גזירות ת"ח ות"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ק.פ.) |
אין תקציר עריכה |
||
| (48 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גזירות ת"ח ות"ט''' (נקראות גם בשם '''פרעות חמיילנצקי''') היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ב[[יהודי]] [[אוקראינה]] כחלק מהתקוממות כללית של ה[[קוזאקים]] על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות | [[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים ל[[קייב]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי [[ימח שמו]]]] | ||
'''גזירות ת"ח ות"ט''' (נקראות גם בשם '''פרעות חמיילנצקי''') היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ב[[יהודי]] [[אוקראינה]] כחלק מהתקוממות כללית של ה[[קוזאקים]] על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובן של הפרעות התרכזו בין [[חג הפורים]] של שנת [[ת"ח]] ל[[חודש אב]] [[ת"ט]], נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת [[תי"ז]] עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. | |||
במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים. | |||
==הרקע לפרעות== | ==הרקע לפרעות== | ||
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם פולין והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים | כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים. | ||
האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים. | האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==מהלך ההתרחשויות== | ==מהלך ההתרחשויות== | ||
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא | בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצאר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת. | ||
לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי אוקראינה בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים. | לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים. | ||
הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי. | הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי. | ||
בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר . . יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק. | בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק. | ||
כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]]. | כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]]. | ||
בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם רוסיה, וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך פולין עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה. | בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה. | ||
==התייחסות רבותינו נשיאינו== | |||
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}. | |||
ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון. | |||
ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26651&st=&pgnum=7 כך נהרגו מאה אלף יהודים אנשים נשים וטף על קידוש ה' - גזירות ת"ח ות"ט]''', שיחות לנוער תמוז תשמ"א | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אירועים | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:15, 27 ביוני 2024
גזירות ת"ח ות"ט (נקראות גם בשם פרעות חמיילנצקי) היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ביהודי אוקראינה כחלק מהתקוממות כללית של הקוזאקים על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובן של הפרעות התרכזו בין חג הפורים של שנת ת"ח לחודש אב ת"ט, נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת תי"ז עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי אוקראינה ופולין.
במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים.
הרקע לפרעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה ליטא עם פולין והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים באוקראינה וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.
האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.
ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי קוזאקים. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.
מהלך ההתרחשויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ת"ח בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצאר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע חודש שבט הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, ובט"ז שבט הם תקפו את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.
לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי אוקראינה בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.
הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.
בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש"בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים" ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.
כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי שימירו את דתם, גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על קידוש השם.
בשנת תי"א החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת תי"ד כרת ברית עם רוסיה, וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כשליטא ובלארוס ואפילו ערים חשובות בתוך פולין עצמה כגון וילנה ולבוב מסופחים לשטח רוסיה.
התייחסות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשערי תשובה[1] לאדמו"ר האמצעי מובא בשם האריז"ל שבימינו "בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד". כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן בית המקדש הראשון שעבדו עבודה זרה, וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל הנשמות שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מנשמות אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות[2].
אדמו"ר הרש"ב כותב, שנשמתו של הבעל שם טוב ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את נשמות ישראל מעלפונם[3], ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר, ששמע מפי המלמד שלו הרב חנוך הענדל קוגל בשם ר' זלמן זזמר, ש"הבעל שם טוב נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של מסירות נפש"[4].
בספר התולדות[5] מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי יואל בעל שם קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.
בשיחה שנשא הרבי בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת תש"כ[6] השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו בשואה למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך נהרגו מאה אלף יהודים אנשים נשים וטף על קידוש ה' - גזירות ת"ח ות"ט, שיחות לנוער תמוז תשמ"א
הערות שוליים
- ↑ רח"א ספ"ה.
- ↑ אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג.
- ↑ ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.
- ↑ שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ללשון הקודש עמוד 45.
- ↑ ספר התולדות הבעל שם טוב חלק א', עמוד 270.
- ↑ משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו.