מעשר כספים: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התקדמות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (50 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג | {{מפנה|מעשרות|מעשר פירות וירקות|תרומות ומעשרות}} | ||
את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום כסף שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג לתת עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה. | |||
==דיניה== | |||
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת [[צדקה]] ב"מידה בינונית". | |||
למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על ה[[לימוד תורה]] של בניו. אולם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך]] שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור [[לימוד התורה]] של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר. | |||
==מקורה== | ==מקורה== | ||
ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא . . מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | ||
[[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. | |||
אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני | אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני ש[[הקב"ה]] שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר. | ||
==תוכנה הפנימי== | ==תוכנה הפנימי== | ||
{{ | ===מטרתו=== | ||
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|אור תורה | כאשר האדם מקבל דבר מה על ידי עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש. | ||
וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]]. | |||
===בעולמות=== | |||
כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות". | |||
כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון. | |||
המשכה זו נעשית בדרך [[דילוג]] כיון שהכתר הוא [[סובב]] על העולם שתחתיו, והמשכה כזו צריכה להיות דוקא בדרך דילוג. | |||
===פעולתה=== | |||
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג ל[[עושר]]", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}. | |||
===אצל אברהם=== | |||
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/5/30 אור תורה סימן ל]}} : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר{{הערה|ויתן לו - אברהם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. (בראשית י"ד י"ח)}}. | |||
==לעתיד לבוא== | |||
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}". | |||
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו. | |||
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא. | |||
וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, לבחינת [[אור אין סוף]] ברוך הוא עצמו <small>ואז</small> כמו שהוא יתברך אין סוף, כך יהיו עליות עד אין סוף}}. | |||
==עשר בשביל שתתעשר== | ==עשר בשביל שתתעשר== | ||
{{ | חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר. | ||
על אף שבאופן כללי אסור לנסות את [[הקב"ה]] בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות ה[[צדקה]] שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}. | |||
{{ | |||
==ראו גם== | |||
*[[חומש (צדקה)]] | |||
*צדקה | |||
*[[תרומות ומעשרות]] | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *'''מעשר''', שבועון בית משיח כ"ז סיון תש"פ עמוד 8 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*יוסף אברהם פיזם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/1/391169903808.html עשר תעשר]''' לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו על תרומות ומעשרות {{בית משיח}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4431839#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם אפשר להשלים את כספי המעשרות בחודש הבא?]''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:צדקה]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:50, 20 באפריל 2022
המונח "מעשרות" מפנה לכאן. לערך העוסק במעשר פירות וירקות, ראו תרומות ומעשרות.
את המעשר צריך להפריש מכל סכום כסף שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג לתת עוד עשירית (ביחד חומש) לצדקה.
דיניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת צדקה ב"מידה בינונית".
למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על הלימוד תורה של בניו. אולם האדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור לימוד התורה של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר.
מקורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה יעקב אבינו. לעומת זאת מופיע ברש"י על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", שיצחק אבינו אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר.
הרבי מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו.
אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני שהקב"ה שב וציווה את בני ישראל בסיני להפריש מעשר.
תוכנה הפנימי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מטרתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר האדם מקבל דבר מה על ידי עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם שם אלקים על שם הוי' - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש.
וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי הוי' הוא האלקים.
בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו כן מבואר[1]: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".
כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.
המשכה זו נעשית בדרך דילוג כיון שהכתר הוא סובב על העולם שתחתיו, והמשכה כזו צריכה להיות דוקא בדרך דילוג.
פעולתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג לעושר", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה[2].
אצל אברהם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך המגיד ממזריטש[3] : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר[4].
לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: ""וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" ".
בתורת החסידות מבואר[5]: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.
וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, ""עד שיגיע "לך", (כלומר), לבחינת אור אין סוף ברוך הוא עצמו ואז כמו שהוא יתברך אין סוף, כך יהיו עליות עד אין סוף" .
עשר בשביל שתתעשר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל[6] דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"[7], שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר.
על אף שבאופן כללי אסור לנסות את הקב"ה בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"[8], במצות הצדקה שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי"[9].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מעשר, שבועון בית משיח כ"ז סיון תש"פ עמוד 8
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אברהם פיזם, עשר תעשר לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו על תרומות ומעשרות
- האם אפשר להשלים את כספי המעשרות בחודש הבא?
