חב"דפדיה

מסכת ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(36 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf מסכת ברכות] היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות [[קריאת שמע]], הלכות [[תפילה]], והלכות [[ברכות]] ההנאה והשבח. חידושיו של אדמו"ר הצמח צדק על המסכת, הם על הפרק הראשון, השלישי והשישי.
[[קובץ:ברכות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מסכת ברכות עוסקת בין היתר בברכות על פירות וירקות ושאר מאכלים]]
'''מסכת ברכות''' היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות [[קריאת שמע]], הלכות [[תפילה]], והלכות [[ברכה|ברכות]] ההנאה והשבח. חידושיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על מסכת זו, מתמקדים בהלכות המוזכרות בפרק הראשון, השלישי והשישי.


==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==
[[קובץ:ברכות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מסכת ברכות עוסקת בין היתר בברכות על פירות וירקות ושאר מאכלים]]
=== אין קורין אמהות אלא לארבעה ===
=== אין קורין אמהות אלא לארבעה ===
חז"ל אמרו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], טז, ב.}} כי {{ציטוטון|אין קורין [[אבות]] אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע}}.
חז"ל אמרו{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], טז, ב.}} כי {{ציטוטון|אין קורין [[אבות]] אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע}}.


הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?
הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף הצדיק|יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?


[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לכ׳ סוגים כלליים — בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערת שוליים|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה*.
[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים - בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערה|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.


שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן״. ומסיק שם:
שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן". ומסיק שם:
״אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש ב[[תורת החסידות]], שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג׳
"אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש ב[[תורת החסידות]], שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג'
האבות וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&pgnum=83&hilite=abfe50f6-ce2d-45eb-92d6-ca3a3f842ef1 עמ' 1467].}}
[[האבות]] וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&pgnum=83&hilite=abfe50f6-ce2d-45eb-92d6-ca3a3f842ef1 עמ' 1467].}}


=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===
=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===


במסכת{{הערת שוליים|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]]. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.
בפרק חמישי{{הערה|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם (מין)|אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]] שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.


כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואח"כ צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}


ענין זה לא מובא ב[[שולחן ערוך]], וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין ל[[הלכה]] בשולחן ערוך.{{הערת שוליים|1=[[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ד]] ח"ג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=4cb3c2cb-ef83-44c9-9b72-f1c08a8ca55b&st=%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8+%D7%90%D7%93%D7%9D&pgnum=659 עמ' 659.]}}
ענין זה לא מובא ב[[שולחן ערוך]], וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין ל[[הלכה]] בשולחן ערוך.{{הערה|1=[[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ד]] חלק ג' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=4cb3c2cb-ef83-44c9-9b72-f1c08a8ca55b&st=%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8+%D7%90%D7%93%D7%9D&pgnum=659 עמ' 659.]}}


=== ביאורים בפרק העשירי ===
=== ביאורים בפרק העשירי ===
הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של לוט שנתהפכה לנציב מלח, האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של לוט נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהולו למהות חדשה של מלח.
הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של [[לוט]] שנתהפכה לנציב [[מלח]], האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של [[לוט]] נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהותו למהות חדשה של מלח.


ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר בכמות, שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא הגוף נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי הבשר נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.
ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר ב[[כמות]], שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא ה[[גוף]] נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי הבשר נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.


הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.
הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.


הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר בעצמותו ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערת שוליים|[[רשימות]].}}
הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה|[[רשימות]].}}
 
===ביאורים נוספים===
===ביאורים נוספים===


*'''פתיחה.''' שם המסכתא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=151&hilite=6911510d-522e-460a-92ce-a4b5c07a0f74 התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 835, (151)]  
*'''פתיחה.''' שם המסכתא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=151&hilite=6911510d-522e-460a-92ce-a4b5c07a0f74 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 835, (151)]  
 
*שייכות תחילת המסכת שענינה קבלת [[עול מלכות שמים]] ועד [[מסירות נפש]], לסופה שהוא ענינים המדברים ביציאת ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15977&hilite=44170cb5-7661-425f-9c97-a4e18a1f26b0&st התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג' עמ' 452 (436)]
*שייכות תחילת המסכת שענינה קבלת [[עול מלכות שמים]] ועד [[מסירות נפש]], לסופה שהוא ענינים המדברים ביציאת ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15977&hilite=44170cb5-7661-425f-9c97-a4e18a1f26b0&st התוועדויות תשנ"א חלק ג' עמ' 452 (436)]
*'''ב א.''' מאימתי קוראין את [[קריאת שמע|שמע]] בערבית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=295&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' מ"א (עמ' 295)]
 
*'''ב א.''' מאימתי קוראין את [[קריאת שמע|שמע]] בערבית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=295&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' מ"א (עמ' 295)]
 
*'''ב א.''' יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=7d20870f-c5f8-447e-8a17-d103d1bae723&st]  
*'''ב א.''' יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=7d20870f-c5f8-447e-8a17-d103d1bae723&st]  
*'''ד א.''' אלא שגרם החטא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=130&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ד עמ' 118 (עמ' 130)]
*'''ד א.''' אלא שגרם החטא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=130&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ד עמ' 118 (עמ' 130)]
*'''ו ב.''' זוכה ל[[תורה]] שנתנה בחמשה קולות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 107 (עמ' 118)]
*'''ו ב.''' זוכה ל[[תורה]] שנתנה בחמשה קולות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 107 (עמ' 118)]
*'''יג ב.''' אינו חוזר וגומרה. מחלוקת הראשונים אם רק [[שמע ישראל|פסוק ראשון]] דאורייתא או יותר מזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=200 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 153 (עמ' 156)]
*'''יג ב.''' אינו חוזר וגומרה. מחלוקת הראשונים אם רק [[שמע ישראל|פסוק ראשון]] דאורייתא או יותר מזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=200 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 153 (עמ' 156)]
*'''יט ב.''' כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=120 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 105 (עמ' 120)]
*'''יט ב.''' כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=120 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 105 (עמ' 120)]
*'''כב א.''' מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=925f3877-c670-45d6-bd5f-517ebe972562&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df שערי המועדים שבועות עמ' קסט (עמ' 158)]
*'''כב א.''' מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=925f3877-c670-45d6-bd5f-517ebe972562&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df שערי המועדים שבועות עמ' קסט (עמ' 158)]
 
*'''כד ב.''' העולה מבבל ל[[ארץ ישראל]] עובר בעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=כתובות לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 399 (עמ' 408)]
*'''כד ב.''' העולה מבבל ל[[ארץ ישראל]] עובר בעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=כתובות לקוטי שיחות חי"ח עמ' 399 (עמ' 408)]
 
*'''כו א.''' [[שחרית|תפילת השחר]] עד חצות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חל"ה עמ' 125 (עמ' 139)]
*'''כו א.''' [[שחרית|תפילת השחר]] עד חצות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חל"ה עמ' 125 (עמ' 139)]
*'''כו ב.''' [[תפילות]] כנגד [[קרבן תמיד|תמידין]] תקנום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=7d20870f-c5f8-447e-8a17-d103d1bae723&st]
*'''כו ב.''' [[תפילות]] כנגד [[קרבן תמיד|תמידין]] תקנום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=7d20870f-c5f8-447e-8a17-d103d1bae723&st]
*'''כו ב.''' [[תפילות]] כנגד תמידין תקנום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%EF%BF%BD&pgnum=615&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 23 (עמ' 38)]
*'''כו ב.''' [[תפילות]] כנגד תמידין תקנום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%EF%BF%BD&pgnum=615&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 23 (עמ' 38)]
 
*'''כז א.''' הואיל ותנן ב[[מסכת הוריות|בחירתא]] כוותיה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94 שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' יז (עמ' 60)]
*'''כז א.''' הואיל ותנן ב[[מסכת הוריות|בחירתא]] כוותיה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94 שיחות קודש תש"מ ח"א עמ' יז (עמ' 60)]
 
*'''כח א.''' כל תלמיד שאיו תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=112 לקוטי שיחות עמ' 96 (עמ' 112)]
*'''כח א.''' כל תלמיד שאיו תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=112 לקוטי שיחות עמ' 96 (עמ' 112)]
 
*'''ל ב.''' מתוך כובד ראש. מנא הני מילי. ביאור המחלוקת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=79 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 67 (עמ' 79)]
*'''ל ב.''' מתוך כובד ראש. מנא הני מילי. ביאור המחלוקת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=79 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 67 ( עמ' 79)]
 
*'''לה א.''' אסור לו לאדם שיהנה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות עמ' 107 (עמ' 119)]
*'''לה א.''' אסור לו לאדם שיהנה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות עמ' 107 (עמ' 119)]
*'''נא א.''' מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] בנוסח ברכת בורא מאורי האש. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=449 ח"ב].
*'''נא א.''' מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] בנוסח ברכת בורא מאורי האש. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=449 ח"ב].
*'''נג ב.''' חטוף ובריך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=0983de2b-ffd1-4261-8344-454589c188de&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=74 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 69 (עמ' 73)]
*'''נג ב.''' חטוף ובריך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=0983de2b-ffd1-4261-8344-454589c188de&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=74 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 69 (עמ' 73)]
 
*'''נח א.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
*'''נח א.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
*'''ס א.''' שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]


*'''ס א.''' שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]
===תלמוד ירושלמי===


===תלמוד ירושלמי===
ירושלמי ריש פ"ה. הלומד מהספר לא במהרה הוא משכח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]
ירושלמי ריש פ"ה. הלומד מהספר לא במהרה הוא משכח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]
ירושלמי פ"ט ה"ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]


ירושלמי פ"ט ה"ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]
===סיום המסכת===
===סיום המסכת===


*'''סד א.''' סיום על מסכתות בני"ך, ברכות [[מסכת נזיר|נזיר]] [[מסכת יבמות|יבמות]] [[מסכת כריתות|כריתות]]. [http://hebrewbooks.org/16067 ספר השיחות תשנ"א - ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&hilite=34a1e171-6211-47df-a590-0cb3fd899134&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=385 עמ' 835] {{PDF}}
*'''סד א.''' סיום על מסכתות בני"ך, ברכות [[מסכת נזיר|נזיר]] [[מסכת יבמות|יבמות]] [[מסכת כריתות|כריתות]]. [http://hebrewbooks.org/16067[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תנש"א]] - ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&hilite=34a1e171-6211-47df-a590-0cb3fd899134&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=385 עמ' 835] {{PDF}}
 
*'''סד א.''' היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)] {{PDF}}
*'''סד א.''' היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)] {{PDF}}
 
*'''סיום מסכת ברכות''' שייכות סיום מסכת זו שהיא תחילת [[תורה שבעל פה]], לסיום התושב"ע, הן ב[[משנה]] והן ב[[גמרא]]. [http://hebrewbooks.org/15964 התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד'] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15964&st=&pgnum=239 עמוד 243] {{PDF}}
*'''סיום מסכת ברכות''' שייכות סיום מסכת זו שהיא תחילת [[תורה שבעל פה]], לסיום התושב"ע, הן ב[[משנה]] והן ב[[גמרא]]. [http://hebrewbooks.org/15964 התוועדויות תשמ"ו חלק ד'] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15964&st=&pgnum=239 עמוד 243] {{PDF}}


== ביאורי נשיאי חב"ד ==
== ביאורי נשיאי חב"ד ==
{{צצ|9|עמודים=1-38}}
{{צצ|9|עמודים=1-38}}
*הרב אברהם חיים זילבר, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/63697d052139b_1667857669.pdf אליבא דרבי - מסכת ברכות]''', תשורה משמחת הנישואין ברגר-זילבר, חשון תשפ"ג {{PDF}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־17:31, 7 במאי 2024

מסכת ברכות היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה, והלכות ברכות ההנאה והשבח. חידושיו של אדמו"ר הצמח צדק על מסכת זו, מתמקדים בהלכות המוזכרות בפרק הראשון, השלישי והשישי.

מסכת ברכות עוסקת בין היתר בברכות על פירות וירקות ושאר מאכלים

ביאורי הרביעריכה

אין קורין אמהות אלא לארבעהעריכה

חז"ל אמרו[1] כי "אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע".

הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", אברהם יצחק ויעקב, מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט יוסף אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט יהודה אינו בן רחל (אלא בן לאה)?

הרבי מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים - בני רחל ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב[2]: "כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל", ועל פי זה נמצא שלכל יהודי ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.

שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן". ומסיק שם: "אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש בתורת החסידות, שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג' האבות וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.[3]

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכהעריכה

בפרק חמישי[4] מובא שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא בדבר הלכה שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אורייתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי גאווה היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.

כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי אדם העליון, כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי.[5]

ענין זה לא מובא בשולחן ערוך, וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין להלכה בשולחן ערוך.[6]

ביאורים בפרק העשיריעריכה

הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של לוט שנתהפכה לנציב מלח, האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של לוט נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהותו למהות חדשה של מלח.

ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר בכמות, שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא הגוף נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי הבשר נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.

הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת במסכת שבת, בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי יין לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.

הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר בעצמותו ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.[7]

ביאורים נוספיםעריכה

תלמוד ירושלמיעריכה

ירושלמי ריש פ"ה. הלומד מהספר לא במהרה הוא משכח. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49) ירושלמי פ"ט ה"ג. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)

סיום המסכתעריכה

ביאורי נשיאי חב"דעריכה

הערות שוליים

  1. ↑ מסכת ברכות, טז, ב.
  2. ↑ רות ד, טז.
  3. ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמ' 1467.
  4. ↑ לא, א.
  5. ↑ שיחות קודש תשכ"ב עמ' 84..
  6. ↑ ספר התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמ' 659.
  7. ↑ רשימות.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_ברכות&oldid=679452"