אברהם יצחק ששונקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (82 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברמל ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אברמל ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ששונקין ב[[התוועדות חסידית]] ב[[תל אביב]] (שני משמאל)]] | ||
הרב '''אברהם יצחק ששונקין''' | הרב '''אברהם יצחק ששונקין''' ([[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] - [[ו' כסלו]] [[תשפ"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ביישוב [[אביטל]] שבחבל תענך, ו[[משפיע]] במחלקה לדוברי רוסית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
[[קובץ:ששונקין_1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ששונקין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]] | |||
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[משה ששונקין]] ולאמו מרת איטה. בילדותו, נלקח אביו בפתאומיות על ידי [[המשטרה החשאית]] באשמת הפצת יהדות ולא נודעו עקבותיו. | |||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה. | |||
עם פרוץ [[מלחמת העולם | |||
על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה. | על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם. | במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם. | ||
בטעות טראגית, אחד הכדורים | בטעות טראגית, אחד הכדורים עף לכיוונה של אם המשפחה, מרת איטה ששונקין, וכעבור יום (בט"ו [[מנחם אב]] תש"ו) היא נפטרה מפצעיה{{הערה|סיפור פטירת מרת איטה ששונקין, על פי הספר [[גבורה יהודית במלכות הרשע]].}}. | ||
כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו נחום שמריהו ומלכה ששונקין, וגדל | כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו נחום שמריהו ומלכה ששונקין, וגדל אצלם כבן. | ||
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובהמשך, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובהמשך, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור ב[[אנגליה]]. | בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור ב[[אנגליה]]. | ||
עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת תשכ"א קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה.}}. | עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת [[תשכ"א]] קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה. לאחר שקיבלו עליהם את שמירת הסדרים, התיר להם הרבי לשוב לעסקנות.}}. | ||
כאשר החל להתעניין בשידוכים, הרבי היה מעורב בתהליך השידוך ולפני שנתן את ברכתו לשידוך, התבטא עליו ביחידות בפני המשודכת: "זהו בחור עם מעלות רבות"{{הערה|בשפת המקור: "דאס איז א בחור מיט א סאך מעלות".}}. | |||
ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[ | ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[פיטסבורג]] שב[[פנסליבניה]]. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג ל[[מסדר קידושין|סדר חופה וקידושין]], ולמרות שבני הזוג לא ביקשו הרבי מיוזמתו אמר לאבי הכלה שהוא יסדר את הקידושין והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם. | ||
מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה | מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיטסבורג. | ||
לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום. | לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו תחילה ב[[קריית גת]] ולאחר תקופה עברו להתגורר ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום. | ||
הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו | הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו הייתה הפעילות החב"דית הממוסדת הראשונה באיזור הצפון, ואלו שדיווחו על פעולותיהם לרבי, זכו לקבל מענות מפורטים ומעודדים על מעשיהם. | ||
בהשפעת בית הספר, התגבשה ב[[אביטל]] קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב [[יצחק ידגר]], והרב ששונקין מונה ל[[משפיע]] הקהילה. | בהשפעת בית הספר, התגבשה ב[[אביטל]] קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב [[יצחק ידגר]], והרב ששונקין מונה ל[[משפיע]] הקהילה. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר. | במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר. | ||
עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין | עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין ל[[משפיע]] ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה. | ||
===נס הצלת בנו נחומי מפיגוע=== | |||
בשנת [[תשנ"ד]] בוצע נסיון פיגוע שמטרתו המקורית הייתה לפגוע חס ושלום ברבי עצמו, אך המחבל טעה בזיהוי הרכב, וירה בטעות על רכב הליווי של הרבי בו היה נוכח גם בנו של הרב ששונקין, נחומי, שבניסים רבים הצליח להינצל מהקליע שחדר למוחו ולחזור לתפקוד רגיל כאחד האדם{{הערה|ראה גם [[ארי הלברשטם]]}}. | |||
בשנת [[תשע"ד]] הצטרף לפרוייקט '[[עשה לך רב]]' של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]. | |||
נלב”ע ביום רביעי ו' לחודש כסלו ה'תשפ"ג לאחר שנאבק בגבורה במחלה האיומה ל”ע, והוא בגיל 84. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
''' | *הרב [[מנחם מענדל ששונקין]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקרון, [[אוהיו]] | ||
*[[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]]. | *הרב [[משה ששונקין (מטולה)]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מטולה]] | ||
*הרב [[חיים דוב בער ששונקין]] שליח הרבי בלונג איילנד | |||
*ר' [[נחום ששונקין]] - [[קראון הייטס]] | |||
*ר' יחזקאל ששונקין - [[ערד]] | |||
*ר' יהודה לייב ששונקין - לונג איילנד | |||
'''בנותיו וחתניו:''' | |||
*מרת חנה בעלה הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]]. | |||
*מרת איטה ובעלה הרב [[יצחק גולדשמיד (לונג איילנד)]] - שליח הרבי בלונג איילנד. | |||
*מרת מלכה ובעלה הרב שלום גולדשמיד - שליח הרבי בפילדלפיה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שלום מגידמן, '''הייתי בודד, הרגשתי שהרבי הוא אבא שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1881 עמוד 22. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*דוד אבשלום, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17713 מילה של חסיד]''', ראיון עם הרב ששונקין, כ"ב מנחם אב תשס"ז, אתר שטורעם. | *דוד אבשלום, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17713 מילה של חסיד]''', ראיון עם הרב ששונקין, כ"ב [[מנחם אב]] תשס"ז, אתר שטורעם. | ||
*ארי אליסון, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1343 חתונה בטעם של פעם]''' בני הזוג ששונקין מספרים כיצד הרבי סידר את מעמד החופה שלהם, מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] באתר שטורעם. | *ארי אליסון, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1343 חתונה בטעם של פעם]''' בני הזוג ששונקין מספרים כיצד הרבי סידר את מעמד החופה שלהם, מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] באתר שטורעם. | ||
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech11/index.html#p=3 להתנקות מספיקות באמונה]''', בתוך מגזין [[דרך המלך]], [[ניסן]] תשע"ד | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212664 כשהמורה כתבה לרבי: "אף אחד לא מתעניין במה שאני עושה!"]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} רעיית הרב ששונקין מתראיינת לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | |||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות | {{מיון רגיל: ששונקין אברהם יצחק}} | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתענכים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:51, 29 באוקטובר 2024
הרב אברהם יצחק ששונקין (ב' טבת תרח"צ - ו' כסלו תשפ"ג) היה משפיע קהילת חב"ד ביישוב אביטל שבחבל תענך, ומשפיע במחלקה לדוברי רוסית בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בלנינגרד בב' טבת תרח"צ לאביו הרב משה ששונקין ולאמו מרת איטה. בילדותו, נלקח אביו בפתאומיות על ידי המשטרה החשאית באשמת הפצת יהדות ולא נודעו עקבותיו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה משפחת ששונקין לסמרקנד, שם גדל במחיצת סבו, הרב נחום שמריהו ששונקין, עם סיום המלחמה בשנת תש"ו יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת הבריחה הידועה, והגיעו לצ'כוסלובקיה.
על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון פולין, ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה.
במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם.
בטעות טראגית, אחד הכדורים עף לכיוונה של אם המשפחה, מרת איטה ששונקין, וכעבור יום (בט"ו מנחם אב תש"ו) היא נפטרה מפצעיה[1].
כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו נחום שמריהו ומלכה ששונקין, וגדל אצלם כבן.
בשנת תש"י עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון, ובהמשך, בישיבת תומכי תמימים לוד.
בערב חג הפסח תש"כ נסע לרבי לראשונה יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' אברהם דונין. כאשר פג תוקף אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, ובסיומה, הורה להם הרבי לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים, כאשר השלטונות בישראל יראו שהבחורים שנוסעים לא עומדים בהבטחותיהם.
בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור באנגליה.
עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון את"ה[2].
כאשר החל להתעניין בשידוכים, הרבי היה מעורב בתהליך השידוך ולפני שנתן את ברכתו לשידוך, התבטא עליו ביחידות בפני המשודכת: "זהו בחור עם מעלות רבות"[3].
בחודש תמוז תשכ"ב התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב שלום פוזנר מפיטסבורג שבפנסליבניה. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג לסדר חופה וקידושין, ולמרות שבני הזוג לא ביקשו הרבי מיוזמתו אמר לאבי הכלה שהוא יסדר את הקידושין והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם.
מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר 770, לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו 'לחיים', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיטסבורג.
לאחר חתונתם נסעו בני הזוג בשליחות הרבי לארץ הקודש, והתיישבו תחילה בקריית גת ולאחר תקופה עברו להתגורר באביטל שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק שהוקם במקום.
הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו הייתה הפעילות החב"דית הממוסדת הראשונה באיזור הצפון, ואלו שדיווחו על פעולותיהם לרבי, זכו לקבל מענות מפורטים ומעודדים על מעשיהם.
בהשפעת בית הספר, התגבשה באביטל קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב יצחק ידגר, והרב ששונקין מונה למשפיע הקהילה.
עם פרוץ מלחמת ששת הימים התגייס לצה"ל, שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ.
במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מהתוועדויות של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר.
עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית בישיבת חב"ד מגדל העמק, מונה הרב ששונקין למשפיע ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה.
נס הצלת בנו נחומי מפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ד בוצע נסיון פיגוע שמטרתו המקורית הייתה לפגוע חס ושלום ברבי עצמו, אך המחבל טעה בזיהוי הרכב, וירה בטעות על רכב הליווי של הרבי בו היה נוכח גם בנו של הרב ששונקין, נחומי, שבניסים רבים הצליח להינצל מהקליע שחדר למוחו ולחזור לתפקוד רגיל כאחד האדם[4].
בשנת תשע"ד הצטרף לפרוייקט 'עשה לך רב' של ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח.
נלב”ע ביום רביעי ו' לחודש כסלו ה'תשפ"ג לאחר שנאבק בגבורה במחלה האיומה ל”ע, והוא בגיל 84.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- הרב מנחם מענדל ששונקין - שליח הרבי באקרון, אוהיו
- הרב משה ששונקין (מטולה) - שליח הרבי למטולה
- הרב חיים דוב בער ששונקין שליח הרבי בלונג איילנד
- ר' נחום ששונקין - קראון הייטס
- ר' יחזקאל ששונקין - ערד
- ר' יהודה לייב ששונקין - לונג איילנד
בנותיו וחתניו:
- מרת חנה בעלה הרב ישראל שמעון קלמנסון - חבר ועד הנחות בלה"ק, קראון הייטס.
- מרת איטה ובעלה הרב יצחק גולדשמיד (לונג איילנד) - שליח הרבי בלונג איילנד.
- מרת מלכה ובעלה הרב שלום גולדשמיד - שליח הרבי בפילדלפיה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום מגידמן, הייתי בודד, הרגשתי שהרבי הוא אבא שלי, שבועון כפר חב"ד גליון 1881 עמוד 22.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד אבשלום, מילה של חסיד, ראיון עם הרב ששונקין, כ"ב מנחם אב תשס"ז, אתר שטורעם.
- ארי אליסון, חתונה בטעם של פעם בני הזוג ששונקין מספרים כיצד הרבי סידר את מעמד החופה שלהם, מתוך שבועון כפר חב"ד באתר שטורעם.
- להתנקות מספיקות באמונה, בתוך מגזין דרך המלך, ניסן תשע"ד
- כשהמורה כתבה לרבי: "אף אחד לא מתעניין במה שאני עושה!"
רעיית הרב ששונקין מתראיינת לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ סיפור פטירת מרת איטה ששונקין, על פי הספר גבורה יהודית במלכות הרשע.
- ↑ בשנת תשכ"א קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה. לאחר שקיבלו עליהם את שמירת הסדרים, התיר להם הרבי לשוב לעסקנות.
- ↑ בשפת המקור: "דאס איז א בחור מיט א סאך מעלות".
- ↑ ראה גם ארי הלברשטם