קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

יצחק שפרינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סידור התמונות)
 
(135 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב שפרינגער.jpg|left|thumb|290px|הרב שפרינגר [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:הרב שפרינגער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרינגר [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]
הרב '''יצחק שפרינגר''' ([[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]]), היה [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בולטימור]] שם הפיץ את מעיינות [[תורת החסידות|תורת חסידות חב"ד]] וקירב מאות ל[[יהדות]] ול[[חסידות]]. בהמשך נתמנה ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת ה[[תמימים|תלמידים]] במשך עשרות שנים.


הרה"ח ר' '''יצחק שפרינגר''' ([[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]]-[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]]) הי' [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]], חבר בהנלה הרוחנית של חיידר [[אור מנחם]] וישיבת [[תומכי תמימים קווינס]], ובעוד ארגונים רבים אחרים.
היה חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]], חבר בהנהלה הרוחנית של [[חיידר]] [[אור מנחם קראון הייטס]] וישיבת [[תומכי תמימים קווינס]], ובעוד ארגונים רבים אחרים.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]] לאביו הרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז לבוב ב[[גרמניה]].
נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]] לאביו הרב חיים שפרינגר ולאמו מרת מרים בעיר ניסקו שבמחוז [[לבוב]] שב[[פולין]].
אביו התעסק לפרנסתו בעבודת הפחחות.


כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], גורשו על ידי הגרמנים על השטח שהיה בשליטת הרוסים, ומשם הוגלתה משפחת שפרינגר לסיביר - דבר שהציל את חייהם.
=== ב[[מלחמת העולם השנייה]] ===
כשהיה בן שבע פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים ל[[עיירה]] ניסקו. הגרמנים דרשו מה[[יהודים]] את כל ה[[זהב]] שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.


עם סיום המלחמה, על פי ההסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה לממשלת פולין, הורשתה משפחת שפרינגר לעזוב את גבולות רוסיה, וכשהגיעו לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית.
ב[[שמחת תורה]] נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח [[רוסיה]], ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים [[נהר]].


כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו הגדול יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון, אך בסופו של דבר הבריחו את הגבול לגרמניה, וב[[ראש השנה]] [[תש"ז]] הגיעו למחנה הפליטים [[פאקינג]] שם נקשרה נפשם לחסידי חב"ד, והפכו לחסידים נלהבים.
משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור ל[[פולין]] בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, וב[[ליל שבת]] נשלחו כולם לגלות ב[[סיביר]]. כשהגיעו לסיביר שוכנו ב[[מחנה עבודה]], שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.


לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בפאקינג, המשיך ל[[פריז]] שם התאחד עם אמו ואחיו, ומשם המשיכה המשפחה כולה בנסיעה באניה לארץ ישראל, שם נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי ה[[עיירה]]. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.


===בדרך אל הרבי===
בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת [[פולין]] לממשלת [[רוסיה]] להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.
בשנת [[תשי"ג]] קיבל את אישורו של [[הרבי]] להתחיל לעסוק בהשגת אשרת כניסה לארצות הברית, ובערב [[שבת מברכים]] [[ניסן]] [[תשי"ד]], הגיע ל-[[770]], וזכה לראשונה לראות את הרבי.


מיד לאחר חג הפסח נכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם נשאר ללמוד עד שנשלח (עוד בהיותו בחור) בהוראת הרבי לעיר בולטימור,  מרילנד, שם שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, ובשעות אחר הצהריים היה עוסק בפעילות בהפצת היהדות באונחברסיטה המקומית, והצליח לקרב סטודנטים רבים ליהדות ולחסידות.
=== תהליך ההתקרבות ===
כשהגיעו חזרה ל[[פולין]] נכנסו הילדים ללמוד ב[[ישיבה]] ליטאית. באותה תקופה פגש אחיו [[יחזקאל שפרינגר|יחזקאל]] [[תמימים|תלמידים]] [[חסידי חב"ד|חב"דניקים]], והושפע מהם רבות.


===השליחות לבולטימור וחתונתו===
כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה ל[[אנגליה]], החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון. בפראג נכנסו ל[[בית החיים]] בו קבור [[המהר"ל מפראג]], ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.
הוא המשיך בעבודתו בתלמוד תורה בבולטימור עד שהממומנים עליו לא ראו בעין יפה את פעילותו בשעות אחר הצהריים, והוא פוטר
ממשרתו, ולאחר מכן המשיך לשהות יחד עם חבר נוסף בשליחות בעיר בולטמור, כשכל עיתותיו מוקדשים לפעילות.
ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], נישא לרעייתו מרת איידל. בחתונתו היה [[הרבי]] מסדר הקידושין שלו, ויש הטוענים שזכה לקבל נשיקה מהרבי לאחר החופה. אך הוא תמיד הכחיש את הענין.


מיד בסיום השבע ברכות המשיך בשליחותו בבולטימור עד שנת [[תשל"ב]], אז הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]], שם נשאר להתגורר בסמיכות ל-[[770]] עד שנותיו האחרונות.
בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו ב[[ראש השנה]] [[תש"ז]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] הגיעו ל[[מחנה הפליטים פאקינג]], שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] עם דרכונים מזויפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פאקינג|תומכי תמימים]] שנפתחה במקום.


===עסקנות ציבורית===
כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר [[פריז]], שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.
במשך חייו הוא נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים בניו יורק על חשיבות גיור כהלכה, ושלימות הארץ.


כשהחלה [[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] היה מאלו שחשפו את זהות הגנב יחד עם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והספרן ר' [[יצחק וילהלם]].
ב[[צרפת]] שהתה המשפחה זמן קצר, והפליגו באוניה לכיוון [[ארץ הקודש]], והיו מהמתיישבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
 
בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].
[[קובץ:איצ'ה צעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה ור' [[יהודה לייב רסקין|לייבל רסקין]] בלימוד משותף ב[[770#הזאל הקטן|זאל הקטן]]]]
 
=== אצל הרבי ===
בשנת [[תש"י]] כתב איצ'ה מכתב ל[[הרבי|רבי]] בו הוא מבקש אישור להגיע ל-[[770]]. במענה כתב לו הרבי: {{ציטוטון|מבקש רשות לבוא למוד בישיבת תומכי תמימים ב[[ארצות הברית]], לדעתי כדאי שילמוד עוד משך זמן בישיבתו עתה. להשתדל להוסיף שקידה בלימודו ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]] ([[חסידות]]) וכן ב[[עבודת התפילה]]}}.
 
בשנת [[תשי"ג]] ביקש שוב אישור מהרבי, כשהפעם הוסיף במכתב כי {{ציטוטון|הנהלת הישיבה סבורה שאני מוכרח לנסוע להרבי}}. הפעם הרבי השיב לחיוב, כשהוא מוסיף להעיר בעדינות על ההגזמה ש"מוכרח" לנסוע.
 
אז החל ר' איצ'ה בהשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], ובערב [[שבת מברכים]] חודש [[ניסן]] בשנת [[תשי"ד]] הגיע בפעם הראשונה ל-[[770]], וזכה לראשונה לראות את הרבי.
 
ב[[ליל הסדר]] השתתף יחד עם הבחורים בדירת [[הרבי הריי"צ]], ובסיום הסדר ירדו למטה ומרוב התרגשות החלו לרקוד ב'הול' שבכניסה ל-770. כשהרבי חזר מללוות את אימו, [[הרבנית חנה]], הצטרף הרבי למעגל הריקודים, כשבאמצעו תפס בר' איצ'ה וקרא לו: {{ציטוטון|שפרינגר, גייט ארויס פון די הגבלות!}} (תרגום:שפירנגר, צא מההגבלות!). המקרה הזה נחרט אצל ר' איצ'ה באופן מיוחד{{הערה|ר' איצ'ה סיפר על כך בראיון ל[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.
 
באחת ה[[יחידות|יחידויות]] של ר' איצ'ה אצל הרבי, שאל אותו הרבי אם הוא נוטל חלק ב[[של"ה|שיעורי לימוד הדת]] שמוסרים הבחורים לתלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר עממיים, וכן שאל אותו הרבי אם הוא דובר [[אנגלית]]. מיד בסיום היחידות פנה ר' איצ'ה לחבר וביקשו שילמד אותו את שפת האנגלית. לימוד השפה עזר לו בהמשך בקירוב סטודנטים כשהיה ב[[שליחות]] ב[[מרילנד]], משם קירב ר' איצ'ה יהודים רבים שנהפכו ברבות הימים ל[[חסידי חב"ד]].
 
=== בשליחות בבולטימור ===
עוד בהיותו [[תמים]] קרא לו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] לחדר המזכירות, והודיע לו שהוא עתיד להישלח ל[[מילאנו]], והוא מחכה לתשובתו. רגע אחרי שיצא מהמשרד עוד כשהוא מהרהר בהצעה, חזר חזרה והודיע מיד על הסכמתו. בפועל לא נשלח למילאנו, וכעבור תקופה נשלח ל[[בולטימור]].
 
באותה תקופה היו חסרים ב[[ארצות הברית]] [[כלי קודש]], ומוסדות לא חב"דיים היו פונים ל[[מרכז לענייני חינוך]] בבקשה שישלחו אליהם [[רב]]נים, [[שוחט]]ים ומלמדים ל[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]. בבולטימור היה קיים תלמוד תורה שהשתייך לחוג ההונגרים, "שארית הפליטה", ומכיוון שהיה חסר להם מלמדים, פנו למרכז לענייני חינוך בבקשה לעזרה. הרב חודקוב הציע לר' איצ'ה לנסוע לשם להיות מלמד, וכשנתן את הסכמתו והרב חודקוב הכניס מכתב לרבי, הוציא הרבי מענה {{ציטוטון|סע ועשה קונטראקט (חוזה)}}.
 
בשעות הבוקר היה מלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות הערב קיים חוגי יהדות ושיעורים באוניברסיטה המקומית.
 
==== סכסוך עם הנהלת התלמוד תורה ====
כעבור תקופה שר' איצ'ה עבד בתלמוד תורה, התעורר סכסוך קטן בעקבותיו עזב לבסוף את התלמוד תורה ופתח 'בית ליובאוויטש'.
 
ב[[חגים]] ומועדים הקפיד ר' איצ'ה לנסוע ל-770, דבר שהכעיס את הנהלת התלמוד תורה. בנוסף, התבקש להשלים מניין 3 פעמים ביום, בעוד שבשעות המניינים הוא היה מוסר שיעורים באוניברסיטה.
 
בסוף השנה הראשונה כשחתמו על חוזה נוסף, הוסיפו מנהלי המוסד "ובמקום רינה שם תהא תפילה", כשבכוונתם שבחתימת החוזה הוא מתחייב להשלים מניין. ר' איצ'ה הגיע לרבי עם החוזה לאישור, והרבי הורה לו להוסיף את המילה "להשתדל" לפני השורה אותה הוסיפו. מנהלי המוסד לא הבינו את השינוי, והסכימו לחתום.
 
שנה לאחר מכן הם דרשו התחייבות ולא השתדלות, והרבי הורה לר' איצ'ה לא לחתום על חוזה חדש. בעקבות זאת פוטר, ומכיוון שזמנו התפנה משעות אחר הצהריים לכל היום, פתח יחד עם חבר 'בית ליובאוויטש', משם הרחיבו את הפעילות להפצת [[יהדות]] וספרי [[חסידות]].
 
==חתונתו==
ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת איידל. קודם ה[[חתונה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, וביקש שהרבי יהיה ה[[מסדר קידושין]]. הרבי ענה כי זה תלוי באבי הכלה. כלומר, באם הוא יקבל על עצמו לגדל [[זקן]], בשביל שהרבי יהיה המסדר קידושין, היו שני תנאים: 1. זקן. 2. [[פאה]]. כשאבי הכלה התעקש שלא לגדל זקן, כיוון שזקן מתאים רק לתלמידי חכמים, הודיע ר' איצ'ה לחמיו ש'אם הרבי לא מגיע לחופה, גם אני לא'.
 
לבסוף הסכים אבי הכלה לגדל זקן, והרבי היה המסדר קידושין. בסיום החופה ביקש ר' איצ'ה מהרבי ברכה לחיים חדשים. לאחר החתונה נכנס חמיו ליחידות אצל הרבי, ואמר שהחליט לגדל זקן רק כי הרבי ביקש. הרבי השיב לו, 'לא בגלל שאני ביקשתי, אלא כי כך כתוב ב[[שולחן ערוך]]'.
 
בסיום ה[[שבע ברכות]] נסע חזרה לבולטימור, להמשך השליחות, שם היה עד שנת [[תשל"ב]], וניסה להתפרנס ממכירת ספרי חסידות של ה[[מרכז לענייני חינוך]]. ההכנסות היו דלות, והמצב הכלכלי היה גרוע, ור' איצ'ה התעקש למרות הכול להישאר בשליחות. באחת היחידויות, בשנת תשל"ב הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]]. השמועה אומרת שההוראה באה בעקבות כמה [[חסידים]] שהיו בביתו של ר' איצ'ה וראו את הדלות המחפירה, וסיפרו על כך לרבי.
 
=== כמשגיח בישיבה המרכזית ===
בתחילה כשהגיע לקראון הייטס, החל לעבוד כמלמד ב[[חיידר]] המקומי, [[אוהלי תורה (קראון הייטס)|אוהלי תורה]], ולאחר תקופה קצר קיבל הצעה לשמש כ[[משגיח]] בישיבה שהייתה אז ברחוב טרוי. ב[[כ' חשוון]] התחיל לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית, ב-770]].
 
במקביל לתפקידו כמשגיח, החל ר' איצ'ה [[התוועדות|להתוועד]] עם תלמידי הישיבה. באחת היחידויות שאל את הרבי מה עליו לתבוע מהבחורים, והרבי ענה לו {{ציטוטון|די ערשטע זאך מאנען בא תלמידים איז שקידה והתמדה. און גיין העכער}} (תרגום: הדבר הראשון אותו יש לתבוע מהתלמידים, הוא שקידה והתמדה, וללכת מחיל אל חיל). מאז אותה [[יחידות]] חזר ר' איצ'ה על המשפט ששמע מהרבי אלפי פעמים, בכל הזדמנות בה התוועד.
 
ר' איצ'ה שימש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבה, והבחורים אהבו אותו אהבת נפש. למרות ריבוי התלמידים בישיבה הוא הכיר את שמות כולם, והיה משוחח ומדריך באופן אישי כל אחד. בחורים שבאו בקשרי השידוכין היו זוכים לשיחה מיוחדת, בה היה מעניק צילום ממכתב של הרבי אודות הזמן שקודם החתונה "יקר מכל יקר".
 
הוא היה מעורב בחיי הבחורים, והיה מפקח רוחני על פעולותיהם, כמו על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה העולמי]].
 
==עסקנות ציבורית==
במשך חייו נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הוועד למען שלימות העם|וועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים ב[[ניו יורק]] על חשיבות [[מיהו יהודי|גיור כהלכה]], ו[[שלימות הארץ]].
 
=== שופר אסוסיאיישן דאמריקה ===
ארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] הוקם בתקופת הגזירה של [[מיהו יהודי]], אז זעק הרבי בכל שבוע על האסון שהגזירה עלולה להמית על ה[[יהודים]] בכל העולם. מכיוון שהרבי הורה שכל הפעילות בנושא לא תיעשה בשם [[חב"ד]] הקים ר' איצ'ה את הארגון 'שופר אסוסיאיישן', שתפקידו, כ[[שופר]], להרים קול זעקה. באותם הזדמנויות פרסם גם אודות הסכנה שב[[מסירת שטחים]].
 
בשנת [[תשל"ז]] התעסק רבות בהקמת ארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], והיה מהתומכים המרכזיים.


בימי [[מלחמת המפרץ]], בעקבות דברי העידוד של הרבי לתושבי ארץ הקודש, באופן של הבטחה, ובהדגשה שחלילה מלעזוב את הארץ, חשב ר' איצ'ה שכדאי היה לארגן צ'רטר מיוחד בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מהשכונה שיטוסו לארץ-ישראל בימי המלחמה, על מנת להדגיש שאכן [[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם.
בשנת [[תשמ"ב]] בעיצומה של [[מלחמת שלום הגליל]] נסע לארץ בברכת הרבי, והשתתף בפעילות ה[[טנק מצוות|טנקים]] בקרב [[חיילי צה"ל]] בשטח [[לבנון]].


על הצעה זו ענה הרבי: {{ציטוט|תוכן=לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבנ"י דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתומ"צ בפשטות, ות"ח כשיודעיני כמה הוסיפו בפו"מ אזכיר עה"צ|מרכאות=כן}}
כשהחלה [[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] היה מאלו שחשפו את זהות הגנב יחד עם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והספרן ר' [[יצחק וילהלם]].


בעקבות מענה הרבי, התחיל יחד עם עם ר' [[מנחם נחום גרליצקי|מנחם גרליצקי]], בפעילות מאסיבית בנושא זה. הדפסת טפסים של החלטות טובות לאנ"ש ולאנשים בחוץ במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. מידי שבוע היה מכניסי ל[[רבי]] מאות טפסים. באותה תקופה קיבל עשרות מענות-קודש. היות ו[[הרבי]] כתב '''"דבנ"י דכאן דעירו"''' - החל להתעסק גם עם שאר ה[[יהודים]] שבעיר [[ניו יורק]].
לקראת [[בחירות תשמ"ט|הבחירות בשנת תשמ"ט]] נסע כמו חסידים נוספים במיוחד לארץ הקודש על מנת לקיים את הוראת הרבי החד-פעמית להצביע ג'. את שהותו בארץ הקודש ניצל לתעמולה בעד רשימת ג' כרצונו של הרבי.


===פרסום משיח בעיתונות===
בימי [[מלחמת המפרץ]], בעקבות דברי ה[[נבואה]] והעידוד של הרבי לתושבי [[ארץ הקודש]], ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם, העלה רעיון לארגן [[צ'רטר]] בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מ[[קראון הייטס|השכונה]] לארץ ישראל, על מנת להדגיש שאכן ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם ואין מה לפחד.
בשנת [[תשנ"ב]] והלאה הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על-עצמם אנשים נשים וטף החלטות טובות על הוספה ב[[תורה]] וב[[מצוות]]. בתחילה היתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח".


בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא ר' איצ'ה, במבצע פירסום זהותו של משיח, בקנה מדה עולמי. במסגרת המבצע, פירסם הרב שפרינגר בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים.  
על הצעה זו ענה הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' ד[[בני ישראל]] דכאן, '''דעירו''' - '''והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. [[אוהל הרבי הריי"צ|אזכיר על הציון]]}} בעקבות מענה הרבי בוטל רעיון ה'צ'רטר' והתחיל יחד עם ר' [[מנחם נחום גרליצקי|מנחם גרליצקי]], בפעילות מאסיבית ב[[ניו יורק]]. בימי ראשון בעת [[חלוקת הדולרים]] היה עומד בסיום התור, ומחתים יהודים על טפסים עם החלטות טובות. הטפסים הודפסו והופצו במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. במשך השנים עברו הטפסים לפרסום גדול יותר בעיתונות הכללית. מדי שבוע היה מכניסי ל[[רבי]] מאות טפסים חתומים, עליהם קיבל עשרות מענות קודש. מאוחר יותר שינה את כותרת המודעות בעיתונות ל"תן יד לביאת המשיח", דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. מפני שחשש האם הדבר מתאים, הכניס את המודעה לאישור הרבי, והרבי השיב בנוסח הרגיל כמו על שאר הטפסים, 'אזכיר על הציון'. לאחר זמן שינה הוא את הכותרת ל"תן יד למלך המשיח".


במשך החודשים שקדמו לפירסום המודעה, מאז תחילת שנת [[תשנ"ג]], עודד הרבי כמעט מידי יום את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", יותר אנשים ביקשו מ[[משיח|הרבי]] רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על כתב קבלת מלכותו, והרבי אישר זאת.
[[קובץ:איצ'ה לחיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה אומר [[לחיים]] ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשנ"ג]], לידו החסיד ר' [[פיניע קארף]]]]
בחודש [[טבת]] תשנ"ג יצא ר' איצ'ה, במבצע [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]], וכדי לקבל את פניו עליהם [[קבלת המלכות|לקבל את מלכותו]] ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]]. [[קובץ:איצ'ה שפרינגר מנופף בדגל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' איצ'ה מנופף ב[[דגל משיח]]]] במשך החודשים שקדמו לפרסום המודעה, מאז תחילת שנת תשנ"ג, עודד הרבי כמעט מדי יום את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכמה אנשים קיבלו מהרבי רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על [[קבלת המלכות]]. כשראה ר' איצ'ה את העידוד שנותן הרבי לכל עניין הקשור לפרסום זהותו של משיח, שוחח עם כמה מהפעילים הבולטים בפרסום ענייני ה[[גאולה]], והחליטו להתחיל בפעולות עולמיות. מהחלטה זו יצאו הפרסומים בעיתונות העולמית. מאז במשך כל השנים, עמד ר' איצ'ה בראש בכל דבר הקשור ל[[פרסום משיח]] ו[[פרסום זהותו של משיח]], דחף אחרים להתעסק בנושא, ובעצמו לא הרפה גם בשנים האחרונות לחייו.


לאור העובדות הללו, שוחח ר' איצ'ה עם כמה מהפעילים הבולטים בפירסום ענייני הגאולה, והחליטו שמוכרחים להתחיל בפעולות עולמיות. כפירסום מודעה בעיתון "[[ניו-יורק טיימס]]" ובעיתונים נוספים. כל מי שעסק בפירסום ענייני [[גאולה ומשיח]], היה בדעה שהגיע הזמן לפרסם את זהותו של המשיח. אבל, היו עסקנים שונים שערמו קשיים בפניהם. הם טענו בלהט שפירסום כזה עלול להזיק לתדמית של [[ליובאוויטש]], עד כדי כך שיהודים עלולים להתרחק מליובאוויטש רח"ל. עסקנים אלו העלו גם סברא, שמכיוון שמדובר בפירסום בקנה מידה עולמי - אי אפשר לצאת לקמפיין כזה ללא רשות מפורשת מ[[משיח|הרבי]], בטענה, ש'''"תשובותיו של הרבי לפרוייקטים אחרים, מקומיים - אינן יכולות להוות רשות לפרוייקט כזה, אשר יביא את המסר לעשרות מליוני אנשים בארה"ב"''. וכן שפירסום זה חודר לתחומי המקורבים שבשאר המדינות, ובכך תהווה למקורבים תהיות בפני השלוחים שבאשר המדינות. המסקנה הייתה לשאול את [[הרבי]]. אם הרבי יאשר את הפירסום, הרי זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהרבי מעוניין בפירסום [[הרבי|זהותו]] כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, ולא זו בלבד, אלא שתהיה זו הוכחה גם שלדעת הרבי אין לחשוש כלל שפירסום זה ירחק יהודים מליובאוויטש.
==== המניעות מעסקני חב"ד ====
מספר עסקנים טענו כי מפרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], וביקשו מר' איצ'ה לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.


לאחר הכנת המודעות כפי שהן היו אמורות להתפרסם - בשלושת השפות: [[לשון הקודש]], [[אנגלית]] ו[[אידית|אידיש]] - הוכסנו המודעות אל הרבי, כל מודעה בנפרד כשר' [[לייבל גרונר]] מקריא את הכותרות, תוך שהוא מציין גם שהכתובת למשלוח ההחלטות הינה ב-[[770]] איסטערן פארקווי. הרבי הביט בכל המודעות, וונתן את הסכמתו לפירסומן.
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.


על מנת להעיד זאת בשער בת רבים, ביקש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהמזכיר הריל"ג יכתוב זאת, והוא אכן כתב לרב גורארי' תיאור מדויק על הסכמתו של הרבי לפירסום המודעה.
בשביל להודיע לכולם על אישור הרבי לפרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[וועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי.


באותה תקופה, תבע א' מאנ"ש את הרב שפרינגר בבית משפט, בכך שאינו רשאי לפרסם מודעות בשמה של ליובאוויטש, והבלעדיות היחידה היא של הרבי. גזירה זו החזיקה כמה חודשים. באסיפת הרבנים שהתקיימה בחודש סיון [[תשנ"ג]], תקפו רבני אנ"ש את אותם הלוחמים באלקי ישראל, בין היתר אמר ר' [[דוד פלדמן]] אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל", הם אינם מאמינים כיום ברבי כלל. הוסיף ר' [[נחמן שפירא]] וסיפר על כל האישורים המפורשים שקיבל ר' איצה שפירנגר בעניין, ודרישתו של הרבי לפרסום משיח בעיתונות.
למרות האישור המפורש מהרבי, תבע אחד מהעסקנים את ר' איצ'ה בבית משפט, בטענה שאינו יכול לפרסם מודעות בשם חב"ד ובשם הרבי. בית המשפט הוציא צו האוסר על המשך פרסום המודעות עד להכרעת הדין.


בעקבות גזירה זו, לא הוזכר שמו של הרבי, בקריאה לשמוע [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]], ועל כך יצא הזעם.
בעקבות הצו לא הוזכר שמו של הרבי, במודעות הקוראות לשמוע את [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]].


ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ג]], הגיעה בשורה המשמחת, ובוטלה הגזירה, אשר שמו של [[הרבי]] מלך המשיח יותר לפרסום בעיתונות, ועדת החסידים צהלה ושמחה, כמפורט בארוכה ביומני התקופה.
באסיפת רבנים שהתקיימה בחודש [[סיון]] אותה שנה, רבני [[אנ"ש]] תקפו בחריפות את אותם העסקנים הלוחמים בפרסום משיח{{הערה|בין הדברים אמר ר' [[דוד פלדמן]] אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל".}}.


בשנותיו האחרונות הרב שפרינגר גם הי' המפקח על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה 770]].
ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ג]] בוטל הצו האוסר את הפרסום{{הערה|יש לציין שיום קודם ב[[י' אלול]] כאשר היה הדיון בנושא בבית המשפט הרבי יצא למרפסת וביקש לאכול עוגה ולומר לחיים (שבשנה ההיא זה היה ביטוי של התוועדות) למשך זמן ארוך לפי ערך.}}.


{| align=center
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
  תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
  תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
  תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
  תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור הרבי
  תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]
  תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] המעיד בשעתו על האישור שנתן [[הרבי]] לרב שפרינגער לפרסם בעיתונות העולמית שהרבי הוא המלך המשיח.
  </gallery>
  </gallery>
|}
|}


===פטירתו===
בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].
במוצאי [[אחרון של פסח]] התוועד עם תלמידיו, תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ויומיים אחרי לקה באירוע מוחי, והובהל לבית הרפואה במצב קריטי. ביום ראשון [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]] נפטר, והובא למנוחה בו ביום בחלקת חב"ד שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.
 
ר' איצ'ה היה "חי" את ה'[[יחי]]' וזה בער בכל עצמותיו. ב[[מסירות נפש]], גם כשהוקשה בהליכה, היה מקפיד על [[ריקוד]] 'יחי' לאחר כל [[תפילה]], חבש בעצמו [[כיפת יחי]] ועודד אחרים לנהוג כמותו.
 
בשנים האחרונות לחייו היה המפקח על פעילות [[את"ה המרכזי]] ו[[ועד חיילי בית דוד]].
 
==פטירתו==
במוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשע"ג]] התוועד בפעם האחרונה עם ה[[תמימים]] הלומדים ב-[[770]] ויומיים אחר כך לקה באירוע מוחי, והובהל ל[[בית הרפואה]] במצב קריטי.
 
ביום ראשון [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]] נפטר, ונקבר בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע [[קווינס]] שב[[ניו יורק]].
 
==משפחתו==
;אחיו
*הרב [[יעקב שפרינגר]] - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יחזקאל שפרינגר]] - כפר חב"ד.
;בניו ובנותיו
*בנו, הרב מנחם מענדל שפרינגר - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מילאנו]], [[איטליה]].
*בנו, הרב חיים שפרינגר - מורה ב[[תלמוד תורה]] ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*בתו מרת רבקה אשת הרב בנימין וולף - מנהל גשמי במוסד '[[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]]'), קראון הייטס.
*בתו מרת חנה אשת הרב חנוך קוגן - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת חיה מושקא אשת הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]] - ב[[שליחות]] [[הרבי]] פאולו, [[ברזיל]].
*בתו מרת לאה אשת הרב ישראל לוין - בשליחות הרבי, באגורה הילס, [[קליפורניה]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/66/24_%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf 24 שעות בשירות הרבי]''' {{שבועון בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/magazine/1096117/ הרב שפרינגר ע"ה: הרבי אישר לי לפרסם שהוא מלך המשיח]'''


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/?url=article_he&id=75455 הרבי אישר לי לפרסם את זהות הגואל]''' - ראיון עם הרב איצ'ה שפרינגער {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יצחק%20שפרינגר התגית: הרב יצחק שפרינגר] ידיעות וחדשות אודות הרב שפרינגר באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72480 ה'קבוצה' התוועדה עם הרב שפרינגער]''' - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82486 "יחי אדוננו.." - זה קודש קדשים!]''' - באתר {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|75455|הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל||{{תע|04/08/2013}}}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75474 "רק לעשות נחת לרבי מלך המשיח" ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69775 ממשיכים באמונה – עד ההתגלות! ● ג' תמוז]''' - {{אינפו|}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|75460|ר' איצ'ה מתוועד||{{תע|04/09/2013}}}} {{תמונה}}
*'''[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/9462.html ההתוועדות המוקלטת האחרונה עם הרב שפרינגער]''' - אתר 'הגאולה'.
*'''[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/9462.html ההתוועדות המוקלטת האחרונה עם הרב שפרינגער]''' - אתר 'הגאולה'.


==לקריאה נוספת==
{{הערות שוליים}}
*[https://docs.google.com/file/d/1ZUYXhLBX0KR3BApabXpwJJtJzuSJQmDDbC_Pe5M8gIGGULbtnz012aUo8NH3/edit פרוטוקול הרבנים מאסיפתם בסיון תשנ"ג].
{{ערך מובחר}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/4/12/875.html שבועון 'בית משיח' גליון 875] - כתבתו של ר' [[מנחם זיגלבוים]], עמ' 22.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפרינגר יצחק]]
{{מיון רגיל:שפרינגר, יצחק}}
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|שפרינגר יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שפרינגר יצחק]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים במרילנד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־23:22, 21 בנובמבר 2024

הרב שפרינגר מתוועד ב-770

הרב יצחק שפרינגר (כ"א חשון תרצ"בכ"ז ניסן תשע"ג), היה שליח הרבי בבולטימור שם הפיץ את מעיינות תורת חסידות חב"ד וקירב מאות ליהדות ולחסידות. בהמשך נתמנה למשגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, והתמסר לחינוך והדרכת התלמידים במשך עשרות שנים.

היה חבר בהנהלת המטה העולמי להבאת המשיח, חבר בהנהלה הרוחנית של חיידר אור מנחם קראון הייטס וישיבת תומכי תמימים קווינס, ובעוד ארגונים רבים אחרים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"א חשון תרצ"ב לאביו הרב חיים שפרינגר ולאמו מרת מרים בעיר ניסקו שבמחוז לבוב שבפולין. אביו התעסק לפרנסתו בעבודת הפחחות.

במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיה בן שבע פרצה מלחמת העולם השנייה, ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים לעיירה ניסקו. הגרמנים דרשו מהיהודים את כל הזהב שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.

בשמחת תורה נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח רוסיה, ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים נהר.

משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור לפולין בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, ובליל שבת נשלחו כולם לגלות בסיביר. כשהגיעו לסיביר שוכנו במחנה עבודה, שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.

לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.

בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום תורה ומצוות. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.

תהליך ההתקרבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהגיעו חזרה לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית. באותה תקופה פגש אחיו יחזקאל תלמידים חב"דניקים, והושפע מהם רבות.

כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון. בפראג נכנסו לבית החיים בו קבור המהר"ל מפראג, ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.

בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו בראש השנה תש"ז. בעשרת ימי תשובה הגיעו למחנה הפליטים פאקינג, שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר שברחו מרוסיה עם דרכונים מזויפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום.

כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר פריז, שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.

בצרפת שהתה המשפחה זמן קצר, והפליגו באוניה לכיוון ארץ הקודש, והיו מהמתיישבים הראשונים בכפר חב"ד. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.

ר' איצ'ה ור' לייבל רסקין בלימוד משותף בזאל הקטן

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"י כתב איצ'ה מכתב לרבי בו הוא מבקש אישור להגיע ל-770. במענה כתב לו הרבי: "מבקש רשות לבוא למוד בישיבת תומכי תמימים בארצות הברית, לדעתי כדאי שילמוד עוד משך זמן בישיבתו עתה. להשתדל להוסיף שקידה בלימודו בנגלה ודא"ח (חסידות) וכן בעבודת התפילה".

בשנת תשי"ג ביקש שוב אישור מהרבי, כשהפעם הוסיף במכתב כי "הנהלת הישיבה סבורה שאני מוכרח לנסוע להרבי". הפעם הרבי השיב לחיוב, כשהוא מוסיף להעיר בעדינות על ההגזמה ש"מוכרח" לנסוע.

אז החל ר' איצ'ה בהשגת אשרת כניסה לארצות הברית, ובערב שבת מברכים חודש ניסן בשנת תשי"ד הגיע בפעם הראשונה ל-770, וזכה לראשונה לראות את הרבי.

בליל הסדר השתתף יחד עם הבחורים בדירת הרבי הריי"צ, ובסיום הסדר ירדו למטה ומרוב התרגשות החלו לרקוד ב'הול' שבכניסה ל-770. כשהרבי חזר מללוות את אימו, הרבנית חנה, הצטרף הרבי למעגל הריקודים, כשבאמצעו תפס בר' איצ'ה וקרא לו: "שפרינגר, גייט ארויס פון די הגבלות!" (תרגום:שפירנגר, צא מההגבלות!). המקרה הזה נחרט אצל ר' איצ'ה באופן מיוחד[1].

באחת היחידויות של ר' איצ'ה אצל הרבי, שאל אותו הרבי אם הוא נוטל חלק בשיעורי לימוד הדת שמוסרים הבחורים לתלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר עממיים, וכן שאל אותו הרבי אם הוא דובר אנגלית. מיד בסיום היחידות פנה ר' איצ'ה לחבר וביקשו שילמד אותו את שפת האנגלית. לימוד השפה עזר לו בהמשך בקירוב סטודנטים כשהיה בשליחות במרילנד, משם קירב ר' איצ'ה יהודים רבים שנהפכו ברבות הימים לחסידי חב"ד.

בשליחות בבולטימור[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד בהיותו תמים קרא לו הרב חודקוב לחדר המזכירות, והודיע לו שהוא עתיד להישלח למילאנו, והוא מחכה לתשובתו. רגע אחרי שיצא מהמשרד עוד כשהוא מהרהר בהצעה, חזר חזרה והודיע מיד על הסכמתו. בפועל לא נשלח למילאנו, וכעבור תקופה נשלח לבולטימור.

באותה תקופה היו חסרים בארצות הברית כלי קודש, ומוסדות לא חב"דיים היו פונים למרכז לענייני חינוך בבקשה שישלחו אליהם רבנים, שוחטים ומלמדים לתלמודי תורה. בבולטימור היה קיים תלמוד תורה שהשתייך לחוג ההונגרים, "שארית הפליטה", ומכיוון שהיה חסר להם מלמדים, פנו למרכז לענייני חינוך בבקשה לעזרה. הרב חודקוב הציע לר' איצ'ה לנסוע לשם להיות מלמד, וכשנתן את הסכמתו והרב חודקוב הכניס מכתב לרבי, הוציא הרבי מענה "סע ועשה קונטראקט (חוזה)".

בשעות הבוקר היה מלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות הערב קיים חוגי יהדות ושיעורים באוניברסיטה המקומית.

סכסוך עם הנהלת התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כעבור תקופה שר' איצ'ה עבד בתלמוד תורה, התעורר סכסוך קטן בעקבותיו עזב לבסוף את התלמוד תורה ופתח 'בית ליובאוויטש'.

בחגים ומועדים הקפיד ר' איצ'ה לנסוע ל-770, דבר שהכעיס את הנהלת התלמוד תורה. בנוסף, התבקש להשלים מניין 3 פעמים ביום, בעוד שבשעות המניינים הוא היה מוסר שיעורים באוניברסיטה.

בסוף השנה הראשונה כשחתמו על חוזה נוסף, הוסיפו מנהלי המוסד "ובמקום רינה שם תהא תפילה", כשבכוונתם שבחתימת החוזה הוא מתחייב להשלים מניין. ר' איצ'ה הגיע לרבי עם החוזה לאישור, והרבי הורה לו להוסיף את המילה "להשתדל" לפני השורה אותה הוסיפו. מנהלי המוסד לא הבינו את השינוי, והסכימו לחתום.

שנה לאחר מכן הם דרשו התחייבות ולא השתדלות, והרבי הורה לר' איצ'ה לא לחתום על חוזה חדש. בעקבות זאת פוטר, ומכיוון שזמנו התפנה משעות אחר הצהריים לכל היום, פתח יחד עם חבר 'בית ליובאוויטש', משם הרחיבו את הפעילות להפצת יהדות וספרי חסידות.

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש חודש תמוז תשי"ט, נשא את רעייתו מרת איידל. קודם החתונה נכנס ליחידות אצל הרבי, וביקש שהרבי יהיה המסדר קידושין. הרבי ענה כי זה תלוי באבי הכלה. כלומר, באם הוא יקבל על עצמו לגדל זקן, בשביל שהרבי יהיה המסדר קידושין, היו שני תנאים: 1. זקן. 2. פאה. כשאבי הכלה התעקש שלא לגדל זקן, כיוון שזקן מתאים רק לתלמידי חכמים, הודיע ר' איצ'ה לחמיו ש'אם הרבי לא מגיע לחופה, גם אני לא'.

לבסוף הסכים אבי הכלה לגדל זקן, והרבי היה המסדר קידושין. בסיום החופה ביקש ר' איצ'ה מהרבי ברכה לחיים חדשים. לאחר החתונה נכנס חמיו ליחידות אצל הרבי, ואמר שהחליט לגדל זקן רק כי הרבי ביקש. הרבי השיב לו, 'לא בגלל שאני ביקשתי, אלא כי כך כתוב בשולחן ערוך'.

בסיום השבע ברכות נסע חזרה לבולטימור, להמשך השליחות, שם היה עד שנת תשל"ב, וניסה להתפרנס ממכירת ספרי חסידות של המרכז לענייני חינוך. ההכנסות היו דלות, והמצב הכלכלי היה גרוע, ור' איצ'ה התעקש למרות הכול להישאר בשליחות. באחת היחידויות, בשנת תשל"ב הורה לו הרבי לחזור לשכונת קראון הייטס. השמועה אומרת שההוראה באה בעקבות כמה חסידים שהיו בביתו של ר' איצ'ה וראו את הדלות המחפירה, וסיפרו על כך לרבי.

כמשגיח בישיבה המרכזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה כשהגיע לקראון הייטס, החל לעבוד כמלמד בחיידר המקומי, אוהלי תורה, ולאחר תקופה קצר קיבל הצעה לשמש כמשגיח בישיבה שהייתה אז ברחוב טרוי. בכ' חשוון התחיל לשמש כמשגיח בישיבה המרכזית, ב-770.

במקביל לתפקידו כמשגיח, החל ר' איצ'ה להתוועד עם תלמידי הישיבה. באחת היחידויות שאל את הרבי מה עליו לתבוע מהבחורים, והרבי ענה לו "די ערשטע זאך מאנען בא תלמידים איז שקידה והתמדה. און גיין העכער" (תרגום: הדבר הראשון אותו יש לתבוע מהתלמידים, הוא שקידה והתמדה, וללכת מחיל אל חיל). מאז אותה יחידות חזר ר' איצ'ה על המשפט ששמע מהרבי אלפי פעמים, בכל הזדמנות בה התוועד.

ר' איצ'ה שימש כמשגיח ומשפיע בישיבה, והבחורים אהבו אותו אהבת נפש. למרות ריבוי התלמידים בישיבה הוא הכיר את שמות כולם, והיה משוחח ומדריך באופן אישי כל אחד. בחורים שבאו בקשרי השידוכין היו זוכים לשיחה מיוחדת, בה היה מעניק צילום ממכתב של הרבי אודות הזמן שקודם החתונה "יקר מכל יקר".

הוא היה מעורב בחיי הבחורים, והיה מפקח רוחני על פעולותיהם, כמו על פעילות ועד חיילי בית דוד ואת"ה העולמי.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך חייו נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל בדק הבית, יו"ר שופר אסוסיאיישן דאמריקה, חבר בוועד למען שלימות העם והתנועה להסברה דתית בישראל, חבר בהנהלת המטה העולמי להבאת המשיח וחבר בהנהלת המטה העולמי להצלת העם והארץ. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים בניו יורק על חשיבות גיור כהלכה, ושלימות הארץ.

שופר אסוסיאיישן דאמריקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארגון שופר אסוסיאיישן דאמריקה הוקם בתקופת הגזירה של מיהו יהודי, אז זעק הרבי בכל שבוע על האסון שהגזירה עלולה להמית על היהודים בכל העולם. מכיוון שהרבי הורה שכל הפעילות בנושא לא תיעשה בשם חב"ד הקים ר' איצ'ה את הארגון 'שופר אסוסיאיישן', שתפקידו, כשופר, להרים קול זעקה. באותם הזדמנויות פרסם גם אודות הסכנה שבמסירת שטחים.

בשנת תשל"ז התעסק רבות בהקמת ארגון ניידות חב"ד בארץ הקודש, והיה מהתומכים המרכזיים.

בשנת תשמ"ב בעיצומה של מלחמת שלום הגליל נסע לארץ בברכת הרבי, והשתתף בפעילות הטנקים בקרב חיילי צה"ל בשטח לבנון.

כשהחלה פרשת הספרים בשנת תשמ"ה היה מאלו שחשפו את זהות הגנב יחד עם ר' חיים ברוך הלברשטם והספרן ר' יצחק וילהלם.

לקראת הבחירות בשנת תשמ"ט נסע כמו חסידים נוספים במיוחד לארץ הקודש על מנת לקיים את הוראת הרבי החד-פעמית להצביע ג'. את שהותו בארץ הקודש ניצל לתעמולה בעד רשימת ג' כרצונו של הרבי.

בימי מלחמת המפרץ, בעקבות דברי הנבואה והעידוד של הרבי לתושבי ארץ הקודש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם, העלה רעיון לארגן צ'רטר בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מהשכונה לארץ ישראל, על מנת להדגיש שאכן ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם ואין מה לפחד.

על הצעה זו ענה הרבי: "לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבני ישראל דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתורה ומצוות בפשטות, ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו בפועל ממש. אזכיר על הציון" בעקבות מענה הרבי בוטל רעיון ה'צ'רטר' והתחיל יחד עם ר' מנחם גרליצקי, בפעילות מאסיבית בניו יורק. בימי ראשון בעת חלוקת הדולרים היה עומד בסיום התור, ומחתים יהודים על טפסים עם החלטות טובות. הטפסים הודפסו והופצו במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. במשך השנים עברו הטפסים לפרסום גדול יותר בעיתונות הכללית. מדי שבוע היה מכניסי לרבי מאות טפסים חתומים, עליהם קיבל עשרות מענות קודש. מאוחר יותר שינה את כותרת המודעות בעיתונות ל"תן יד לביאת המשיח", דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. מפני שחשש האם הדבר מתאים, הכניס את המודעה לאישור הרבי, והרבי השיב בנוסח הרגיל כמו על שאר הטפסים, 'אזכיר על הציון'. לאחר זמן שינה הוא את הכותרת ל"תן יד למלך המשיח".

ר' איצ'ה אומר לחיים לרבי בתשנ"ג, לידו החסיד ר' פיניע קארף

בחודש טבת תשנ"ג יצא ר' איצ'ה, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות אנגלית, יידיש ולשון הקודש.

ר' איצ'ה מנופף בדגל משיח

במשך החודשים שקדמו לפרסום המודעה, מאז תחילת שנת תשנ"ג, עודד הרבי כמעט מדי יום את שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכמה אנשים קיבלו מהרבי רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על קבלת המלכות. כשראה ר' איצ'ה את העידוד שנותן הרבי לכל עניין הקשור לפרסום זהותו של משיח, שוחח עם כמה מהפעילים הבולטים בפרסום ענייני הגאולה, והחליטו להתחיל בפעולות עולמיות. מהחלטה זו יצאו הפרסומים בעיתונות העולמית. מאז במשך כל השנים, עמד ר' איצ'ה בראש בכל דבר הקשור לפרסום משיח ופרסום זהותו של משיח, דחף אחרים להתעסק בנושא, ובעצמו לא הרפה גם בשנים האחרונות לחייו.

המניעות מעסקני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר עסקנים טענו כי מפרסום בקנה מידה עולמי על האמונה כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של חב"ד, וביקשו מר' איצ'ה לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של שלוחים אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' לייבל גרונר הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

בשביל להודיע לכולם על אישור הרבי לפרסום המודעות, ביקש ר' שניאור זלמן גוראריה מוועד רבני ליובאוויטש הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי.

למרות האישור המפורש מהרבי, תבע אחד מהעסקנים את ר' איצ'ה בבית משפט, בטענה שאינו יכול לפרסם מודעות בשם חב"ד ובשם הרבי. בית המשפט הוציא צו האוסר על המשך פרסום המודעות עד להכרעת הדין.

בעקבות הצו לא הוזכר שמו של הרבי, במודעות הקוראות לשמוע את עשרת הדברות בחג השבועות.

באסיפת רבנים שהתקיימה בחודש סיון אותה שנה, רבני אנ"ש תקפו בחריפות את אותם העסקנים הלוחמים בפרסום משיח[2].

בי"א אלול תשנ"ג בוטל הצו האוסר את הפרסום[3].

בשנת תשנ"ב היה ממארגני ריקודי השמחה ב770 וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח.

ר' איצ'ה היה "חי" את ה'יחי' וזה בער בכל עצמותיו. במסירות נפש, גם כשהוקשה בהליכה, היה מקפיד על ריקוד 'יחי' לאחר כל תפילה, חבש בעצמו כיפת יחי ועודד אחרים לנהוג כמותו.

בשנים האחרונות לחייו היה המפקח על פעילות את"ה המרכזי וועד חיילי בית דוד.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במוצאי אחרון של פסח תשע"ג התוועד בפעם האחרונה עם התמימים הלומדים ב-770 ויומיים אחר כך לקה באירוע מוחי, והובהל לבית הרפואה במצב קריטי.

ביום ראשון כ"ז ניסן תשע"ג נפטר, ונקבר בחלקת אגודת חסידי חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו
בניו ובנותיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ר' איצ'ה סיפר על כך בראיון לבית משיח
  2. בין הדברים אמר ר' דוד פלדמן אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל".
  3. יש לציין שיום קודם בי' אלול כאשר היה הדיון בנושא בבית המשפט הרבי יצא למרפסת וביקש לאכול עוגה ולומר לחיים (שבשנה ההיא זה היה ביטוי של התוועדות) למשך זמן ארוך לפי ערך.