רגל

רגל הינה איבר בגוף עליו עומד האדם, ובעזרתו הולך האדם.

בהלכה

הרגל אינה נחשבת מעיקר הגוף, אלא טפלה לו באופן יחסי. דבר המתבטא בין השאר בדין: עובר ירך אימו, ובפתגם ברא כרעא דאבוה.

הרגל משמשת למצוות עלייה לרגל, ויש לה הלכות נוספות בתחומים נוספים בהלכה.

רגל - הגדרה כללית

חיות הנפש שמחיה את הגוף מתחלק (החיות המתפשט ממנה בהגוף) לשלשה חלקים א. החיות שמלובש במוחין שבראש. ב. חיות שבגוף וג. החיות שברגלים.

החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד).

הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך.

רגל - בעם ישראל

כל בני ישראל משולים לגוף גדול,'משה רבינו' - נשיא הדור הוא ה"ראש בני ישראל", עם ישראל, מהווים רגליו של 'משה רבינו', ועל פי היסוד הידוע כי "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור", התפשטותו של משה רבינו הינו בכל דור ודור, בכל דור ודור קיימי ראשי העדה, עיני העדה, אך גם רגלי העדה, וחשיבותם של רגלי העדה גם היא נחוצה לעם בשלימותו.

מעלת הרגל

הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש (ראש בני ישראל - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר.

וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש.

זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - עקבתא דמשיחא), כוח המסירות נפש אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים.

מצב הרגליים

עומד

הרגליים יכולים להיות במצב אחד, ללא תנועה ועלי' - שזה נקרא שהאדם עומד על מקומו.

אך תכליתו של האדם הוא להיות מהלך.

הגדרת עומד, כמו מלאכים שנקראים עומדים, הוא גם ואף שיש להם עליות מדרגה לדרגה, אך עלייתם היא עליות שבערך זה לזה.

יושב

על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. עולם הזה נקרא "הדום רגלי".

מהלך

בהליכה תמיד רגל אחת על הארץ. שלא כקפיצה.

נשמות ישראל נקראים מהלכים.

רץ

מורה על הליכה במהירות רבה.

מוצאים הגדרה זו הן בנוגע סור מרע ועשה טוב:

בריחה מהרע, כי ברח העם, ובורח מן העבירה.

והן בנוגע קיום מצוות - והוי רץ למצוה קלה כבחמורה.

קפיצה ודילוג

בקפיצה שני הרגליים מתרוממים ונעתקים מהארץ.

זה מורה על עבודת התשובה, שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי.

ריקוד

כשאדם שמח, השמחה מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו.

אך יש גם חכמה בריקוד, וזה מורה איך חכמה יכולה לרדת ולהתלבש ברגליים.

מעשה (זריקה)

מעשה של הרגליים ישנה אפילו אצל בהמה, שמתיזה צורות בהילוכה.

ראו גם

• עניין הרגל שבאדם
• עניין הרגל באיברי הנשמה
• מותנים
• כדורגל