ברוך שיפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(60 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ברוך שיפרין ע"ה
[[קובץ:Shifrin, Baruch 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שיפרין]]
הרב '''ברוך שיפרין''' ([[כ"ו סיון]] [[תרס"ה]] - [[כ' תשרי]] [[תשמ"ז]]), מחסידי חב"ד ב[[ויטבסק]] שעסק בהחזקת היהדות בעיר במסירות נפש, זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] בימיו האחרונים בגלות ועסק בקבורתו, גבאי ה'פלעצעל' ב[[פריז]], ו[[שד]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. באחרית ימיו התגורר ב[[שיכון חבירושלים]] ועסק בהקמת מקווה הטהרה שע"י בית הכנסת.
 
הרב ברוך שיפרין, נולד בכ"ו סיון תרס"ה בעיירה פריטש שברוסיה הלבנה. בשנים בהם התגורר בברית המועצות קראו לו חביריו – ר' ברוך פאריטשער על שם עיר הולדתו.
 
בבחרותו בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד בקרעמנצ'וג לאחר מכן הגיע לחרקוב ומשם לנעוועל.
 
 
קירובים מיוחדים היו לר' ברוך מאדמו"ר הריי"צ. בשנות בחרותו זכה להגיע אל אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב ולאחר מכן בלנינגרד. אדמו"ר הריי"צ קירבו.
באחת היחידויות זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו.
 
קירוב אחר היה בעת הבדלה במוצאי שבת בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמוהריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.
 
 
יכסלו תרפ"ט, יום הנישואין של הרבי – הוא יום חשוב כידוע לכל חסיד. זכה ר' ברוך וביום זה נשא את רעייתו מרת סוניה ביתו של הרב אליהו פאר.  


זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו – קיבוץ כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה.  
==תולדות חיים==
[[קובץ:Shifrin, Baruch 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך בצעירותו]]
נולד ב[[כ"ו סיון]] בשנת [[תרס"ה]] ב[[עיירה]] [[פריטש]] שב[[רוסיה]] הלבנה. היה מקושר ודבוק ל[[רבותינו נשיאינו]], בעל רגש גדול ופעל מתוך [[מסירות נפש]] עבור ישיבות תומכי תמימים.
   
   
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד ב[[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]] לאחר מכן הגיע ל [[תומכי תמימים חרקוב]] ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]].


מקושר ודבוק לרבותינו נשיאינו, בעל רגש גדול ופועל מתוך מסירות נפש עבור ישיבות תומכי תמימים. כזה היה ר' ברוך כל ימי חייו.
בשנות בחרותו זכה להגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר ב[[רוסטוב]] ולאחר מכן ב[[לנינגרד]] וזכה ממנו לקירובים מיוחדים. באחת ה[[יחידות|יחידויות]] זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו. קירוב אחר היה בעת [[הבדלה]] ב[[מוצאי שבת]] בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמו"ר הריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.
 
בחודש אדר תרצ"א גילתה המשטרה החשאית את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שיפרין לא ידע את נפשו. הישיבה בה תמך בחירוף נפש, נסגרה. העסקנים התומכים בישיבה ובהם חמיו נעצרו, ומי יודע מה יהא עליהם?
 
ר' ברוך שהבין כי הנה טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר.
הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.
 


באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת המקווה. ר' ברוך איש נמרץ ודינמי אשר מוכן לעשות כל מה שנדרש בכדי שיהודים יוכלו לעשות מצוות, טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק מקווה זו בחצר בית הכנסת שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.
ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]], יום ה[[נישואין]] של [[הרבי]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת סוניה בתו של הרב [[אליהו פאר]]. את מקום מגוריו קבע ב[[ויטבסק]].  


הרחוב חשוך, התושבים נמים את שנתם. ר' ברוך יוצא מביתו באישון ליל, ופונה למקווה. שם חותך הוא עצים ומכינם להסקה. כן, גם בימים טרופים אלו ביקש הוא לחמם את מי המקווה כדי להקל על הטובלים. לאחר מכן מסדר הוא הכול כך שהמקווה תהיה נקיה ומסודרת. והכל בשעות הקטנות של הלילה, כדי שעין זרה לא תשלוט במעשיו.
===בעסקנות הכלל===
זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] גילתה [[המשטרה החשאית]] את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.


תעוזה גדולה הייתה לו. שכן לא מכבר הוא שוחרר מבית הסוהר שם סבל רבות, לאחר השחרור היה נתון למעקבים תמידיים, וכעת הוא ממשיך בעסקנות בגינה יכול הוא להישלח לסיביר או אף גרוע מכך. כזה היה ר' ברוך, הוא ידע שאין איש שיחזיק את המקווה לכן עשה הוא את המעשים הנדרשים.
באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת ה[[מקווה]]. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק [[מקווה]] זו בחצר [[בית הכנסת]] שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.


לאחר תקופה עבר בהוראת הרבי הריי"צ ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום.  
לאחר תקופה עבר בהוראת [[הרבי הריי"צ]] ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום.


לתקן את מה שדרוש תיקון, הייתה מטרתו של ר' ברוך. כשהיה צריך הוא אסף כסף לתומכי תמימים, ובעת הצורך החזיק את המקווה היחידה בוויטבסק. וכאשר הגיע הזמן הוא הביא בימי השואה לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.
בימי [[השואה]] הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.


בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה.
בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מ[[אלמא אטא]] - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מ[[פולין]] שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' [[אליעזר קובלנוב]]. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.
כפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מאלמא אטא - בירת קזחסטן. זה המקום איליו הגיעו משפחת שיפרין. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מפולין שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר משפחתו של ר' אליעזר- לייזיק קובלנוב. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.
 
המעבר מהעיר לנינגרד בה גרים מיליונים לכפר הקטן לא היו לטובת משפחת שיפרין. פה במקום הקטן כל שכן וכל תושב הבחין כי ישנם פה יהודים דתיים. ר' ברוך מעולם לא הסתיר זאת, תמיד גידל זקן במסירות נפש. לכן לאחר זמן עבר עם משפחתו להתגורר בעיר אלמא אטא. פה זכה הוא להיות במחיצתו של הגאון הרב לוי יצחק שניאורסון ע"ה אביו של הרבי נשיא דורינו, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק). 


את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק מתוועד עם החסידים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים ו'בכן' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".
===במחיצת רבי לוי יצחק===
המקום הקטן הקשה על שמירת אורח חיים מלא של תורה ומצוות מבלי לעורר שימת לב מיוחדת, ובשל כך לאחר זמן קצר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר - אלמא אטא. שם זכה להיות במחיצתו של הגאון הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).  


ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. בכ' אב ה' תש"ד הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.
את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק [[התוועדות|מתוועד]] עם ה[[חסיד]]ים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים '[[ובכן]]' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".


בתום השואה יצא מברית המועצות והשתקע בצרפת.
ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. ב[[כ' אב תש"ד]] הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.


בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו רבותינו נשיאינו.
===שד"ר ישיבות תומכי תמימים===
בתום [[השואה]] יצא מברית המועצות והשתקע ב[[פאריז]] שבצרפת. בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו [[רבותינו נשיאינו]].


אירלנד הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו ב[[צרפת]] נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.


עיקר עיסוקו ב[[צרפת]] היה גיוס כספים לישיבות [[תומכי תמימים]]. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ו[[בית ספר למלאכה]] בניהולו של הרב [[אפרים וולף]]. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה - היה הוא שהשיג.
   
   
מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם.


אירלנד. הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו בצרפת נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.
בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]], אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]].  


עיקר עיסוקו בצרפת היה גיוס כספים לישיבות תומכי תמימים. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת תומכי תמימים בברינואה שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ובית ספר למלאכה בניהולו של הרב אפרים וולף ע. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה- הוא השיג, זאת זכרו רבים לטובתו.
בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמסר להחזקת ה[[מקווה טהרה]] שעל יד בית הכנסת, בשנותיו האחרונות קיבל עזרה רפואית מהרופא החב"די ד"ר ר' [[גדליה מזל]], אותו הכיר משנותיו באלמא אטא לצד רבי לוי יצחק.


מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם. הייתה משפחה חב"דית בפריז שמצבם הכלכלי היה בכי רע. הילדים היו מסתובבים ברחוב במטרה להשיג פת לחם, כשר' ברוך או סוניה היו רואים אותם מיד קראו להם להתארח.  
ב[[יום חמישי]] [[חול המועד]] סוכות - [[כ' תשרי]] בשנת [[תשמ"ז]], השיב את נשמתו ליוצרה.


בפעם הראשונה נסע לרבי לקראת י"ט כסלו תש"כ, אז גם זכה להיכנס ליחידות.
==משפחתו==
*בנו ר' [[צבי הירש שיפרין]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]].
*גיסו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] - שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי ל[[מרוקו]]
*בתו מרת רבקה (ריבה), רעיית ר' [[דוד אליהו משה יוניק]] - אנטוורפן, בלגיה
*בתו מרת תמרה רעיית ר' [[זאוויל איידלקופ]] - פריז, צרפת


על קיום הוראות הרבי באופן מופלא מספר נכדו ר' לוי יוניק: "היה זה בשנות הלמ"דים המאוחרות, נכנסתי לדירה בה התארח הסבא ר' ברוך ואני שומע אותו מנגן במשך שעה ארוכה את הניגון 'ופרצת'. יצאתי מהבית וחזרתי כעבור כמה שעות וסבא ממשיך לנגן בקול גבוה: 'ופרצת ימה וקדמה…' ואינו מפסיק. שאלתי אותו לפשר הנגינה השמחה. והוא ענה לי כי הוא היה אמש ביחידות והרבי אמר לו כי הוא צריך להיות שמח. הוא ענה לרבי ממה צריך להיות שמח? והרבי ענה כי יש ממה להיות שמח.
==ראו גם==
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]


ולכן סבא שמח שעות ארוכות, כי הרבי אמר שצריכים להיות בשמחה. 
==לקריאה נוספת==
 
*שניאור ברגר, '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת המשפחה, תשס"ז
ביום חמישי דחול המועד - כ' בתשרי תשמ"ו, השיב את נשמתו ליוצרה.


{{מיון רגיל:שיפרין, ברוך}}
* החומר לערך זה נלקח מתוך [[גזע חסידים (ספר)]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת שיפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]

גרסה אחרונה מ־20:19, 6 באוגוסט 2024

הרב ברוך שיפרין

הרב ברוך שיפרין (כ"ו סיון תרס"ה - כ' תשרי תשמ"ז), מחסידי חב"ד בויטבסק שעסק בהחזקת היהדות בעיר במסירות נפש, זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי בימיו האחרונים בגלות ועסק בקבורתו, גבאי ה'פלעצעל' בפריז, ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ברינואה ומרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. באחרית ימיו התגורר בשיכון חב"ד ירושלים ועסק בהקמת מקווה הטהרה שע"י בית הכנסת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ברוך בצעירותו

נולד בכ"ו סיון בשנת תרס"ה בעיירה פריטש שברוסיה הלבנה. היה מקושר ודבוק לרבותינו נשיאינו, בעל רגש גדול ופעל מתוך מסירות נפש עבור ישיבות תומכי תמימים.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד בתומכי תמימים קרעמנצ'וג לאחר מכן הגיע ל תומכי תמימים חרקוב ומשם לתומכי תמימים נעוועל.

בשנות בחרותו זכה להגיע אל אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב ולאחר מכן בלנינגרד וזכה ממנו לקירובים מיוחדים. באחת היחידויות זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו. קירוב אחר היה בעת הבדלה במוצאי שבת בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמו"ר הריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.

בי"ד כסלו תרפ"ט, יום הנישואין של הרבי, נשא את רעייתו מרת סוניה בתו של הרב אליהו פאר. את מקום מגוריו קבע בויטבסק.

בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. בחודש אדר תרצ"א גילתה המשטרה החשאית את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת המקווה. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק מקווה זו בחצר בית הכנסת שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.

לאחר תקופה עבר בהוראת הרבי הריי"צ ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום.

בימי השואה הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.

בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מאלמא אטא - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מפולין שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' אליעזר קובלנוב. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.

במחיצת רבי לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקום הקטן הקשה על שמירת אורח חיים מלא של תורה ומצוות מבלי לעורר שימת לב מיוחדת, ובשל כך לאחר זמן קצר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר - אלמא אטא. שם זכה להיות במחיצתו של הגאון הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק מתוועד עם החסידים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים 'ובכן' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".

ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. בכ' אב תש"ד הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.

שד"ר ישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתום השואה יצא מברית המועצות והשתקע בפאריז שבצרפת. בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו רבותינו נשיאינו.

אירלנד הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו בצרפת נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.

עיקר עיסוקו בצרפת היה גיוס כספים לישיבות תומכי תמימים. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת תומכי תמימים ברינואה שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ובית ספר למלאכה בניהולו של הרב אפרים וולף. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה - היה הוא שהשיג.

מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם.

בפעם הראשונה נסע לרבי לקראת י"ט כסלו תש"כ, אז גם זכה להיכנס ליחידות.

בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד בשיכון חב"ד ירושלים, והתמסר להחזקת המקווה טהרה שעל יד בית הכנסת, בשנותיו האחרונות קיבל עזרה רפואית מהרופא החב"די ד"ר ר' גדליה מזל, אותו הכיר משנותיו באלמא אטא לצד רבי לוי יצחק.

ביום חמישי חול המועד סוכות - כ' תשרי בשנת תשמ"ז, השיב את נשמתו ליוצרה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]