אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:חותמת לאוואט.jpg|left|thumb|250px|חותמתו של הרב לאוואט]]
+[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]
-הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' סב סבו של [[הרבי]], נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב [[שבת]] ה' [[אייר]] [[תרי"ג]]). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]].
+הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראמאנאווקא שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].
-[[הרבי]] מספר בהקדמה לספר [[קב נקי]] ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]] שהרה"ח אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו.
+על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.
-מזיווגו הראשון היתה לו בת - ביילא רבקה. אשתו בזיווג שני הייתה מרת פעסיא האכשטיין ובנם ר' מנשה
+==תולדות חיים==
+נולד בשנת [[תקע"ז]] בפאלאצק, לאביו הרב יהודה ליב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות.
-עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד, וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם.
+ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב.
-הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
+בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא).
-==חביב זקני החסידים==
+בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פאלאצק, ור׳ אברהם דוד לאוואוט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה.
-במשך שבעים וחמש שנותיו, חי במקביל לנשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו.
+ֶבי״ט תמוז תר״א (בזמן נשיאות כ״ק אדמו״ר הצמח צדק) התיישב הרב לאוואוט עם יהודים נוספים מפאלאצק במושבה ראמאנאווקא שבפלך חערסאן, שנתייסדה בשנה ההיא.
-שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב אליהו יוסף מדריבין. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי רוסיה בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות.
+הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
-בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה, ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט.
+במשך שנות רבנותו כתב הרב לאוואט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים  על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא).
-כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]].
-==רב בניקולייב ובארבעים מושבות==
+אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לאוואוט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית:
-בן שלושים וחמש לערך, היה הרב לאוואוט, כאשר מונה למו"צ בעיר ניקולייב, וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ורבם של ארבעים מושבות באיזור. בכדי להבין את השתלשלות האירועים שהביאו להתמנותו כרב העיר, נחזור מעט אחורה.
+״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.
-העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
+והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.
-סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קלוניות) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת תקמ"ח, גרו בה יהודים, אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו ה'מומע לאה', אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן דאג "לייבא" עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב אפרים זלמן מראזאמנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
-בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן לבניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא אשר החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
+בניקאלאייעוו
-לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה.
+בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראזומנע שנתמנה לרבנות ניקאלאייעוו (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל ניקאלאייעוו) החל משנת תקע״א, הזמין הרב ראזומנע את הרב לאוואוט לשמש במקומו ברבנות ניקאלאייעוו, ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי.
-==פועלו למען יהודי העיר==
+מייסד הקהילה היהודית בניקאלאייעוו (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר באג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.
-הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.
+בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה בניקאלאייעוו עד להחלמתו, והרב לאוואוט המשיך לשמש ברבנות ניקאלאייעוו.
-השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה".
+הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאפאל, שהתיישב בניקאלאייעוו בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכלות הרוסיים מסוועסטאפאל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות ניקאלאייעוו על מקום אביו המנוח.
-השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של כסף ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע  הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".
+המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לאוואוט מכהן בתור רב העיר.
-==נכד יורש==
+בבחירות לרבנות העיר ניקאלאייעוו שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לאוואוט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים, ושכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.
-טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן [מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד].
+(החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרב ניקאלאייעוו מטעם הממשלה, כאשר הרב לאוואוט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)
-הרב מאיר שלמה הצטיין בידיעותיו בנגלה ובחסידות, היה ידוע כאוהב שלום ובורח מן הכבוד. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
+כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.
-הרב אברהם דוד לאוואוט נפטר ונקבר ביום ב', י"ח אדר תר"נ, לפני מאה ועשרים שנה. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.
+הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהוי ניקאלאיעוו והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.
-עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' היוצא לאור, פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".
+השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': "בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו ובארבעים קולוניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".
-עם פטירתו לא הותיר ירושה גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול – אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".
+===עם רבותינו נשיאנו===
+במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. הרב לאוווט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו.
-==ספריו==
+הרב לאוואוט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ח-ת״ר אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה.
-למרות שכתב ספרי הלכה חשובים, כנראה שכסף רב לא הרוויח מזה, ולכן לא הותיר אחריו ירושה כלשהי, מלבד הירושה הרוחנית בדמות חיבוריו המפארים את בתיהם של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בכלל, וחסידי חב"ד בפרט. הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים בענייני מנהגי היום יום, לצד הלכות גיטין ואחרים. ספריו מוזכרים בספרי הלכה רבים, ודבריו ב[[שער הכולל]] הפכו לדרך חיים אצל חסידי חב"ד וכפי שהתבטא הרבי, בשיחת שבת פרשת תשא תשל"ה:
+בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק', הציע הרב לאוואט לאדמו"ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.
-"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של הרב נאה – פסקי הסידור וכו".
+בהסכמת הרב לאוואוט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.
-[[קב נקי]] - הודפס בהוראת אדמו"ר הריי"צ
+בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לאוואוט.
-להלן כמה נקודות מעניינות על חיבוריו המרכזיים של הרב לאוואוט.
+עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים.
-קב נקי. כרבה של ניקולייב, עסק גם בכתיבת גיטין, ובמשך השנים חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר נתינת הגט, עד אשר החל בכתיבת ספר העוסק בהלכות גיטין. ולכך יש להקדים, כי הוא עצמו הקפיד לצום ביום כתיבת הגט.
+הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לאוואוט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.
-בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, וההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. פלפולים רבים נכתבו אודות כתיבת השמות בגט, והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים בנוגע לשמות המצויים בימינו. הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ועד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.
+המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.
-את פענוח השם המיוחד, "קב נקי", מסביר הרב לאוואוט בהקדמה לספר, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (ומי שירצה דווקא לחשב את הגימטריא בעברית תיקנית, גם יצליח – גיטין ויהודה לייב שניהם משתווים לסך פ"ב).
+כאשר עבר הרב לאוואוט לכהן ברבנות בניקאלאיעוו, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה, שנשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפאלאצק בשנת תקצ״ח).
-הספר נדפס לראשונה בוורשה בשנת תרכ"ח ועליו הסכמות רבנים וגאונים מפורסמים ובהם: הרב רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר ה'צמח צדק', (ולימים צאצאי המחבר והמסכים התחתנו – הלא הם הרב לוי יצחק והרבנית חנה הורי הרבי). הרב"ש מספר בהסכמתו כי עבר דרך ניקולייב, והרב לאוואוט הראה לו את חיבור: "ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה".
+=== פטירתו ===
+הרב אברהם דוד נפטר ביום ראשון [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]<ref>בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י"ז אדר תר"נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.</ref> בעיר ניקאלאיעוו ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.
-הרב יוסף תומרקין רבה של קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד בדור ההוא, כותב בהסכמתו, כי עד עתה היו עורכי הגיטין כמגששים באפילה, בגלל שינויי דינים, וספיקות בנוגע לכתיבת שמות, וכעת יצא ספר אשר יפתור את השאלות.
+עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".
-עוד נתנו הסכמות: הרב דובערוש מייזליש רבה של וורשה, הרב יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב ובמהדורות הבאות נוספו עוד הסכמות של גדולי הרבנים העוסקים בהלכה למעשה.
+עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".
-הביקוש לספר היה גדול, ואשר על כן הודפס במשך השנים הבאות בשלוש מהדורות, וכל העותקים אזלו עד מהרה. זמן קצר לפני הסתלקותו, הודיע אדמו"ר הריי"צ להנהלת קה"ת, כי כדאי להדפיס את הספר שאזל מהשוק כבר כמה שנים קודם. הרבי ראה זאת כצוואה, והחל להכין את הספר לדפוס עוד בשנת האבלות של אדמו"ר הריי"צ. תוך כדי הכנה, הוסיף לספר תוספות חשובות, מפתחות, וגם את תולדות המחבר.
+טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.
-הספר יצא לאור כמה ימים לפני י' שבט תשי"א, וגם מהדורה זו אזלה מהשוק, ומאז הודפס הספר בעוד כמה מהדורות.
+חתונת בנו ר׳ אליהו שנולד בשנת תרי״ב עם בת ר׳ גדליהו ושיינדעל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו, התקיימה בניקאלאיעוו בל׳ כסלו תרל״ח (אחרי פטירת חותנו ר׳ גדליהו חאריטאנאוו).
-==כל תלמיד ינהג כרבו==
+אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד.
-נתיב החיים. סידור אדמו"ר הזקן הודפס בתוספת פסקי "דרך החיים" של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא לא תואמים לפסקי אדמוה"ז, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.
+==ספריו==
+הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:
-מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.
+===שער הכולל===
+{{ערך מורחב|שער הכולל}}
-==גאונות וסבלנות==
+חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו"ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.
+מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו"ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב"ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל"ה:
-'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.
+"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו".
-הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:
+בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.
-* 'תולדות אהרן' – המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.
+בשנת [[תרמ"ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר"ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ"ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ"ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.
-* 'עיני אברהם' – הכולל מראי מקומות למדרש רבה.
+=== קב נקי===
+{{ערך מורחב|קב נקי}}
-* 'פתח עיניים' – מראי מקומות לזוהר.
+הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.
-* 'תולדות יעקב' – מראי מקומות לירושלמי.
+בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.
-* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.
+אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ"ב).
-מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.
+===דרך החיים עם נתיב החיים===
-ספר מצויין, אלא מאי? עברו שנים, וסדר העמודים בספרים רבים השתנו, ומעתה ואילך, התקשו הלומדים למצוא את מבוקשם על פי הספר הזה. הרב לאוואוט, בגאונות וסבלנות שאין כדוגמתה, סידר מחדש את מראי המקומות, וגם צירף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וגם הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי!
+סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו"ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.
-כאשר הספר היה בהכנה, כבר כתב לו אדמו"ר המהר"ש דברי הסכמה, ברכה ועידוד:
+מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.
-"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי נדר אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".
+===בית אהרן והוספות===
-בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי כסף גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קנייבסקי מהעיר קולומיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה. מאז הספר יצא בכמה וכמה מהדורות, ונהנים ממנו תלמידי חכמים המבקשים לדעת מראי מקומות לפסוקי תנ"ך.
+'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.
-==סדר הסידור מחדש==
+אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168}}.
-סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.
+הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:
+* 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.
+* 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.
+* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.
+* 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.
+* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.
-בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" – ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפלה, ו"שערי תפילה" – ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.
+מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.
-עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו אדמו"ר הרש"ב לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".
-בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס בוילנא נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא סידור תורה אור חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת תשמ"ז נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו – הרבי.
-== פטירתו ==
+הרב לאוואוט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו"ר הזקן]] ואדמו"ר האמצעי.
-בפטירתו השאיר מכתב לראשי קהילת ניקולייב שימנו את בן בתו ביילא רבקה - הרה"ח [[מאיר שלמה ינובסקי]] לרב הקהילה.
+כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו"ר המהר"ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:
-הרה"ח אברהם דוד נפטר ב[[יום שני]] [[י"ח אדר תר"נ]] בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד.
+"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".
-אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]].
+בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.
-==הודפס אחר פטירתו==
+===סידור תורה אור===
+{{ערך מורחב|סידור תורה אור}}
-שער הכולל. חנוכה תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את חיבורו 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס.
+סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.
-מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע אדמו"ר הזקן שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן.
+בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.
-בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. אדמו"ר הרש"ב שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור.
+עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".
-בשנים הבאות הודפס חיבורו יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות.
+בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ"ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.
-==הודפס מכתב יד==
+===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===
+הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
-'''פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך.''' מלבד כל מה שהדפיס וסיים להכין לדפוס, היה לו עוד חיבור בכתב יד והוא פסקי ה'פרי מגדים' (מגדולי הפרשנים של השולחן ערוך), מסודרים לפי סדר א-ב. לא נלאה בפרטי העריכה, אבל הרב לאוואוט כפי שכבר נכתב כאן, היה בעל סבלנות אדירה, וגאונות כבירה. את הספר המורכב הזה, כתב שלוש פעמים, בכל פעם באופן אחר לחלוטין! בהוראת הרבי, פוענח הכתב יד, והודפס כספר בשנת תשמ"ה, לספר צורף חיבור נוסף והוא הערות שנמצאו כתובות בכתב ידו של הרב לאוואוט על השולחן ערוך הפרטי שלו, הנמצא בספרית אגו"ח ב-‏770. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
+==משפחתו==
+[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]
+*אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.
+*בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].
+*בנו (מזיווג ראשון): אליהו. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).
+*אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין
+*בנו (מזיווג שני): ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.
-הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך.
+*אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד
 ==לקריאה נוספת==
-* [[ימי מלך]]
+*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]].
+*[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה"ת]] תשפ"א.
-== מקורות ==
-*הערך מבוסס על כתבה שהתפרסמה ב [http://chabadworld.org/index.php?url=article_he&id=53365 חב"ד אינפו מתוך בית משיח]
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל לקריאה והורדה]
+*[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|לאוואט אברהם]]
+{{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לאוואט אברהם]]
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|לאוואט אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|לאוואט אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]