בכן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''בכן''' הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל ה[[אדם]] לאחר שלמד [[מאמר]], [[שיחה]] או השתתף ב[[התוועדות]].
+ה'''בכן''' הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל ה[[יהודי]] לאחר שלמד [[מאמר]], [[שיחה]] או השתתף ב[[התוועדות]].
 ==ענינו==
-כאשר אדם מתבונן ב[[שכל]]ו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. מסקנה זו מתומצתת לנקודה (נקודת ה'''בכן'''), וזו יורדת מהמוח ללב (מה[[מוחין]] ל[[מדות]]), וזה פועל שהאדם בפועל יתעורר במידה למישהו - לאהוב או לשנוא.
+כאשר אדם [[התבוננות|מתבונן]] ב[[שכל]]ו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. מסקנה זו מתומצתת לנקודה (נקודת ה'''בכן'''), וזו יורדת מהמוח ללב (מה[[מוחין]] ל[[מדות]]), וזה פועל שהאדם בפועל יתעורר במידה למישהו - לאהוב או לשנוא.
 ==מיצר הגרון==
-כאשר התבוננותו של האדם היא על [[הקב"ה]], לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר באהבה לקב"ה.
+כאשר התבוננותו של האדם היא על [[הקב"ה]], לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר ב[[אהבה]] לקב"ה.
 אולם בין המוח ללב, כיון שלכל אחד יש מהות שונה, עובר ה"מסר" מהמוח תהליך של עיבוד בגרון (שהוא המחבר את הראש והגוף). בתהליך זה מתעלם השכל ולאחר זמן מופיעה המידה.
-===בעבודה{{הערה|ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}===
+===בעבודה===
-בגרונו של האדם יש שלושה גורמים המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. ובקבלה הם נקראים: שר המשקים, האופים והטבחים. וענינם הוא התגברות החומריות והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם.
+בגרונו של האדם יש שלושה גורמים המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. וב[[תורת הקבלה]] הם נקראים: שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים. ועניינם הוא התגברות ה[[חומר]]יות והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם.
 כיון שבגרון יש ענין של התעלמות, לכן הוא יכול להיקרא [[מיצר]] מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם בפועל. והם המעכבים את נקודת הבכן להגיע ללב.
-ולכן הוא נקרא "[[מצרים]]", כי זה אותיות "'''מיצר - מי'''". דהיינו, אחד מכינויי [[ספירת הבינה]] הוא "[[מי]]" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד [[חמישים שערי בינה]]. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב.
+ולכן הוא נקרא "[[מצרים]]", כי זה [[אותיות]] "'''מיצר - מי'''". דהיינו, אחד מכינויי [[ספירת הבינה]] הוא "[[מי]]" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד [[חמישים שערי בינה]]. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב.
-הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, שע"י התפילה בקול הוא מכניס את האהבה שתהא מורגשת בלב. כמו כן בעבודה ב[[רעותא דליבא]] הופכים את החושך לאור וממילא אינו מעכב.
+הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, שעל ידי התפילה בקול הוא מכניס את ה[[אהבה]] שתהא מורגשת בלב. כמו כן בעבודה ב[[רעותא דליבא]] הופכים את החושך לאור וממילא אינו מעכב{{הערה|ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}.
 ==נחיצותו==
-[[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי שליט"א]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{הערה|ליקוט ב' בלקוטי דיבורים. זכור תרס"ה. ועוד.}}.
+[[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{הערה|בלקוטי דיבורים. זכור תרס"ה. ועוד.}}.
 הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']].
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]