שלום איידלמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(משפחתו)
אין תקציר עריכה
 
(112 גרסאות ביניים של 48 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום איידלמן [[התוועדות|מתוועד]]]]
[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום איידלמן בהתוועדות]]
הרב '''שלום איידלמן''' נולד בשנת [[תרצ"ו]] לרב אריה דוב וסלווה איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] בבריחת אנ"ש דרך [[פולין]], אל [[פריז]].
הרב '''שלום איידלמן''' (איידעלמאן) ([[תרצ"ו]] [[ט"ז ניסן]] [[תש"פ]]), היה [[שליח]] [[הרבי]] ל[[קזבלנקה]] מרוקו במשך 61 שנים, מאז חתונתו ועד יומו האחרון. כיהן כראש הישיבה הכולל ובית מדרש לרבנים ודיינים, אשר הוקמו ופעלו תחת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק]] בקזבלנקה ובכירי הרבנים כיום במרוקו הוסמכו על ידו. נפטר בקזבלנקה במגיפת הקורונה ולאחר תקופה ארוכה הועלה ארצה וגופו היה שלם, מה שגרם להתפעלות גדולה בכלי התקשורת בארץ ובעולם.


למד ב[[תומכי תמימים]] בברינוא, ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים -ברינוא'.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ו]] לאביו הרב [[אריה דוב איידלמן|אריה דוב]] ולאמו מרת סלאווא איידלמן ב[[מוסקבה]]. בגיל 9 יצא עם משפחתו מ[[ברית המועצות]] ב{{ה|בריחה הגדולה}} דרך [[פולין]], אל [[פריז]].


בשנת [[תשט"ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי"ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770 ולמרות, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.
למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר ובאופן חריג הטיל עליו שליחות מיוחדת להשפיע על אחינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}


בשנת [[תשי"ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ימים ספורים בלבד אחר חתונתו, עם תום ימי ה'שבע ברכות'. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.
בתקופת בחרותו, יחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל וכתבי [[חסידות]], כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים.{{הערה|המשפיע שלא חזר{{מקור|עמוד?}}}}
 
בשנת [[תשט"ז]] בעקבות הפיגוע ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילות החבדיו"ת בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר כנציג צרפת.
 
==בשליחות הרבי במרוקו==
[[קובץ:איידעלמאן משרד.jpg|ממוזער|הרב איידלמן במשרדו ([[תשע"ט]])]]
[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב איידלמן עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]]
 
בשנת [[תשי"ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות במרוקו. היציאה עצמה נעשתה ב[[זאת חנוכה]] - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז שימש הרב שלום כשליח הרבי בעיר [[קזבלנקה]] ומנהל וראש כמה מוסדות ברשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו. פעל ברציפות במשך 61 שנים עד לפטירתו. וזכה לקבל הדרכות ביחידויות, אגרות ומענות מהרבי, בהם הכווין בירך ועודד את פעילות הרב איידלמן במרוקו.{{הערה|חב"ד במרוקו}}
 
ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]].
 
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז [[הרבי]] אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו.{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]] במסגרת ה[[או"ם החסידי]].}}
 
==ראש הישיבה וראש הכולל==
 
במשך שנים רבות עמד בראשות הישיבה והכולל אשר כללו מוסדות בהם התחנכו ילדים, בחורים וגם נשואים:
 
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.
 
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מדי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספריה על שם [[הרבנית חיה מושקא]].
 
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.
 
'''בית מדרש לסופרות''' - בו למדו הלכות וייצור סת"ם ובו ייצרו בתי תפילין, רצועות, קלף, ובמקביל הסופרים כתבו את התפילין והמזוזות אשר הופצו במרוקו ובמדינות ערביות נוספות כמו לבנון.
 
'''בית מדרש לשוחטים''' - בו הרב איידלמן לימד שחיטה ופיקח על מערכת שחיטה.
 
==חגיגות השישים==
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן]]
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}
 
==גופו שלם==
נפטר ביום טוב שני של גלויות - [[ט"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 84 לאחר שנדבק ב[[מגפה#מגפת הקורונה|וירוס הקורונה]].
עם פטירתו, מדינת מרוקו ביקשה לעשות את הקבורה באופן מיידי בגלל וירוס הקורונה. השאלה נשלחה על ידי איש חברה קדישא בקזבלנקה ר' יעקב תורג'מן אל הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], אשר היה בקשר קרוב במשך שנים רבות עם הרב איידלמן.
הרב עמאר הכריע כי יש לקוברו בעיצומו של יום טוב שני של גלויות. על פי הוראת הרב, את חפירת הקבר וכיסוי העפר עשה גוי וכל השאר בוצע על ידי יהודים.{{הערה|[https://chabad.info/bdh/593201/ אבל במרוקו: השליח הרב שלום איידלמן ע"ה נפטר מקורונה] {{אינפו|}}}}
 
כעבור כמעט שנתיים הועבר ארונו לירושלים ולאחר הלויית רבת משתתפים נטמן בהר הזיתים בירושלים.
 
במהלך ההלוייה הבחינו המלווים כי גופו שלם למרות הזמן שחלף מאז הפטירה. תמונות מההלוייה פורסמו וכלי התקשורת יצאו מגדרם בהתפעלות מעובדת גופו שלם.


בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
===הרבנית גיטל איידלמן ממלאת מקומו===
רעייתו הרבנית גיטל איידלמן ממשיכה בשליחות גם לאחר פטירת בעלה. ומנהלת מוסדות, בתי כנסת פעילות נשים וילדים ומקוואות במתחם כולל אהלי יוסף יצחק חב"ד במרכז [[קזבלנקה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן איידלמן - שליח הרבי בוינה, אוסטריה.
*בנו הרב שניאור זלמן איידלמן - [[שליח]] [[הרבי]] בווינה, אוסטריה.
*בנו, הרב יואל איידלמן - מנהל רוחני בישיבה קטנה תומכי תמימים ברינוא.
*בנו הרב יואל איידלמן - מנהל רוחני בישיבה קטנה [[תומכי תמימים ברינוא]].
*בנו, הרב יוסף יצחק איידלמן ע"ה - עבד בצא"ח ארץ הקודש.
*בנו הרב [[יוסף יצחק איידלמן]] - עבד ב[[צא"ח ארץ הקודש]].
*בנו הרב משה מנחם מענדל איידלמן - [[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]].
*בנו הרב אליעזר איידלמן - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.
*בנו הרב שמואל איידלמן - [[קראון הייטס]].
*חתנו הרב ברוך גורביץ - [[שיקגו]], אילינוי.
*בתו טויבע רבקה - [[קראון הייטס]].
 
==לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', ראיון עם השליחה הרבנית גיטל איידלמן [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
*'''שלום, שלם בגופו''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1287 ע' 36–37.


==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/445780/ ויהי בשישים שנה – חגיגות של היסטוריה במרוקו] {{אינפו|}}
* [https://chabad.info/bdh/593201/ אבל במרוקו: השליח הרב שלום איידלמן ע"ה נפטר מהקורונה] {{אינפו|}}
* [https://col.org.il/news/38111 יהודה צייטלין, סקירה על השליחות במרוקו תשס"ח] {{COL|}}
* [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות]{{שטורעם|}} {{קישור שבור|ט' אייר תשפ"ג}}
* [https://col.org.il/news/21508 מפגש בוגרי מרוקו]{{COL|}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=209 ראיון על מרוקו]{{שטורעם|}} {{קישור שבור|ט' אייר תשפ"ג}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים] {{שטורעם|}} {{קישור שבור|ט' אייר תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/593254/ תדפיס מהספר 'תולדות חב"ד במרוקו']''' הכולל את מכתבי הרבי אל הרב שלום איידלמן ותיאור חלקו בייסוד מפעל השליחות במדינה
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|איידלמן שלום]]
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:איידלמן, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]

גרסה אחרונה מ־22:40, 5 בדצמבר 2024

הרב שלום איידלמן בהתוועדות

הרב שלום איידלמן (איידעלמאן) (תרצ"וט"ז ניסן תש"פ), היה שליח הרבי לקזבלנקה מרוקו במשך 61 שנים, מאז חתונתו ועד יומו האחרון. כיהן כראש הישיבה הכולל ובית מדרש לרבנים ודיינים, אשר הוקמו ופעלו תחת רשת אהלי יוסף יצחק בקזבלנקה ובכירי הרבנים כיום במרוקו הוסמכו על ידו. נפטר בקזבלנקה במגיפת הקורונה ולאחר תקופה ארוכה הועלה ארצה וגופו היה שלם, מה שגרם להתפעלות גדולה בכלי התקשורת בארץ ובעולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרצ"ו לאביו הרב אריה דוב ולאמו מרת סלאווא איידלמן במוסקבה. בגיל 9 יצא עם משפחתו מברית המועצות בבריחה הגדולה דרך פולין, אל פריז.

למד בתומכי תמימים ברינואה, ולמרות בקשתו מהרבי להגיע וללמוד ב-770 לא אישר הרבי את הדבר ובאופן חריג הטיל עליו שליחות מיוחדת להשפיע על אחינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.[1]

בתקופת בחרותו, יחד עם הרב הלל פבזנר בהכוונת הרבי איתר ספרים וכתבי יד עתיקים בכלל וכתבי חסידות, כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים.[2]

בשנת תשט"ז בעקבות הפיגוע בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד, שלח הרבי שלוחים מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילות החבדיו"ת בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר כנציג צרפת.

בשליחות הרבי במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב איידלמן במשרדו (תשע"ט)
הרב איידלמן עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן

בשנת תשי"ט, עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות במרוקו. היציאה עצמה נעשתה בזאת חנוכה - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז שימש הרב שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה ומנהל וראש כמה מוסדות ברשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו. פעל ברציפות במשך 61 שנים עד לפטירתו. וזכה לקבל הדרכות ביחידויות, אגרות ומענות מהרבי, בהם הכווין בירך ועודד את פעילות הרב איידלמן במרוקו.[3]

ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר.

בעת ביקורו של שז"ר בתשל"ג, אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו.[4]

ראש הישיבה וראש הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שנים רבות עמד בראשות הישיבה והכולל אשר כללו מוסדות בהם התחנכו ילדים, בחורים וגם נשואים:

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מדי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספריה על שם הרבנית חיה מושקא.

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.

בית מדרש לסופרות - בו למדו הלכות וייצור סת"ם ובו ייצרו בתי תפילין, רצועות, קלף, ובמקביל הסופרים כתבו את התפילין והמזוזות אשר הופצו במרוקו ובמדינות ערביות נוספות כמו לבנון.

בית מדרש לשוחטים - בו הרב איידלמן לימד שחיטה ופיקח על מערכת שחיטה.

חגיגות השישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן

בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו. מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.[5]

גופו שלם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר ביום טוב שני של גלויות - ט"ז ניסן תש"פ, בגיל 84 לאחר שנדבק בוירוס הקורונה. עם פטירתו, מדינת מרוקו ביקשה לעשות את הקבורה באופן מיידי בגלל וירוס הקורונה. השאלה נשלחה על ידי איש חברה קדישא בקזבלנקה ר' יעקב תורג'מן אל הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, אשר היה בקשר קרוב במשך שנים רבות עם הרב איידלמן. הרב עמאר הכריע כי יש לקוברו בעיצומו של יום טוב שני של גלויות. על פי הוראת הרב, את חפירת הקבר וכיסוי העפר עשה גוי וכל השאר בוצע על ידי יהודים.[6]

כעבור כמעט שנתיים הועבר ארונו לירושלים ולאחר הלויית רבת משתתפים נטמן בהר הזיתים בירושלים.

במהלך ההלוייה הבחינו המלווים כי גופו שלם למרות הזמן שחלף מאז הפטירה. תמונות מההלוייה פורסמו וכלי התקשורת יצאו מגדרם בהתפעלות מעובדת גופו שלם.

בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

הרבנית גיטל איידלמן ממלאת מקומו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו הרבנית גיטל איידלמן ממשיכה בשליחות גם לאחר פטירת בעלה. ומנהלת מוסדות, בתי כנסת פעילות נשים וילדים ומקוואות במתחם כולל אהלי יוסף יצחק חב"ד במרכז קזבלנקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.
  • השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, ראיון עם השליחה הרבנית גיטל איידלמן שבועון בית משיח 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
  • שלום, שלם בגופו, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 36–37.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)