מיכאל בלינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
 
(43 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרה"ח ר' מיכאל בלינר]]
[[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מיכאל בלינר]]
הרב '''מיכאל בלינער''', כונה "ר' מיכאל דער אלטער" - שפירושו "הזקן", שכן הוא זכה להאריך ימים ונפטר בשיבה טובה. כינוי נוסף שדבק בו: "ר' מיכאל נעוולער" - על שם עיר מגוריו - [[נעוועל]].  
הרב '''מיכאל בלינער''' (כונה '''"ר' מיכאל דער אלטער"''' - שפירושו "הזקן", על שום אריכות ימיו, או "ר' מיכאל נעוולער" - על שם עיר מגוריו, [[נעוועל]]; ? – [[כ"ח בחשוון]] [[תער"ב]]) היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. היה ידוע בתור '[[עובד]]', ירא שמים ובעל [[אהבת ישראל]] עצום, והשפעתו על התמימים הייתה עמוקה וזכתה לשבחים רבים מ[[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]].


אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' מיכאל עצמו היה [[הליכה ברגל לרבי|מההולכים רגלי]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].  
==תולדות חיים==
אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' מיכאל עצמו היה [[הליכה ברגל לרבי|מההולכים רגלי]] לאדמו"ר הצמח צדק.


ר' מיכאל שימש שנים רבות כ[[משפיע]] קהל עדת החסידים ב[[נעוול]], תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד שכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ביקש ממנו לעבור ל[[ליובאוויטש]] ולשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב להרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם כ"ק אדמו"ר הרש"ב ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.
ר' מיכאל שימש שנים רבות כ[[משפיע]] קהל עדת החסידים ב[[נעוול]], תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש ממנו לעבור ל[[ליובאוויטש]] ולשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב לרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם [[אדמו"ר הרש"ב]] ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.


ב[[תומכי תמימים]] מסר שיעורים ב[[תניא]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות וה[[עבודה]] בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של ה[[תמימים]] ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.
ב[[תומכי תמימים]] מסר שיעורים ב[[תניא]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות וה[[עבודה]] בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של ה[[תמימים]] ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.


לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' [[אליעזר קפלן]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: {{ציטוטון|"מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף"}}.
לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' [[אליעזר קפלן]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: {{ציטוטון|מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף}}.


ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות [[פטרבורג]], לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין ב[[חסידות]]. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד [[לקוטי תורה]], לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...
ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות [[פטרבורג]], לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין ב[[חסידות]]. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד [[לקוטי תורה]], לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...
 
נפטר במוצאי שבת קודש כ"ח [[חשוון]] [[תרע"ב]]. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף [[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מנושאי המיטה עד [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[ליובאוויטש]], שם נטמן.
נפטר ב[[מוצאי שבת קודש]], [[כ"ח חשוון]] [[תרע"ב]]. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף [[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מנושאי המיטה עד [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[ליובאוויטש]], שם נטמן.
 
==ניגון==
 
[[ניגון רפ"ח|ניגון התוועדות רפ"ח]] ב[[ספר הניגונים]] נקרא על שמו. ניגון זה הוא היה מנגן הרבה, והיה מתחיל את הניגון במילים "אי זע זע זע קינדערלאך קינדערלאך"{{הערה|[[מדיה:288_Hisvaadus,_R'_Michoel_Der_Alter.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון מפי הבעל-מנגן פיניע אלטהויז] {{שמע}}}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*אשתו חנה.
*בנו ר' הלל בלינער (אביו של ר' [[שמעון בלינר]] מ[[ריגא]] חתן נחום וילנסקי [[שו"ב]] בפאטשעפ וגיס מאיר גרשון וגדליה פאטשאפער)
*בנו ר' שמואל בלינער (אביו של ר' משה חיים בלינער פקיד במשרד ישיבת תות"ל) (חותן שלמה בן [[פסח בעל עגלה]] דליובאוויטש)
*בתו מוסקא מוריסון - [[ארצות הברית]] (אמה של שמעון ומיכאל. נולדה בתרכ"ח לערך ונפטרה בת שבעים ואחת בתרצ"ט).


*בנו ר' בלינער. (אביו של ר' [[שמעון בלינר]] הי"ד מ[[ריגא]])
==לקריאה נוספת==
 
*'''הכתר של תומכי תמימים''', הרב יוסף אברהם פיזם, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 29-34 .
*בתו מושקא מוריסון - [[ארצות הברית]].
*שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 583.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Reb%20Michoel%20Der%20Alter.pdf רבי מיכאל דער אלטער]''' {{PDF}}
*''''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/16-11-2016-00-23-18-hatomim.pdf הכתר של תומכי תמימים]'''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] - מב, ע' 78 {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55763 הרבי מספר על ר' מיכאל] - {{COL|}}
*[https://derher.org/wp-content/uploads/37-cheshvan-5776-11.pdf טראכט גוט וועט זיין גוט] - מאת Derher (אנגלית)


*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55763 הרבי מספר על ר' מיכאל] - [[חב"ד און ליין]].
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:בלינר, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|בלינר מיכאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|בלינר מיכאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|בלינר מיכאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]

גרסה אחרונה מ־11:50, 27 ביוני 2024

הרב מיכאל בלינר

הרב מיכאל בלינער (כונה "ר' מיכאל דער אלטער" - שפירושו "הזקן", על שום אריכות ימיו, או "ר' מיכאל נעוולער" - על שם עיר מגוריו, נעוועל; ? – כ"ח בחשוון תער"ב) היה משפיע בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היה ידוע בתור 'עובד', ירא שמים ובעל אהבת ישראל עצום, והשפעתו על התמימים הייתה עמוקה וזכתה לשבחים רבים מהרבי הרש"ב והרבי הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. ר' מיכאל עצמו היה מההולכים רגלי לאדמו"ר הצמח צדק.

ר' מיכאל שימש שנים רבות כמשפיע קהל עדת החסידים בנעוול, תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד שאדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו לעבור לליובאוויטש ולשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב לרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם אדמו"ר הרש"ב ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.

בתומכי תמימים מסר שיעורים בתניא והתוועד עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות והעבודה בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של התמימים ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.

לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' אליעזר קפלן שאל את אדמו"ר הרש"ב האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: "מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף".

ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות פטרבורג, לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין בחסידות. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד לקוטי תורה, לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...

נפטר במוצאי שבת קודש, כ"ח חשוון תרע"ב. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף אדמו"ר הרש"ב, בעוד אדמו"ר הריי"צ היה מנושאי המיטה עד בית העלמין של ליובאוויטש, שם נטמן.

ניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון התוועדות רפ"ח בספר הניגונים נקרא על שמו. ניגון זה הוא היה מנגן הרבה, והיה מתחיל את הניגון במילים "אי זע זע זע קינדערלאך קינדערלאך"[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו חנה.
  • בנו ר' הלל בלינער (אביו של ר' שמעון בלינר מריגא חתן נחום וילנסקי שו"ב בפאטשעפ וגיס מאיר גרשון וגדליה פאטשאפער)
  • בנו ר' שמואל בלינער (אביו של ר' משה חיים בלינער פקיד במשרד ישיבת תות"ל) (חותן שלמה בן פסח בעל עגלה דליובאוויטש)
  • בתו מוסקא מוריסון - ארצות הברית (אמה של שמעון ומיכאל. נולדה בתרכ"ח לערך ונפטרה בת שבעים ואחת בתרצ"ט).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים