ואתה תצוה (קונטרס): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת תמונה)
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ואתה תצוה.jpg|left|thumb|300px|הרבי שליט"א בסיום חלוקת הקונטרסים]]
#הפניה [[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב]]
קונטרס '''ואתה תצוה''', הינו ה[[מאמר]], האחרון ש[[הרבי]] חילק בעצמו לחסידים, ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].
 
==חלוקת המאמר==
המאמר עצמו נאמר על ידי [[הרבי]] בשבת פרשת תצוה (יו"ד אדר ראשון) בשנת [[תשמ"א]], ונערך על ידי חברי מערכת [[אוצר החסידים]] לקראת [[פורים קטן]] תשנ"ב{{הערה|1=ביום זה התקיימה חתונתו של הרב [[יוסף יצחק מייזליש]] שליח הרבי ל[[פרו]] שב[[ספרד]], וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כ[[תשורה]] בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.}}, ונדפס בבוקרו של יום שלישי, י"ד אדר ראשון, [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].
 
לאחרי תפילת שחרית, נסע הרבי ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] וביקש באמצעות הרב [[יהודה לייב גרונר]] שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל.
 
השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים, ומכיון שעבר זמן רב מאז שהשמועה התפרסמה, היו חסידים רבים שהגיעו במיוחד מהערים הרחוקות, על מנת להיות נוכחים בשעת חלוקת החוברות, ובתפילת ערבית נכח ב-[[770]] קהל גדול מאוד. אחרי תפילת ערבית, נשא הרבי [[שיחה]] שארכה כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק שמונת אלפים קונטרסים.
 
החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, ובתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, כשלכל אחת מהחבילות מצורפת חתיכת [[לעקאח]] (עוגת דבש).
 
מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי, היות ושבועיים לאחר מכן, ב[[כ"ז אדר]], עבר הרבי אירוע מוחי בעת שהותו ב[[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ, וחלוקת הקונטרסים פסקה.
 
החסידים מייחסים למאמר חשיבות רבה, ובמשך השנים יצאו מספר ביאורים המבארים אותו.
 
==תוכן המאמר==
המאמר מיוסד על המאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]] 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, ועוסק ב[[מסירות נפש]] של יהודים בזמן ה[[גלות]], ותפקידו של [[נשיא הדור]] - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את [[עצם הנשמה]] שלהם.
 
במאמר זה מוסיף הרבי, שכאשר יהודי קשור בקשר כל כך חזק עם אלוקות, קשה לו להשלים עם כך שה[[גאולה]] עדיין לא הגיעה, והוא 'מזועזע' מכל רגע נוסף שעובר עליו והוא עדיין בגלות.
 
==ביטויים מיוחדים==
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=סעיף ז' במאמר
|תוכן=על ידי שמביא בהמאמר מ"ש במדרש שמרדכי בדורו הי' שקול כמשה בדורו, עי"ז פסק בעל המאמר את הדין על עצמו40, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=סעיף ט' במאמר
|תוכן=זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהי' גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.}}
 
==קישורים חיצוניים==
[http://www.hageula.com/moshiach/deeds/3626.html  וידאו ויומן מחלוקת המאמר] - אתר 'הגאולה'.
[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/7/index.htm המאמר בגרסת טקסט] - אתר 'ספרית ליובאוויטש'.
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=128&cPartLetter=B&nBookId=77 המאמר בגרסת תמונה] - אתר 'אוצר 770'
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־00:17, 1 במאי 2014