שמואל דובער ליפוב מבוריסוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(38 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב, תקס"ח - תרמ"ט מגדולי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמוהמהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד הרבי האמצעי, הצמח צדק והמהר"ש|אחר=ר"מ בישיבות תומכי תמימים בתקופת הרבי הרש"ב|ראו=שמואל ניסנוביץ}}


==תולדותיו==
ר' '''שמואל דובער (ליפוב) מבוריסוב''', ([[תקס"ח]] - [[תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].


נולד לערך בשנת [[תקס"ח]] וגדל והתחנך בביתו של החסיד המשפיע ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי לא נפל לידי המתנגדים ונשאר חסיד.
הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".


בהיותו בן שתים עשרה שלחוהו ללמוד במינסק, ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, קבלוהו בישיבה שם בזרועות פתוחות ודאגו לו ל'''ימים''' בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.
== תולדותיו ==


ארבע שנים למד במינסק בהתמדה גדולה, ושם טוב היה לו בישיבה זו. כאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק, שם היה לו דוד עשיר, אחי אמו. בטרם יצא לדרכו הודיעוהו מביתו כי בדרכו הביתה יבקר צל דודו בצ'אשניק וישהה אצלו כמה שבועות עד להתחלת היריד אליו יבוא אביו, ויחדיו יחזרו הביתה.  
נולד לערך בשנת [[תקס"ח]] וגדל והתחנך בביתו של ה[[משפיע]] ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי נשאר [[חסיד]] ולא נהפך ל[[מתנגד]].


ר' שמואל דובער נשא אשה בצ'אשניק את בת דודו אחי אמו, וחמש שנים אחר חתונתו היה סמוך על שלחן חותנו וקיבל השפעתו של החסיד ר' מרדכי המשפיע.
בגיל 12 שלחוהו ללמוד ב[[מינסק]], ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם ל[[ישיבה]] בקלות רבה, ואף דאגו לו ל[[ימים]] בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.


חיי הרשד"ם היו שלשלת ארוכה של תורה עבודה והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים הוא קיים את אשר אמר לו כ״ק אדמו"ר האמצעי כי חב״ד הוא השכלה הבנה והעמקה, הארעווע וועסט דו זיין א חסיד[=כשתתייגע תהיה חסיד]. והשי״ת קיים את ברכת כ"ק אדמו״ר האמצעי ונתן לו אריכות ימים.  
במינסק למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך [[צ'אשניק]] והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.  


נפטר בשנת [[תרמ"ט]],ויהיו שני ימי חייו למעלה משמונים שנה.
נשא לאשה את בת דודו (מ[[צ'אשניק]]), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות [[פרנסה]]. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.
הרשד״ם הניח אחריו הרבה כתבי יד מהם הנחות על מאמרי הוד כ״ק אדמו״ר צמח צדק וכ״ק אדמו״ר מוהר"ש, אשר שמע בעצמו. ומהם גם דרושים של עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים.{{הערה| התמים, חוברת ה, ע' צט}}


==אצל [[אדמו"ר האמצעי]]==
במשך חייו היה שקוע בלימוד ה[[תורה]], ב[[עבודת ה'|עבד את ה']] והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.


הרשד״ם{{הערה| אדמו"ר הרש"ב היה קורא לו בשם הרשד"ם - ר' שמואל דובער מבוריסוב}} סיפר אשר בהיותו בטשאשניק נעשה פעם א׳ התעוררות גדולה בין האברכים ללכת לליובאוויטש לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר׳ מרדכי מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על כ״ק אדמו׳׳ר האמצעי והוא ישב אז בבית האסורים ולכן אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.
באחת ההזדמנויות אמר לו [[הרבי האמצעי]] כי [[חב"ד]] היא השכלה, הבנה והעמקה, {{ציטוטון|הארעווע וועסט דו זיין א חסיד}} (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).
אך כעבור כמה שבועות יצא התפרסמה הידיעה אשר כ״ק אדמו״ר האמצעי נוסע לבקר את היכל קדש ציון כ״ק אביו רבנו הגדול בהאדיטש, ונסיעתו תהי׳ דרך הערים זלאבין והאמעל.


ואז החליטו כעשרה אברכים ובחורים מחבריו ללכת בחשאי אל אחת הערים האלה. ובאחד הלילות בחדש מנחם אב, עזבו בהחבא את טשאשניק, ולאחר שבוע ימים הגיעו לעיר זלאבין ןמצאו שם כמה מאות אורחים מכל הסביבה, אשר באו לראות את פני כ״ק אדמו״ר. מדברי הרשד"ם : לדאבון לבבנו נודע לנו, אשר כ"ק אדמו"ר לן במלון סמוך לזלאבין ויתעכב בעיר רק יום אחד, ומפני טורח הדרך לא יאמר דא״ח,ולא יקבל אנשים ביחידות.
ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי מהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].
זכות גדולה היתה ליאשר מצאתי חן בעיני ר' מאיר צבי המשרת וירשה לי לשמש אותו להביא מים וכדומה מלאכות פשוטות. ובערב זכיתי לשמוע את תפלת ערבית של כ"ק אדמו״ר שהתפלל בחדרו, ובשעה שהמשרת ר׳ מאיר צבי הכניס לו כוס קפה ראיתי את פני קדש אדמו״ר.


נפטר בשנת [[תרמ"ט]].


==אצל אדמו"ר [[הצמח צדק]]==
ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[ביכלאך|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.


בשנת תקצ״ב בהיות כ״ק אדמו״ר הרה״ק בעל צמח צדק בעיר מינסק נסע החסיד הר״מ המשפיע עם הרבה אברכים למינסק לקבל פניו ויקח גם את הרשד"ם אתו ואז ראה בפעם הראשונה את הוד כ״ק אדמו״ר בעל צמח צדק.
בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה|התמים, חוברת ה, ע' צט}}.
בשנת חקצ״ד הלך הרשד״ם בפעם הראשונה לליובאויטש, ־ אבל מפני סיבה פרטית לא יכול להתעכב שמה יותר משני שבועות, ומסבות שונות לא הי׳ יכול ללכת עוד הפעם לליובאויטש עד אלול שנת תקצ״ו ובפעם הזה ישב בליובאויטש עד ניסן תקצ״ז.
כבן שלשים שנה הי׳ אז וכבר יצא לו שם בין החסידים ויכבדוהו גם בני כ״ק אדמו״ר וגם כ״ק אדמו״ר בעל צמח צדק בעצמו קרבהו קירוב גדול.


לפי ספורו של החסיד ר׳[[חנוך הנדל קוגל]] הנה בשנת תר״ג כבר נחשב הרשד״ם בין חשובי החסידים, כי בבוא כ"ק אדמו"ר - בשנה ההיא - מפעטערבורג לביתו הי׳ הרשד״ם מהעומדים בשורה ראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.
== אצל הרבי האמצעי ==


החסיד רבי שמואל דובער מבוריסוב היה בשמחת תורת תרי״ד בליובאוויטש. ביתו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״ עמד במקום שהיה אחר כך ה״אולם הגדול״ של ישיבת ״תומכי תמימים״, ובחצר עמד בית נוסף בו דר הוד כ״ק הרבי מהר״ש.
ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל ה[[משפיע]] ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.
החסיד רבי שמואל דובער נרדם ב״מנין״ שליד חדרו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״. פתאום הקיץ משנתו, ראה את הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״ הולך לבית הוד כ״ק הרבי מהר״ש ושמע שאומר לו ללכת אתו, שכן הרבי הזקן הבטיח ללמוד אתו משנה במסכת סוכה כפי שלומדים בגן עדן התחתון, ונכנסו לחדרו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״.החסיד רבי שמואל דובער שמע התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב. {{הערה|״לקוטי דיבורים״ כרך א עמוד ט}}


==אצל אדמו"ר [[המהר"ש]]==
אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[הומיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.


כשנפטר כ"ק אדמוהצמח צדק אמר החסיד רבי שמואל דובער [הרשד״ם] לר' [[שמואל גרונם]]: כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך,והתחיל לספר:
הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא"ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא [[מים]] וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.


בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל [[המהרי"ל]] [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי.
== אצל הרבי הצמח צדק ==


הרבי מהר"ש כתב לרשד"ם, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה.{{הערה| אג"ק מוהריי"צ ח"ב ע' קעא }}
בשנת [[תקצ"ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק.
בשנת [[תקצ"ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את ה[[עיירה]], ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ"ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ"ז]].


==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.
{{עריכה|פסקה=כן}}


ר' [[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר"ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.
=== לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון ===
פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תורה]] שנת [[תרי"ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה"אולם הגדול" של ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]", ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר"ש]].
ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר"ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|"[[לקוטי דיבורים]]" כרך א עמוד ט}}.
== אצל הרבי [[המהר"ש]] ==
כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}:
ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק [[מאמר דא"ח]], והתעוררה לו קושיא מספר "[[עץ חיים]]". בסיום ה[[התוועדות]] כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מה[[התוועדות]] שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, [[המהרי"ל]] (מ[[קאפוסט]]), [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז]] (מ[[ליאדי]]) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית [[הרבי מהר"ש]] עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר"ש מעיין ב"עץ חיים" באותו מקום המוקשה לו{{הערה|ככל הנראה ר' שמואל דובער רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר"ש מיועד להמשך שושלת [[נשיאי חב"ד]].}}.
הרבי מהר"ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש הרבי הריי"צ]] חלק ב' ע' קעא}}.
בין תלמידיו המובהקים נמנה החסיד ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]].
== אצל הרבי הרש"ב ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 179-188.
*[https://derher.org/wp-content/uploads/16-adar-1-5774-02.pdf Deher Reb Shmuel Ber Borisever (Rashdam)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:ליפקין שמואל דובער}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] [[קטגוריה : חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] [[קטגוריה : חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]

גרסה אחרונה מ־19:26, 14 באוגוסט 2023

ר' שמואל דובער (ליפוב) מבוריסוב, (תקס"ח - תרמ"ט), מגדולי חסידי חב"ד, והיה מקושר לארבעה נשיאים: הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב.

הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לערך בשנת תקס"ח וגדל והתחנך בביתו של המשפיע ר' מרדכי מהורודוק, ותודות לר' מרדכי נשאר חסיד ולא נהפך למתנגד.

בגיל 12 שלחוהו ללמוד במינסק, ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם לישיבה בקלות רבה, ואף דאגו לו לימים בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.

במינסק למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.

נשא לאשה את בת דודו (מצ'אשניק), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות פרנסה. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.

במשך חייו היה שקוע בלימוד התורה, בעבד את ה' והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.

באחת ההזדמנויות אמר לו הרבי האמצעי כי חב"ד היא השכלה, הבנה והעמקה, "הארעווע וועסט דו זיין א חסיד" (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).

ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של נשיאי חב"ד, הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי מהר"ש והרבי הרש"ב.

נפטר בשנת תרמ"ט.

ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה כתבי יד, מהם הנחות על מאמרי הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.

בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים[דרושה הבהרה][1].

אצל הרבי האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע לליובאוויטש לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.

אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את ציון אביו, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, ונסיעתו תעבור דרך הערים זלאבין והומיל. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש מנחם אב עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.

הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר דא"ח, ולא קיבל אנשים ליחידות. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא מים וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל תפילת ערבית בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.

אצל הרבי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקצ"ב כשהיה הרבי הצמח צדק בעיר מינסק נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק. בשנת תקצ"ד נסע בפעם הראשונה לליובאויטש, אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את העיירה, ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש אלול שנת תקצ"ו. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש ניסן תקצ"ז.

בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.

ר' חנוך הנדל קוגל מספר שבשנת תר"ג, כשבא הרבי הצמח צדק מפטרבורג לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.

לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה בשמחת תורה שנת תרי"ד. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה"אולם הגדול" של ישיבת "תומכי תמימים", ובחצר עמד בית נוסף בו דר הרבי מהר"ש.

ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר"ש וקורא לו לבוא אתו, שכן אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד אתו משנה במסכת סוכה כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב[2].

אצל הרבי המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' שמואל גרונם: "כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך":

ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק מאמר דא"ח, והתעוררה לו קושיא מספר "עץ חיים". בסיום ההתוועדות כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מההתוועדות שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, המהרי"לקאפוסט), הרחש"זליאדי) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית הרבי מהר"ש עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר"ש מעיין ב"עץ חיים" באותו מקום המוקשה לו[3].

הרבי מהר"ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה[4].

בין תלמידיו המובהקים נמנה החסיד ר' מאיר מרדכי טשערנין.

אצל הרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. התמים, חוברת ה, ע' צט
  2. "לקוטי דיבורים" כרך א עמוד ט
  3. ככל הנראה ר' שמואל דובער רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר"ש מיועד להמשך שושלת נשיאי חב"ד.
  4. אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ב' ע' קעא