ליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ליאזנא (באנגלית: Liozno, ברוסית: Лиозно), הינו יישוב עירוני בפלך מוהילוב שבמדינת בלרוסיה, שהיווה את ערש צמיחתה של חסידות חב"ד. כיום רוב תושבי היישוב הינם | [[קובץ:ליוזנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לעיירה ליאזנא]] | ||
'''ליאזנא''' (באנגלית: '''Liozno''', ברוסית: '''Лиозно'''), הינו יישוב עירוני בפלך [[מוהילוב]] שבמדינת [[בלרוסיה]], שהיווה את ערש צמיחתה של [[חסידות חב"ד]]. כיום רוב תושבי היישוב הינם [[גוי]]ים, ולא נשאר זכר למורשת ה[[יהודי]]ת המפוארת של המקום. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז ויטבסק למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), | היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז [[ויטבסק]] למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהייתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת [[פולין]], בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו [[יהודים]] רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים. | ||
הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד | הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד ל[[תורת החסידות]]. אחד מתושבי העיר, סב אמו של [[אדמו"ר הזקן]], רבי אברהם, התקרב ל[[בעל שם טוב]], והתחיל לפעול בהפצת שיטת החסידות בין תושבי העיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב'.}}. | ||
בהמשך, [[ישראל ברוך פוזנר|רבי ברוך]] חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]]. | בהמשך, [[ישראל ברוך פוזנר|רבי ברוך]] חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
בשנת [[תקכ"ט]] חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את [[אדמו"ר הזקן]], כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד ה[[מרא דאתרא]]. | בשנת [[תקכ"ט]] חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את [[אדמו"ר הזקן]], כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד ה[[מרא דאתרא]]. | ||
כש[[אדמו"ר הזקן]] הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום ישיבה ל[[אברכים]] צעירים ה'[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]', והדריך אותם בלימוד, כשאחיו הצעירים מסייעים לו בניהול הישיבה שמנתה כמאה תלמידים. | |||
ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של | ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של אדמו"ר הזקן הצטמצם והוא לא יכל להמשיך ולכהן בתפקיד הרבנות, וביקש מהנהלת הקהילה למנות תחתיו רב אחר, כשהוא מתנה שאת השאלות בענייני [[טומאה]] ו[[טהרה]] ימשיכו להפנות אליו. | ||
בשנת [[תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי [[מנחם מענדל | בשנת [[תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] על מנת לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]{{הערה|על פי הסיכומים שנערכו בין אדמו"ר הזקן והנהגת הקהילה בתיווך אחיו, התפרסמו באותו זמן [[תקנות ליאזנא]], שנועדו לאפשר לקהילת היהודים בליאזנא לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.}}. | ||
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר | לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר ב[[פטרבורג]] על מנת שתוכל לשמור את צעדיו, אך בהשפעת הפריץ ששלט על מחוז העיירה [[ליאדי]], קיבל את אישור הממשלה להעתיק את מושבו ל[[ליאדי]], והוא עקר לשם יחד עם כל משפחתו ורבים מחסידיו. | ||
===בתקופת אדמו"ר האמצעי=== | ===בתקופת אדמו"ר האמצעי=== | ||
עם סיום מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג, בה ברחה משפחתו של אדמו"ר הזקן מפני נפוליון, לא היה למשפחתו של אדמו"ר הזקן להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן. | עם סיום [[מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג]], בה ברחה משפחתו של [[אדמו"ר הזקן]] מפני [[נפוליון]], לא היה למשפחתו של [[אדמו"ר הזקן]] להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן. | ||
בעקבות כך, מהכפר פיענא בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר [[אדמו"ר האמצעי]] ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ אדמו"ר האמצעי לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] שם המושל | בעקבות כך, מהכפר [[פיענא]] בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר [[אדמו"ר האמצעי]] ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ [[אדמו"ר האמצעי]] לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] שם המושל האזורי לקח על עצמו לבנות את ביתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולעזור בכלכלת בני משפחתו. | ||
===בתקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ===בתקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
בתקופתו של אדמו"ר הצמח צדק כיהן ברבנות העיירה הרב אהרון לוין, שהתקשר לאחר מכן לאדמו"רי קאפוסט{{הערה|הרב לוין נולד בעיירה וזכר את תפילתו ותקיעותו של אדמו"ר הזקן. נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תרס"א]].}} | בתקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן ברבנות העיירה הרב אהרון לוין, שהתקשר לאחר מכן לאדמו"רי קאפוסט{{הערה|הרב לוין נולד בעיירה וזכר את תפילתו ותקיעותו של אדמו"ר הזקן. נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תרס"א]].}} | ||
כאשר הקים הצמח צדק את רשת הישיבות שעמד בראשם, הקים בליאזנא את אחד מהסניפים המרכזיים, כשברשת כולה למדו כשש מאות תלמידים מובחרים. | כאשר הקים הצמח צדק את רשת הישיבות שעמד בראשם, הקים בליאזנא את אחד מהסניפים המרכזיים, כשברשת כולה למדו כשש מאות תלמידים מובחרים. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] שימש כרב העיירה ר' [[אברהם | בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] שימש כרב העיירה ר' [[אברהם קלאצקין]]{{הערה|שו"ת עמודי שש, המאסף את תשובותיהם בהלכה שלו ושל חמשת אחיו הרבנים.}}. | ||
בקיץ של שנת [[תרס"ה]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנוחה לצורכי בריאות בחורשה הסמוכה לליאזנא, ובדרכו ביקר בעיירה. | בקיץ של שנת [[תרס"ה]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנוחה לצורכי בריאות בחורשה הסמוכה לליאזנא, ובדרכו ביקר בעיירה. | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
*[[אדמו"ר האמצעי]]. | *[[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
*[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
*[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]. | |||
*הצייר היהודי מרק שאגאל. | *הצייר היהודי מרק שאגאל. | ||
*מרת רחל, סבתו של רבי [[משה פיינשטיין]]{{הערה|רבי [[משה פיינשטיין]] מעיד בהקדמה לספר | *מרת רחל, סבתו של רבי [[משה פיינשטיין]]{{הערה|רבי [[משה פיינשטיין]] מעיד בהקדמה לספר השו"ת שלו 'אגרות משה', שהייתה ידענית גדולה, והוריה בקשו את רשותו של [[אדמו"ר הזקן]] שתשב בירכתי ה'[[חדר]]' המקומי בשעה שהילדים לומדים ותאזין לשיעורים מבלי להתערב, וכך יצא שלמדה באותו 'חדר' עם אדמו"ר הצמח צדק.}}. | ||
*[[אהרן לוין]] - רב העיירה בליאזנא. | *[[אהרן לוין]] - רב העיירה בליאזנא. | ||
*ר' [[אייזיק מחדש]] מחסידי אדמו"ר הזקן. | |||
==ראו גם== | |||
*[[תקנות ליאזנא]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | |||
גרסה אחרונה מ־22:10, 9 ביולי 2024
ליאזנא (באנגלית: Liozno, ברוסית: Лиозно), הינו יישוב עירוני בפלך מוהילוב שבמדינת בלרוסיה, שהיווה את ערש צמיחתה של חסידות חב"ד. כיום רוב תושבי היישוב הינם גויים, ולא נשאר זכר למורשת היהודית המפוארת של המקום.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז ויטבסק למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהייתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת פולין, בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו יהודים רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים.
הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד לתורת החסידות. אחד מתושבי העיר, סב אמו של אדמו"ר הזקן, רבי אברהם, התקרב לבעל שם טוב, והתחיל לפעול בהפצת שיטת החסידות בין תושבי העיר[1].
בהמשך, רבי ברוך חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן.
בתקופת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקכ"ט חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את אדמו"ר הזקן, כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד המרא דאתרא.
כשאדמו"ר הזקן הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום ישיבה לאברכים צעירים ה'חדרים', והדריך אותם בלימוד, כשאחיו הצעירים מסייעים לו בניהול הישיבה שמנתה כמאה תלמידים.
ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של אדמו"ר הזקן הצטמצם והוא לא יכל להמשיך ולכהן בתפקיד הרבנות, וביקש מהנהלת הקהילה למנות תחתיו רב אחר, כשהוא מתנה שאת השאלות בענייני טומאה וטהרה ימשיכו להפנות אליו.
בשנת תקל"ז הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי מנחם מענדל מהורודוק על מנת לעלות לארץ הקודש, אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות בעבודת ה'[2].
לאחר מאסרו של אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר בפטרבורג על מנת שתוכל לשמור את צעדיו, אך בהשפעת הפריץ ששלט על מחוז העיירה ליאדי, קיבל את אישור הממשלה להעתיק את מושבו לליאדי, והוא עקר לשם יחד עם כל משפחתו ורבים מחסידיו.
בתקופת אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם סיום מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג, בה ברחה משפחתו של אדמו"ר הזקן מפני נפוליון, לא היה למשפחתו של אדמו"ר הזקן להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן.
בעקבות כך, מהכפר פיענא בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר אדמו"ר האמצעי ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ אדמו"ר האמצעי לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה ליובאוויטש שם המושל האזורי לקח על עצמו לבנות את ביתו של אדמו"ר הזקן ולעזור בכלכלת בני משפחתו.
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופתו של אדמו"ר הצמח צדק כיהן ברבנות העיירה הרב אהרון לוין, שהתקשר לאחר מכן לאדמו"רי קאפוסט[3]
כאשר הקים הצמח צדק את רשת הישיבות שעמד בראשם, הקים בליאזנא את אחד מהסניפים המרכזיים, כשברשת כולה למדו כשש מאות תלמידים מובחרים.
בדרכו של אדמו"ר הצמח צדק לאסיפת הרבנים תר"ג, עצר בליאזנא, והשתטח שם על ציון אמו בבקשת הצלחה בעניני האסיפה.
בתקופת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת אדמו"ר הרש"ב שימש כרב העיירה ר' אברהם קלאצקין[4].
בקיץ של שנת תרס"ה נסע אדמו"ר הרש"ב למנוחה לצורכי בריאות בחורשה הסמוכה לליאזנא, ובדרכו ביקר בעיירה.
העיירה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום מתגוררים בעיירה כשבעת אלפים נפשות, בהם יהודים בודדים, ללא פעילות יהודית קהילתית. בבית העלמין של העיירה טמונה הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו"ר הזקן וישנם הנוסעים להשתטח על קברה.
בשנת תשס"ג הרב יוסף יצחק קמינצקי נסע לעיירה, וניסה לאתר שם אתרים המוזכרים בסיפורת החב"דית, ותיעד את מסעו בסרט מסע אל תולדות חב"ד שיצא לאור בשנת תשס"ד[5].
ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הזקן.
- אדמו"ר האמצעי.
- אדמו"ר הצמח צדק.
- חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק).
- הצייר היהודי מרק שאגאל.
- מרת רחל, סבתו של רבי משה פיינשטיין[6].
- אהרן לוין - רב העיירה בליאזנא.
- ר' אייזיק מחדש מחסידי אדמו"ר הזקן.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות חלק ב'.
- ↑ על פי הסיכומים שנערכו בין אדמו"ר הזקן והנהגת הקהילה בתיווך אחיו, התפרסמו באותו זמן תקנות ליאזנא, שנועדו לאפשר לקהילת היהודים בליאזנא לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.
- ↑ הרב לוין נולד בעיירה וזכר את תפילתו ותקיעותו של אדמו"ר הזקן. נפטר בי"ב שבט תרס"א.
- ↑ שו"ת עמודי שש, המאסף את תשובותיהם בהלכה שלו ושל חמשת אחיו הרבנים.
- ↑ הרב יוסף יצחק קמינצקי, קטעים מהסרט מסע אל תולדות חב"ד
- אתר COL.
- ↑ רבי משה פיינשטיין מעיד בהקדמה לספר השו"ת שלו 'אגרות משה', שהייתה ידענית גדולה, והוריה בקשו את רשותו של אדמו"ר הזקן שתשב בירכתי ה'חדר' המקומי בשעה שהילדים לומדים ותאזין לשיעורים מבלי להתערב, וכך יצא שלמדה באותו 'חדר' עם אדמו"ר הצמח צדק.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |