אליהו חיים רויטבלט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←קורות חיים) |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (61 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' (אלול [[תרס"ז]] - כסלו [[תשנ"ח]]) | [[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|יושב בשעת ה[[התוועדות]] מאחורי הרבי (חמישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ']] | ||
הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' ([[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשנ"ח]]) שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[משפיע]] כללי של שכונת [[קראון הייטס]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא. | |||
בשנת תרפ"ד נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]]. | בשנת [[תרפ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]]. וניכר ביחודו בין התלמידים. | ||
בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. | בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים מתוך מסירת נפש ממש באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. היה מתפלל באריכות ומתוועד עם התמימים ואנ"ש, הקפדתו במצוות היית לשם דבר. הדבר שאפיין אותו יותר מכל הייתה אמונתו הפשוטה ובטחון בה' ותמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר [[תהלים]] באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומ[[נישואין]] אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריהו על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ב[[רוסיה]] באותם שנים, נפטרה אשתו בכ"ח תשרי תש"ג, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}}, | |||
בתחילת שנת תש"ב, הרוסים היו עסוקים במלחמת העולם השנייה, ובערים מסוימות העלימו את עיניהם מפעילות הישיבות המחתרתיות. חסידים רבים התרכזו ב[[סמרקנד]], והקימו שם ישיבות מחתרתיות. בתחילה התאספו בחורים רבים ללמוד אצל הרב רויטבלאט, אך בעקבות מחסור חמור באוכל, הרעב הכריע את הבחורים, והם לא יכלו להמשיך לשבת וללמוד, כשחלקם נפל למשכב, חלקה חלה במחלות חמורות, וחלקם אף מתו ברעב. הישיבה כמעט נסגרה, אך לאחר כמה חודשים ר' [[מענדל פוטערפאס]] לקח על עצמו לדאוג להחזקת הישיבה, והישיבה החלה להתארגן מחדש. | |||
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]], הבריח את הגבול תחת זהות פולנית יחד עם חסידים רבים, ויצא יחד עם משפחתו ב'עשאלון' דרך העיר [[לבוב]]. לצורך היציאה, נוצר צורך להחליף את זהותו, והוא הנפיק תעודת זהות מזוייפת לו ולאשתו עם שם המשפחה של אשתו, 'רויטבלאט', ומאז החלו לקרוא לו החסידים בשם זה עד יומו האחרון. | |||
בעקבות הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=אגרת ב'תתקכ"ב.}} להמשיך את הבריחה מ[[פולין]] דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שב[[גרמניה]] שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים. | |||
בתקופה זו כאשר יהודים מחוגים שונים נתאספו בעל כרכם יחדיו. נתפרסם שמו של ר' אלי חיים אצל כל היהודים, באותם את דרכו בעבודת ה' בתפילה לימוד התורה, והתוועדויות. | |||
הקהל המגוון ראה בו איש המעלה, והעירצו אותו עמוקות, תחת השפעתו הביאה הערכה אליו להפצת מעיינות [[חסידות חב"ד]] אצל חצרות שונות בין החסידים הפולנים וההונגרים, ששנים רבות התייחסו אליו כאיש קדוש, ועד היום נישא שמו בכל חוגי החרדים כאיש קדוש, | |||
במקום זה, נולד לו בן נוסף מ[[נישואין שניים]], והוא קרא לו בשם יוסף יצחק. | |||
===אמריקא=== | |||
בשנת [[תשט"ז]] הגיע לניו-יורק, והיה המלמד הראשון במוסד '[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]' שהוקם באותה שעה על ידי הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. | |||
הגעתו ל[[ארצות הברית]] התחילה תקופה חדשה בחינוך היהודי ב[[ארצות הברית]] ובעיקר בחינוך החב"די. אם עד אז היה המורה אף במוסדות חינוך החב"דיים בסגנון אמריקאי מודרני, ביאתו והתחלת עבודתו של ר' אלי חיים, בישרה על מהפכה, המלמד בסגנון הישן והאמתי כפי שחונכו ילדי ישראל ב'בית הישן'. | |||
במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם [[יראת שמים]] טהורה. ברצונו להשקיע את כחו דווקא בלינוך בגיל הרך. | |||
==משפיע בשכונת קראון הייטס== | את גודל ההערכה שהרבי העריך את תפקידו, אפשר ללמוד מכך שבאחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] בשנים הראשונות, הורה הרבי שכל הראשי ישיבות יאמרו לחיים, והר' רויטבלאט הבין שהדברים לא מכוונים אליו. כשהרבי ראה שהוא לא אומר לחיים, הוא פנה אליו ואמר: "כאשר הראש ישיבה מלמד את תלמידיו שיעור בגמרא - אין הכרח שדבריו נכונים, אבל כשאתה לומד עם הילדים "[[קמץ]] א אָ" - ודאי שהדברים אמת", והורה לו לומר לחיים. | ||
לאחר עשרות שנים ששימש כ[[מלמד תינוקות]], מחמת שכבר הזקין ונחלש כחו, הסכים למינוי של הנהלת ישיבת '[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]' כ[[משפיע]] ראשי בישיבה גדולה, והוא נשא בתפקיד זה עד לפטירתו ביום שני [[כ"ג כסלו]] [[תשנ"ח]]. | |||
הוא היה מעורץ על ידי תושבי שכונת קראון הייטס, והשכונות החרדיות בעיר ניו יורק. רבים ניגשו להיוועץ בו ולבקש את ברכתו. להלוויתו, התאספו המונים, וכוחות המשטרה המשתייכים לשכונת [[קראון הייטס]] לא עמדו בעומס, והזמינו כוחות מתוגברים כדי לשמור על הסדר בלוויה ההמונית, שהמשיכה לכיוון בית החיים ע"ש מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק. | |||
על מצבתו ביקש בענוותו לכתוב שזכה לשמש כמלמד תשב"ר כ 40 שנה, אף שבפועל חינך ילדי ישראל מעל ל 60 שנה. | |||
==[[משפיע]] בשכונת קראון הייטס== | |||
{{ערך מורחב|שלשת הרועים}} | {{ערך מורחב|שלשת הרועים}} | ||
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין), והרב רויטבלאט, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]". | בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין), והרב רויטבלאט, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*שמריהו רויטבלאט - משגיח | *[[שמריהו רויטבלאט]] - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת אהלי תורה. | ||
*יוסף יצחק רויטבלאט. | *יוסף יצחק רויטבלאט. | ||
*אחיינו, [[אליהו בלטקין]], עקבותיו לא נודעו. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=961 הרב רויטבלאט עם תלמידיו] {{תמונה}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=961 הרב רויטבלאט עם תלמידיו] {{תמונה}} {{שטורעם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רויטבלט, אליהו חיים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:41, 19 ביולי 2024
הרב אליהו חיים רויטבלאט (י"ט אלול תרס"ז - כ"ג כסלו תשנ"ח) שימש כמשפיע ראשי בישיבת אהלי תורה, חבר וועד הנהלת "קופת רבינו" ומשפיע כללי של שכונת קראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט אלול תרס"ז בעיירה נעוול לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא.
בשנת תרפ"ד נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת תרפ"ט. וניכר ביחודו בין התלמידים.
בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים מתוך מסירת נפש ממש באגודת תפארת בחורים בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. היה מתפלל באריכות ומתוועד עם התמימים ואנ"ש, הקפדתו במצוות היית לשם דבר. הדבר שאפיין אותו יותר מכל הייתה אמונתו הפשוטה ובטחון בה' ותמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר תהלים באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים.
בשנת תרצ"ו התחתן, ומנישואין אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריהו על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ברוסיה באותם שנים, נפטרה אשתו בכ"ח תשרי תש"ג, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ[1],
בתחילת שנת תש"ב, הרוסים היו עסוקים במלחמת העולם השנייה, ובערים מסוימות העלימו את עיניהם מפעילות הישיבות המחתרתיות. חסידים רבים התרכזו בסמרקנד, והקימו שם ישיבות מחתרתיות. בתחילה התאספו בחורים רבים ללמוד אצל הרב רויטבלאט, אך בעקבות מחסור חמור באוכל, הרעב הכריע את הבחורים, והם לא יכלו להמשיך לשבת וללמוד, כשחלקם נפל למשכב, חלקה חלה במחלות חמורות, וחלקם אף מתו ברעב. הישיבה כמעט נסגרה, אך לאחר כמה חודשים ר' מענדל פוטערפאס לקח על עצמו לדאוג להחזקת הישיבה, והישיבה החלה להתארגן מחדש.
עם סיום מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו, הבריח את הגבול תחת זהות פולנית יחד עם חסידים רבים, ויצא יחד עם משפחתו ב'עשאלון' דרך העיר לבוב. לצורך היציאה, נוצר צורך להחליף את זהותו, והוא הנפיק תעודת זהות מזוייפת לו ולאשתו עם שם המשפחה של אשתו, 'רויטבלאט', ומאז החלו לקרוא לו החסידים בשם זה עד יומו האחרון.
בעקבות הוראת אדמו"ר הריי"צ[2] להמשיך את הבריחה מפולין דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שבגרמניה שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים.
בתקופה זו כאשר יהודים מחוגים שונים נתאספו בעל כרכם יחדיו. נתפרסם שמו של ר' אלי חיים אצל כל היהודים, באותם את דרכו בעבודת ה' בתפילה לימוד התורה, והתוועדויות.
הקהל המגוון ראה בו איש המעלה, והעירצו אותו עמוקות, תחת השפעתו הביאה הערכה אליו להפצת מעיינות חסידות חב"ד אצל חצרות שונות בין החסידים הפולנים וההונגרים, ששנים רבות התייחסו אליו כאיש קדוש, ועד היום נישא שמו בכל חוגי החרדים כאיש קדוש,
במקום זה, נולד לו בן נוסף מנישואין שניים, והוא קרא לו בשם יוסף יצחק.
אמריקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשט"ז הגיע לניו-יורק, והיה המלמד הראשון במוסד 'אהלי תורה' שהוקם באותה שעה על ידי הרב מיכאל טייטלבוים.
הגעתו לארצות הברית התחילה תקופה חדשה בחינוך היהודי בארצות הברית ובעיקר בחינוך החב"די. אם עד אז היה המורה אף במוסדות חינוך החב"דיים בסגנון אמריקאי מודרני, ביאתו והתחלת עבודתו של ר' אלי חיים, בישרה על מהפכה, המלמד בסגנון הישן והאמתי כפי שחונכו ילדי ישראל ב'בית הישן'.
במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם יראת שמים טהורה. ברצונו להשקיע את כחו דווקא בלינוך בגיל הרך.
את גודל ההערכה שהרבי העריך את תפקידו, אפשר ללמוד מכך שבאחת ההתוועדויות בשנים הראשונות, הורה הרבי שכל הראשי ישיבות יאמרו לחיים, והר' רויטבלאט הבין שהדברים לא מכוונים אליו. כשהרבי ראה שהוא לא אומר לחיים, הוא פנה אליו ואמר: "כאשר הראש ישיבה מלמד את תלמידיו שיעור בגמרא - אין הכרח שדבריו נכונים, אבל כשאתה לומד עם הילדים "קמץ א אָ" - ודאי שהדברים אמת", והורה לו לומר לחיים.
לאחר עשרות שנים ששימש כמלמד תינוקות, מחמת שכבר הזקין ונחלש כחו, הסכים למינוי של הנהלת ישיבת 'אהלי תורה' כמשפיע ראשי בישיבה גדולה, והוא נשא בתפקיד זה עד לפטירתו ביום שני כ"ג כסלו תשנ"ח.
הוא היה מעורץ על ידי תושבי שכונת קראון הייטס, והשכונות החרדיות בעיר ניו יורק. רבים ניגשו להיוועץ בו ולבקש את ברכתו. להלוויתו, התאספו המונים, וכוחות המשטרה המשתייכים לשכונת קראון הייטס לא עמדו בעומס, והזמינו כוחות מתוגברים כדי לשמור על הסדר בלוויה ההמונית, שהמשיכה לכיוון בית החיים ע"ש מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.
על מצבתו ביקש בענוותו לכתוב שזכה לשמש כמלמד תשב"ר כ 40 שנה, אף שבפועל חינך ילדי ישראל מעל ל 60 שנה.
משפיע בשכונת קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שלשת הרועים |
בשנת תשל"ז, בקיש הרבי למנות רשמית שלושה משפיעים לקהילה המתגוררת בשכונת קראון הייטס. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב יהושע קארף, הרב אברהם מאיור (דרייזין), והרב רויטבלאט, והרבי קרא להם בשם "שלושת הרועים".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמריהו רויטבלאט - משגיח ומשפיע בישיבת אהלי תורה.
- יוסף יצחק רויטבלאט.
- אחיינו, אליהו בלטקין, עקבותיו לא נודעו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
