אויר (ז"א דאצילות) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.
+בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם '''אויר'''. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.
-אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה (ספירה)|חכמה]] [[חסד (ספירה)|חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.
+אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.
 כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.
-וכמו האויר ([[רוח (יסוד)|יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.
+וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.
 זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==מקורות לעיון:==
-*[[תו"א]] דף מג, עמוד ב.
+*[[תורה אור]] דף מג, עמוד ב.
 {{סגל}}
+{{קצרמר|חסידות}}
 [[קטגוריה:ספירות]]
 [[קטגוריה:עולמות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]