אלתר דובער חסקינד: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (61 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חסקינד בערל 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובער חסקינד]] | [[קובץ:חסקינד בערל 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובער חסקינד]] | ||
הרב '''אלתר דובער חסקינד''' ([[תרנ"ז]] - [[כ"ו אלול]] [[תשי"ח]]) מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[רייונדשל]], ואחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב אלתר דובער חסקינד נולד בשנת תרנ"ז ב[[עיירה]] דולינסק לאביו ר' [[דניאל חסקינד]]. | |||
בהיותו תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] היה מקורב ל[[רבנית רבקה]] אשת [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה שומע ממנה [[סיפורים]]. בתקופת לימודו בישיבה חלה בדלקת ריאות קשה, והרבנית אירגנה עבורו מניין של תלמידי הישיבה שיתפללו עבורו על ציוני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש. | |||
ר' | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת גאלדא בוניא בת ר' [[אליעזר שלמה תומרקין]], מצאצאי ר' [[יוסף תומרקין]] רבה של קרמנצ'וג, וממקורבי ה'צמח צדק'. | ||
{{להשלים}} | |||
=== המאסר והשחרור === | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=מכתב "[[אגודת ישראל]]" למנהל מחלקת | |כותרת=מכתב "[[אגודת ישראל]]" למנהל מחלקת העלייה, לבקשת קבלת [[סרטיפיקט]] לר' בערל | ||
|תוכן= כ"ב טבת תרצ"ה 28.12.1934 | |תוכן= כ"ב טבת [[תרצ"ה]] 28.12.1934 | ||
מעלת כבוד מנהל מחלקת | מעלת כבוד מנהל מחלקת העלייה ירושלים | ||
מעלת כבודו | מעלת כבודו | ||
הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו רב בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות | הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו [[רב]] בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות ל[[ארץ ישראל]]. | ||
הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. | הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. | ||
אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק | אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק | ||
}} | }} | ||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | ר' דובער התגורר ב[[מוסקבה]], וכשיצא מ[[רוסיה]] עבר ל[[ריגא]], שם עסק במשלוחי [[מזון]] ליהודי [[רוסיה]] בעידוד [[הרבי הריי"צ]]. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ר' [[משה גוראריה]], ור' [[שמר'ל גוראריה]]. | ||
לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. | |||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | |||
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]). | במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]). | ||
=== בניו יורק === | |||
עלה לארץ ישראל ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]], התיישב ב[[תל אביב]] וביום [[ו' אדר|ו' באדר א']] [[תרצ"ח|תרח"צ]] עבר ל[[ניו יורק]], והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר, ושימש עבור הנערים שהתקרבו לחסידות חב"ד כמקור לתיאור חי של תולדות ודרכי החסידים. | |||
נפטר | בהיותו בניו יורק נמנה על [[גבאי בית הכנסת 770]] וזכה לקירובים רבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], והיה בן בית אצל הרבי. הרבי הריי"צ התבטא עליו ש"הוא מהחברים הקרובים שלי"{{הערה|השני שהרבי התכוון אליו היה ר' [[יוחנן גורדון]].}}, ומינה אותו לגבאי צדקה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק י"ג אגרת ד'תשפח}}, כן היה שולח אותו הרבי לשליחויות סודיות שונות. | ||
גם [[הרבי מלך המשיח]] מכנה אותו במכתב "ידידנו הרד"ח"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7769.htm [[אגרות קודש]] כרך כא איגרת ז'תשסט].}}. | |||
===פעולותיו ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאות הרבי]]=== | |||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה מהפועלים ש[[הרבי]] יקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. היה הראשון שביקש מ[[הרבי]] להגיה את הרשימות משיחותיו עבור אנ"ש בערי השדה. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נסע לארץ הקודש במיוחד, כדי לעורר את חסידי חב"ד בארץ להתקשר לרבי, ואירגן כינוסים ברחבי הארץ למטרה זו. ביום שמחת תורה בשנת [[תשי"א]] העלה את הרבי לתורה ל[[חתן בראשית]], ובהתרגשות ובבכיות כינה את הרבי בתואר 'אדוננו מורנו ורבינו'. | |||
נפטר ב[[כ"ו אלול]] [[תשי"ח]] בגיל 61, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו הרב [[שלום חסקינד]]. | *בנו הרב [[שלום חסקינד]]. | ||
*חתנו [[ | *חתנו [[שלום דובער גוראריה]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://anash.org/yedid-beis-harav/ ידיד בית הרב]'''{{אנש}} | |||
*'''[https://drive.google.com/open?id=11je3Q-qAHED5yurIBCiBhwv_yIQRbVum תשורה - ר' בערל]''' - מתוך 'אוצר החכמה' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:חסקינד, אלתר דובער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:57, 26 באוגוסט 2024
הרב אלתר דובער חסקינד (תרנ"ז - כ"ו אלול תשי"ח) מזקני החסידים בארצות הברית, חבר אגודת חסידי חב"ד, ניחו"ח ורייונדשל, ואחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חייםעריכה
הרב אלתר דובער חסקינד נולד בשנת תרנ"ז בעיירה דולינסק לאביו ר' דניאל חסקינד.
בהיותו תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה מקורב לרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש, והיה שומע ממנה סיפורים. בתקופת לימודו בישיבה חלה בדלקת ריאות קשה, והרבנית אירגנה עבורו מניין של תלמידי הישיבה שיתפללו עבורו על ציוני אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת גאלדא בוניא בת ר' אליעזר שלמה תומרקין, מצאצאי ר' יוסף תומרקין רבה של קרמנצ'וג, וממקורבי ה'צמח צדק'.
המאסר והשחרורעריכה
מכתב "אגודת ישראל" למנהל מחלקת העלייה, לבקשת קבלת סרטיפיקט לר' בערל
|
|---|
|
כ"ב טבת תרצ"ה 28.12.1934 מעלת כבוד מנהל מחלקת העלייה ירושלים מעלת כבודו הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו רב בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות לארץ ישראל. הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק |
ר' דובער התגורר במוסקבה, וכשיצא מרוסיה עבר לריגא, שם עסק במשלוחי מזון ליהודי רוסיה בעידוד הרבי הריי"צ. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' חיים יוסף רוזנבלום, ר' משה גוראריה, ור' שמר'ל גוראריה.
לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות לארץ ישראל.
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית).
בניו יורקעריכה
עלה לארץ ישראל בראש חודש אדר ב' תרצ"ה, התיישב בתל אביב וביום ו' באדר א' תרח"צ עבר לניו יורק, והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר, ושימש עבור הנערים שהתקרבו לחסידות חב"ד כמקור לתיאור חי של תולדות ודרכי החסידים.
בהיותו בניו יורק נמנה על גבאי בית הכנסת 770 וזכה לקירובים רבים מאדמו"ר הריי"צ, והיה בן בית אצל הרבי. הרבי הריי"צ התבטא עליו ש"הוא מהחברים הקרובים שלי"[1], ומינה אותו לגבאי צדקה[2], כן היה שולח אותו הרבי לשליחויות סודיות שונות.
גם הרבי מלך המשיח מכנה אותו במכתב "ידידנו הרד"ח"[3].
פעולותיו לקבלת נשיאות הרביעריכה
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה מהפועלים שהרבי יקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. היה הראשון שביקש מהרבי להגיה את הרשימות משיחותיו עבור אנ"ש בערי השדה. בחודש מנחם אב תש"י נסע לארץ הקודש במיוחד, כדי לעורר את חסידי חב"ד בארץ להתקשר לרבי, ואירגן כינוסים ברחבי הארץ למטרה זו. ביום שמחת תורה בשנת תשי"א העלה את הרבי לתורה לחתן בראשית, ובהתרגשות ובבכיות כינה את הרבי בתואר 'אדוננו מורנו ורבינו'.
נפטר בכ"ו אלול תשי"ח בגיל 61, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.
משפחתועריכה
- בנו הרב שלום חסקינד.
- חתנו שלום דובער גוראריה
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצונייםעריכה
- ידיד בית הרב
- תשורה - ר' בערל - מתוך 'אוצר החכמה'
הערות שוליים
- ↑ השני שהרבי התכוון אליו היה ר' יוחנן גורדון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק י"ג אגרת ד'תשפח
- ↑ אגרות קודש כרך כא איגרת ז'תשסט.