דובער קרסיק (קרלביץ') – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב דוב בער קרסיק חי בתקופת אדמו"ר המהר"ש והיה חסידו. נפטר בשנת תרנ"ט או תר"ס ומנחותו כבוד בעיירת רבנותו קראלאוויץ.
+{{מפנה|דובער קרסיק|דובער קרסיק משלוחי הרבי לקייב|דובער קרסיק (קייב)}}
+הרב '''דוב בער קרסיק''' היה רב ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. נפטר בסביבות שנת [[תרנ"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] במקום רבנותו.
-==עברו התורני==
+==תולדות חייו==
+===מקור השם קרסיק===
+ר' דוב בער שינה את שם המשפחה קרסיק, לפני כן היה שם משפחתו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו הייתה מכיוון שבאותה תקופה רק מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא, לכן כל אחד מהגברים במשפחתו החליף את שם משפחתו לשם משפחה אחרת, וגם עשה גם הוא, במטרה להטעות את השלטונות שכל אחד הוא בן יחיד וכך קיבלו פטור מהצבא.
-היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב שמריהו מעדאליע)
+השם 'קרסיק' מגיע משמו של דג מלוח הנמצא בים האירופאי{{הבהרה|סיבה=מה זה הים האירופאי?}}.
+=== עברו התורני===
+היה גאון עצום ומחשובי [[חסידי חב"ד]] בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]]).
-היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית כנסת והשחיתו את כל הספרי תורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.
+בספרו "מאיר עיני סופרים"{{הערה|סי' ז, ציור אות ל.}} מביא "ואני קיבלתי מאדמו"ר רמ"מ [הצמח צדק] שליט"א", ובספרו פתחי עולם{{הערה|סימן תפד הלכה קא.}} מביא "וכן שמעתי מהרב כו' מהר"ש זלה"ה בנו של אדמו"ר זלה"ה".
-==עברו החסידי==
-היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק מעיד עליו שהיה מקפיד על מצוות עד דלא ידע מאד ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו ויס טנאך מסתמא" (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל)  בין ברוך מרדכי לארור המן ואמר שוב לחיים עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.
+בהקדמתו לספרו על שו"ע הוא מספר על התשישות בידו שלא איפשרה לו לכתוב את הספר וכשסיים לכתוב את הספר חזרה ידו לאיתנה:
+"האמת אגיד, אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק בכתיבת זה הספר, והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמטיז ר"ל באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך [[לחם]] וכהאי גוונא, והי' בדעתי ליטול רפואות, ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי מלהתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתי והנה חזרה לאיתנה בעזהי"ת ושוב בזמן משך כמה נשאר אצלי וכו' ושוב חלתה בראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידוע וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה וחזרה לאיתנה כבראשונה וכו' הלא דבר ה' הוא".
-==מקור השם קרסיק==
+היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס [[ספר תורה]] לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת [[תרס"ה]] התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.
-הוא הראשון שנשא את השם קרסיק לפני כן היה שמו רובינסון, הסיבה שהחליף את שמו מכיון שבאותה תקפוה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן החליף את שמו שיחשבו שהוא בן יחיד.
+=== עברו החסידי ===
+היה חסיד שמח מאד. נינו ר' [[אייזיק קרסיק]] העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.
 ==חיבוריו==
+חיבר ספרים רבים בעניני הלכה:
+*'''פתחי עולם''' ו'''מטעמי השולחן''' - על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין ב[[הלכה]].
+*'''מאיר עיני סופרים''' - על הלכות [[סת"ם]], לבוב תרכ"ד. הוצאה שנייה ומתוקנת עם דקדוקי סופרים, [[וילנא]] תרנ"ט.
+*'''דקדוקי סופרים''' - הלכות סת"ם.
+*'''הליכות עולם''' - על כמה מסכתות, זיטאמיר תרכ"ח.
+*'''הליכות עולם קטן''' - לחברא קדישא, [[וילנא]] תרנ"ח.
+*'''טיב שמות גיטין''' - הלכות גיטין, [[וילנא]] תרל"ג.
+*'''הליכות עולם''' - הגהות על ה[[רמב"ם]], זיטאמיר תרכ"ט.
+*'''נתיב ההוראה'''.
+*''' שער [[קריאת התורה]]''' - דיני קריאת התורה, ווארשא תרל"ג.
+*'''שער טהרה''' - על הלכות [[טהרת המשפחה]] ובסופו: קיצור הלכות מליחה, נוסח "תנאים" ונוסח "כתובה", [[וילנא]] תרנ"ח.
+*'''הכשר שחיטה ובדיקה'''.
+* "סדר התקיעות וכוונתם עם הגהות", הערות על סדור תורה אור עם שערי תפילה, [[וילנא]] תרנ"ח. ונדפס שוב בקובץ יגדיל תורה ירושלים, גליון ה ע' 40-43.{{הערה|הרבי ליקט מחיבור זה בהערותיו לשער הכולל.}}
+==משפחתו==
+* בנו ר' [[חיים בן ציון קרסיק]], היה סוחר חסידי ועסק בייעוץ ושמאות יערות. היה שותף במסחר עם ה[[רז"א]], בנו של אדמו"ר מהר"ש ואח [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמור הרש"ב]].
+* חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]].
+* מחותנו הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]{{הערה|ראה שערי דעה, מכון אהלי שם תשע"ב, מבוא הערה 8.}}
-חיבר ספרים רבים
+==לקריאה נוספת==
+*[[גבורה יהודית במלכות הרשע]].
-פתחי עולם ומטעמי השולחן על ארבעת חלקי השו"ע ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד ההלכה
+{{הערות שוליים}}
-מאיר עיני סופרים הלכות סת"ם
-דקדוקי סופרים הלכות סת"ם
-הליכות עולם על כמה מסכתות
-הליכות עולם לחברא קדישא
-טיב שמות גיטין
-הליכות עולם הגהות על הרמב"ם
-נתיב ההוראה
-שער טהרה
-הכשר שחיטה ובדיקה
+{{מיון רגיל:קרסיק, דובער}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
-==לקריאה נוספת==
-*[[גבורה יהודית במלכות הרשע]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]
+[[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]