מזריץ': הבדלים בין גרסאות בדף
(ק.פ) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות העיירה== | ==תולדות העיירה== | ||
העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים | העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים הגרף טשארטוריסקי והגרף פוטוצקי. שנים ספורות לאחר שנוסדה החלו להתיישב בה [[יהודים]]. | ||
פרעות חמיילנצקי{{הערה|פרעות שהחלו עם גזירות ת"ח ות"ט, ונמשכו במשך כעשרים שנה, במהלכם נהרגו כשש מאות אלף איש.}} פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה. | פרעות חמיילנצקי{{הערה|פרעות שהחלו עם גזירות ת"ח ות"ט, ונמשכו במשך כעשרים שנה, במהלכם נהרגו כשש מאות אלף איש.}} פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר [[פטירה|הסתלקותו]] של [[הבעל שם טוב]], התיישב בחיר תלמידיו [[המגיד ממעזריטש|רבי דוב בער]] בעיירה בשנת [[תקכ"ב]], וקיבל על עצמו את הנהגת [[תנועת החסידות]], כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה ל[[מגיד מישרים]] של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי [[חסידים]]. | לאחר [[פטירה|הסתלקותו]] של [[הבעל שם טוב]], התיישב בחיר תלמידיו [[המגיד ממעזריטש|רבי דוב בער]] בעיירה בשנת [[תקכ"ב]], וקיבל על עצמו את הנהגת [[תנועת החסידות]], כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה ל[[מגיד מישרים]] של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי [[חסידים]]. | ||
בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[תקל"ט]] (שבע שנים לאחר | בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[תקל"ט]] (שבע שנים לאחר ש[[המגיד ממעזריטש]] עזב את העיירה), רוב תושביה של העיירה היו יהודים. | ||
שבע חודשים קודם [[פטירה|הסתלקותו]] של המגיד, פרצה בעיירה מגיפה | שבע חודשים קודם [[פטירה|הסתלקותו]] של המגיד, פרצה בעיירה [[מגיפה]] והמגיד נאלץ לעזוב את העיר, ועבר להתגורר אצל תלמידו [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] ב[[אניפולי]]. | ||
הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא ב[[מניין]] ב[[בית הכנסת]] המרכזי, ועוד. | הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא ב[[מניין]] ב[[בית הכנסת]] המרכזי, ועוד. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות באוקראינה}} | |||
גרסה אחרונה מ־01:22, 31 ביולי 2020
מזריץ' (באידיש: מעזריטש, באנגלית: Velyki Mezhyrichi, באוקראינית: Великі Межирічі) היא עיירה באוקראינה[1], בה התגורר ופעל המגיד ממעזריטש.
העיירה מזריץ' שוכנת במחוז רובנו כארבעים קילומטר צפונית לאניפולי, וכארבעים קילומטר ממזרח לרובנו.
תולדות העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים הגרף טשארטוריסקי והגרף פוטוצקי. שנים ספורות לאחר שנוסדה החלו להתיישב בה יהודים.
פרעות חמיילנצקי[2] פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה.
לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב, התיישב בחיר תלמידיו רבי דוב בער בעיירה בשנת תקכ"ב, וקיבל על עצמו את הנהגת תנועת החסידות, כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה למגיד מישרים של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי חסידים.
בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת תקל"ט (שבע שנים לאחר שהמגיד ממעזריטש עזב את העיירה), רוב תושביה של העיירה היו יהודים.
שבע חודשים קודם הסתלקותו של המגיד, פרצה בעיירה מגיפה והמגיד נאלץ לעזוב את העיר, ועבר להתגורר אצל תלמידו רבי זושא באניפולי.
הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא במניין בבית הכנסת המרכזי, ועוד.
למרות החיים התוססים של הקהילה היהודית במקום, הקהילה סבלה מעוני ומחסור, ולא התברכה בשגשוג גשמי, ובעיירה כולה לא היו מפעלי תעשיה ובתי חרושת, והתושבים התפרנסו בדוחק מעמל ידיהם.
ההתיישבות היהודית במקום שמנתה מעל 3,000 תושבים, נמשכה עד השמדתה במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, שהשמידו את תושבי העיירה בשני שלבים, בחג השבועות תש"ב השמידו הנאצים כ-1,500 מיהודי העיירה, ובחג הסוכות תש"ג הושמדו שאר התושבים, מלבד מספר זעום שהצליח להימלט ליערות, ולהצטרף לפרטיזנים.
לזכר יהודי הקהילה, הוקמה אנדרטת זיכרון בבית העלמין בחולון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתן ליבנה, פנקס הקהילה - מז'יריטש, תל אביב, תשל"ד.
הערות שוליים
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |