פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(42 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פרץ חן - בנו של מאיר שמחה חן|אחר=פרץ חן - סבו של מאיר שמחה חן|ראו=[[פרץ חן]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנאסר בעון הפצת היהדות בברית המועצות|אחר=דמות אחרת|ראו=פרץ חן (פירושונים)}}
הרב '''פרץ חן''' הוא בנו של הרב [[מאיר שמחה חן]]. ר' פרץ התגורר בעיירה החסידית [[נעוול]].
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.


בשנות השלטון הקומוניסטי סבל ר' פרץ מפאת היותו [[חסיד חב"ד]]. בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' ברק'ה, ר' דוד לייב ור' אברהם אהרן נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.  
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]] ולאימו מרת רבקה דינה.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן פרץ]]
בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן פרץ]]
 
בשנים הקשות ב[[רוסיה]] היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]], ושהה במאסר שלוש שנים.
 
===יציאתו מברית המועצות===
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.
 
בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.
 
עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ל[[יחידות]]. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.
 
במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה. 
 
עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 
==משפחתו==
*בנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער]].
*בנו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]].
*בנו ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]].
*בנו ר' [[מנחם מענדל חן (בר"פ)|מנחם מענדל]].
*בנו ר' [[פייבוש שרגה חן|פייבוש שרגה]].
*בתו מרת לאה.
*בתו מרת חיה אסתר, אשת ר' [[אהרן חרך|אהרן הכהן חרך]]. 
*בתו מרת תאנה, אשת ר' [[נפתלי הרץ מינקוביץ]].
 
==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*ישראל קראוו, [[שושני חן]], [[תשס"ט]]
 
== עץ משפחה ==
{{עץ משפחת חן}}
 
{{מיון רגיל:חן, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]

גרסה אחרונה מ־13:19, 11 בנובמבר 2024

ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

הרב פרץ חן (י"ג חשון תרמ"ה - כ"ה תמוז תשכ"ט) היה תושב העיירה החסידית נעוועל שנמנה על צאצאי משפחת חן החב"דית, שנאסר על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום י"ג חשון תרמ"ה בנעוועל, לאביו הרב מאיר שמחה חן ולאימו מרת רבקה דינה.

בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.

בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי הק.ג.ב., ושהה במאסר שלוש שנים.

יציאתו מברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' בערק'ע, ר' דוד לייב חן ור' אברהם אהרון נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה לקרמנצ'וג, שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.

בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.

עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ליחידות. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.

במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה.

עלה לארץ, ונפטר בכ"ה תמוז תשכ"ט, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלחנן חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה מנחם מענדל חן
 
 
 
 
 
 
הרב פרץ חן
רבה של צ'רניגוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם יהודה חן
 
 
דוד צבי הירש חן
 
אברהם אהרון חן (בן פרץ)
 
משה לייב ליין (חן)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום שלמה שניאורסון
אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון
 
מרת רחל שניאורסון
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
בת דודתו של הרבי
 
 
 
 
 
 
 
פרץ חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד לייב חן
 
אברהם אהרון חן
 
דובער חן
(בערק'ה)
 
מרת פייגא
בת ר' שניאור זלמן קלמנסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
מרדכי חן
משפיע בקראון הייטס
 
מרת חנה פריידא דבורה
אשת הרב אליהו אריה פרידמן