמה נדד ר’ בערק’ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ’רנוביץ.
 
זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר’ דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי.
 
ר’ בערק’ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.
 
==במאסר==
 
מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר’ בערק’ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר’ בערק’ה לא פצה פיו כלל.
 
לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר’ בערק’ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.
 
==שחרורו==
 
רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר’ בערק’ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט.
 
לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.
 
אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר’ בערק’ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב.  


הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד.  
הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד.  


באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה (כיום פרידמן בצפת).
באותם ימים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה.
 
==מקושר לאדמו"ר שליט"א==


לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].
===היציאה מרוסיה===
[[קובץ:בערל חן.jpg|250px|ממוזער|בערל חן אצל הרבי]]
באותו העת היה ר' בערק'ה כותב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. פעמים רבות היה ר' בערק'ה כותב [[פ"נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]].  


ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ"נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]].  
לאחר כמה שנים מת [[סטאלין]] והוא שינה בעקבות כך את שמו, לאחר זמן הגיעה הוראה מהרבי לבקש היתר יציאה לכל המשפחה. אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ש'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם! בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)".  


יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי הק.ג.ב. שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]].  
בעקבות הוראתו של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו.  


באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.
כעבור שנה ומחצה, בשנת [[תשכ"א]], נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור . ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ.  


אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!
ר' בערקע נסע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש.


בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן׳ (= הם לא יתפסו במי המדובר)".
===בארץ ישראל===
 
[[קובץ:חן, דובער (14).jpg|ממוזער|הרב חן מכוון את התפילין]]
בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו.
 
כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ"א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ.
 
לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. ממוסקבה טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותתם לא ראה 14 שנה.
 
==בארץ ישראל==


ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב"ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.
ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב"ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.


חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת חודש תשרי תשכ"ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]].  
חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בערק'ה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ב]]. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.
 
לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים.  
 
התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות]] כדי לראות את הרבי.
 
הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות בראש השנה יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.
 
==ר' בערקע כותב לרבי "מלך המשיח"==
 
כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". כך היה מתבטא אף בעת היחידות כשפנה לרבי.
 
פעם שאל אותו הרבי ביחידות מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.  


אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב "כ"ק אדמו"ר מלך משיח". לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה.  
כבר אז, בשנות הממי"ם, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי.  


בחודש אלול תשכ"ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.  
פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.  


בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".  
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ח]], לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי '[[מעמד]]', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.


כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה.  
בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|ראו תיאור משוער של הדברים מפי הרב [[זאב וולף קסלמן]] ששמע זאת מהרב חן [shnior.blogspot.com/2019/03/blog-post_83.html וידאו] באתר הלג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]].}}. אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח{{מקור}}.


את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: "אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש".  
בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".


לא היה כנס, התוועדות או כל מאורע חב"די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי. 
===פטירתו===


==פטירתו==
בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] [[תש"נ]], הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב.


בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. בשבת שלפני חג השבועות תש"נ, הובהל לבית הרפואה שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב.  
בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהלים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש"נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.  


בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי תהילים ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' ניסן]] [[תש"נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.  
בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב"ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


בליל ערב חג השבועות התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב"ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י"ב בחשוון]] [[תשס"ד]].


רעייתו הצנועה והצדקנית מרת פייגא, שהייתה לו לעזר במסירות נפש במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י"ב בחשוון]] [[תשס"ד]].
==משפחתו==
*בנו, ר' [[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)]]
*בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב"די תושב [[קראון הייטס]]
*בתו מרת חנה פריידא דבורה אשת הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב"דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בעיר
{{עץ משפחת חן}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1467 גיליון 471]
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1467 גיליון 471] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} - אתר שטורעם. נט
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהילים בסיום הרמב"ם החמישי] {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_70.html תיעוד היסטורי מחייו של החסיד ר' בערקע חן • גלרייה בלעדית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דובער]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חן דובער]]
{{מיון רגיל:חן, דובער}}
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|חן דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|חן דובער]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

גרסה אחרונה מ־00:15, 1 באוקטובר 2024

הרב בערקע חן
הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' פרץ, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

החסיד הרב חיים דובער (בערקע) חן (תרס"ח - ד' סיון תש"נ), היה דמות חסידית, איש מסירות נפש אשר סבל רבות במאסר וגלות בברית המועצות. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב בכפר חב"ד, היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב"ד בפרט ולפי הוראות הרבי היה אחראי על קופת רבינו בארה"ק וכן זכה לקירובים גדולים מהרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו ובחרותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חן בצעירותו

נולד בשנת תרס"ח בעיירה החסידית נעוועל, לאביו הרב פרץ חן ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל חינוך חסידי מאביו ומסבו הרב מאיר שמחה חן, שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.

בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל אדמו"ר הריי"צ. כאשר נכנס סבו ליחידות, התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען".

בבחרותו למד בסניפי ישיבות 'תומכי תמימים' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם אהרן, ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים תרפ"ה - תרצ"א למד בתומכי תמימים נעוול.

כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו לקרמנצ'וג בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה למוסקבה, שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.

בשנת תרצ"ג התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב שניאור זלמן קלמנסון מויטבסק.

לאחר חתונתו התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' מאיר שמחה. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו (פושקינה) שבפרברי לנינגרד, שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.

ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.

בתקופת מגוריו באזור לנינגרד, חלה במחלה קשה, רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו. כאשר גברה מחלתו, התייאשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה, ולבסוף יצא ר' בערק'ה מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון.

לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים.

נדודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"א בגלל מלחמת עולם השנייה ברח מפושקינה יחד עם משפחתו, משפחת חמיו ר' זלמן קלמנסון ועוד קבוצה של חסידי חב"ד מפושקינה. הם עלו על רכבת ונסעו מרחקים כדי להתרחק מהחזית. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת לעיירה ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.

בתחילת שנת תש"ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא בטשקנט שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה לטשקנט.

אולם חלק עדין נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר סמרקנד הסמוכה.

עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ'.

זמן קצר לאחר מכן, שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("יציאת רוסיה תש"ו"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב חן שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי.

ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אולם נתפס על ידי השלטונות בעת שביקש לצאת מהמדינה.

מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המאסר הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה. לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות, אולם לאחר זמן הומר עונשו ב-‏18 שנות עבודת פרך. לאחר מכן הקלו שוב את עונש ל-‏10 שנות מאסר.

רעייתו פייגא ההצליחה לשחד את הממשל, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה מהכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט.

לאחר שיצא מבית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. בלבוב הוא למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית.

הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד.

באותם ימים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה.

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערל חן אצל הרבי

באותו העת היה ר' בערק'ה כותב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. פעמים רבות היה ר' בערק'ה כותב פ"נ לרבי ומכניסו בספר התניא.

לאחר כמה שנים מת סטאלין והוא שינה בעקבות כך את שמו, לאחר זמן הגיעה הוראה מהרבי לבקש היתר יציאה לכל המשפחה. אחד מבניו של ר' בערקע שלמד בתומכי תמימים המרכזית 770 שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ש'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם! בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)".

בעקבות הוראתו של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו.

כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ"א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור . ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ.

ר' בערקע נסע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. ממוסקבה טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חן מכוון את התפילין

ר' בערק'ה התיישב מיד בכפר חב"ד, ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.

חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בערק'ה לראשונה לרבי. היה זה לקראת חודש תשרי תשכ"ב. אז גם זכה להיכנס ליחידות. לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות בראש השנה יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.

כבר אז, בשנות הממי"ם, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". כך היה מתבטא אף בעת היחידות כשפנה לרבי.

פעם שאל אותו הרבי ביחידות מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.

בחודש אלול תשכ"ח, לאחר פטירתו של ר' אברהם פריז, שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', 'קופת רבנו' ו'קרן השנה' אמר הרבי לתושבי כפר חב"ד כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.

בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים למעמד, כתב כרגיל "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח". כשראה זאת הרבי, אמר: "מלך המשיח? המלך המשיח!"[1]. אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח[דרוש מקור].

בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "ופרצת".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. בשבת שלפני חג השבועות תש"נ, הובהל לבית הרפואה שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב.

בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי תהלים ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום ד' סיון תש"נ השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.

בליל ערב חג השבועות התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב"ד, והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר במסירות נפש במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום י"ב בחשוון תשס"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלחנן חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה מנחם מענדל חן
 
 
 
 
 
 
הרב פרץ חן
רבה של צ'רניגוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם יהודה חן
 
 
דוד צבי הירש חן
 
אברהם אהרון חן (בן פרץ)
 
משה לייב ליין (חן)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום שלמה שניאורסון
אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון
 
מרת רחל שניאורסון
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
בת דודתו של הרבי
 
 
 
 
 
 
 
פרץ חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד לייב חן
 
אברהם אהרון חן
 
דובער חן
(בערק'ה)
 
מרת פייגא
בת ר' שניאור זלמן קלמנסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
מרדכי חן
משפיע בקראון הייטס


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ראו תיאור משוער של הדברים מפי הרב זאב וולף קסלמן ששמע זאת מהרב חן [shnior.blogspot.com/2019/03/blog-post_83.html וידאו] באתר הלג של הרב שניאור זלמן פרידמן.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חיים_דובער_חן&oldid=714901"