קריית שמואל: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (104 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כינוס תורה קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קהילת חב"ד בקריות משתתפים ב[[כינוס תורה]] בהיכל בית הכנסת]] | [[קובץ:כינוס תורה קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קהילת חב"ד בקריות משתתפים ב[[כינוס תורה]] בהיכל בית הכנסת]] | ||
[[קובץ:סיום הרמבם קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בארגון קהילת חב"ד בקריות בשנותיה הראשונות]] | |||
[[קובץ:הרב יגאל פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב הקהילה הראשון, הרב '''[[יגאל פיזם]]''']] | |||
[[קובץ:שלום בער הכהן רייכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משפיע]] הקהילה, הרב [[שלום בער רייכמן|שלום בער הכהן רייכמן]]]] | |||
[[קובץ:יוסף א. פיזם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם רב הקהילה הנוכחי.]] | |||
[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ה[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], חיפה]] | |||
[[קובץ:תמונה_קבוצתית_קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תומכי תמימים קריות בתמונה קבוצתית]] | |||
'''קריית שמואל''' הינה קריה השייכת לרשות המונציפלית של העיר [[חיפה]], וגובלת עם קריית ים, קריית חיים וקריית מוצקין. השכונה קרויה על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי. רחובות רבים בשכונה קרויים אף הם על שם אנשי הציונות הדתית, ורוב תושבי השכונה הינם אנשים שומרי תורה ומצוות מהזרם הדתי-לאומי. | |||
הקהילה החב"דית בקריית שמואל מונה כיום כמאה ועשרים משפחות, ומפעילה רשת מוסדות חינוך פעילים ומצליחים המשמשים את כל חסידי חב"ד המתגוררים באזור חיפה הקריות. | |||
הקהילה החב"דית | |||
==תולדות הקהילה== | ==תולדות הקהילה== | ||
ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב [[יגאל פיזם]] באזור. | ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב [[יגאל פיזם]] באזור. | ||
הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת [[פרחי אהרן]] ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו שיעורי תניא קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד לדווח על השיעורים לרבי, וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב [[שמואל פרומר]], ועוד. | הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת [[פרחי אהרן]] ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו [[ספר התניא|שיעורי תניא]] קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד [[כתיבה לרבי|לדווח על השיעורים לרבי]], וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב [[שמואל פרומר]], ועוד. | ||
משגדלה הקהילה, נוצר צורך | משגדלה הקהילה, נוצר צורך ב[[בית כנסת]] חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן [[כולל|כולל לאברכים]], שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב בר אילן 29. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים. | ||
ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל. | ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל. | ||
ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], הועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת [[נפש]] חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית. | |||
[[ | בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור. | ||
בשנת [[תשנ"ז]], מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד | בשנת [[תשנ"ז]], מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקריית-שמואל{{הערה|המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב [[דוד מאיר דרוקמן]], סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד '''בקריית שמואל''' (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו ל[[התוועדות|התוועדויות]] בימי חג חסידיים.}}. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]], הוקמה בקריה [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]]. | לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]], הוקמה בקריה [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]]. | ||
עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם תלמוד תורה ' | עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה 'צבאות מנחם]]', ה[[תומכי תמימים קריות|ישיבה הקטנה]] והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת. | ||
[[ | בשנת [[תשס"ו]], חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות [[צבאות ה']], ואגף ההוצאה לאור. | ||
כיום, מונה קהילת חב"ד | כיום, מונה קהילת חב"ד בקריית-שמואל כמאתיים ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות. | ||
שיעורי התניא של הרב פיזם מתקיימים כיום בהיכל בית הכנסת של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי | שיעורי התניא של הרב [[יוסף אברהם פיזם|פיזם]] מתקיימים כיום בהיכל [[בית הכנסת]] של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב [[שלום בער רייכמן]], ופעילויות [[נשי ובנות חב"ד]] מידי ערב ראש-חודש. | ||
סניף תנועת הנוער [[צבאות ה']] בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות. | סניף תנועת הנוער [[צבאות ה']] בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות. | ||
במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, | במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעי הקהילה. | ||
==תפקידים בקהילה== | ==תפקידים בקהילה== | ||
*'''[[מרא דאתרא|רב הקהילה]]''' - הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ממלא מקומו של אביו הרב [[יגאל פיזם]]. | |||
*'''[[משפיע]]י הקהילה''' - הרב [[שלום בער רייכמן]] הרב [[יוסף אברהם פיזם]] (לפני שנעשה לרב), הרב [[אסף חנוך פרומר]]. | |||
*'''[[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]]''' - הרב אליהו מקמל, הרב אייל מנדלוביץ', הרב איתן פיזם. | |||
*'''[[שליח]] [[הרבי]]''' לקריות וקריית שמואל - הרב פנחס פיזם. | |||
==מוסדות הקהילה== | ==מוסדות הקהילה== | ||
רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים | רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים בקומפלקס חינוך מפואר בקצה הדרומי של קריית שמואל, העומדים תחת הנהלתו של מנכ"ל המוסדות הרב [[לייבל שילדקרויט]]. | ||
===תלמוד תורה 'צבאות מנחם'=== | ===תלמוד תורה 'צבאות מנחם'=== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל}} | ||
[[ | נכון לשנת [[תש"פ]] מונה התלמוד תורה יותר משלוש מאות ילדים, ומשמש כתלמוד תורה המרכזי לכל תושבי אזור חיפה והקריות. | ||
התלמוד תורה | |||
*'''מנהל התלמוד תורה''' - הרב [[יוסף אברהם פיזם]]. (החל לנהל את התלמוד תורה עוד קודם חתונתו). | *'''מנהל התלמוד תורה''' - הרב [[יוסף אברהם פיזם]]. (החל לנהל את התלמוד תורה עוד קודם חתונתו). | ||
*'''רב התלמוד תורה''' - הרב | *'''רב התלמוד תורה''' - הרב שמעון אייזנבך, רב ושליח הרבי בצפון קריית מוצקין. | ||
===בית ספר 'בית חיה'=== | ===בית ספר 'בית חיה'=== | ||
בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]] | בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], אשת [[הרבי]]. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידות, ומיועד אף הוא לבנות אנ"ש מכל האזור. | ||
*'''מנהלת בית הספר היסודי''' - גב' | *'''מנהלת בית הספר היסודי''' - גב' סיגל קידר. | ||
*'''מנהלת התיכון''' - גב' | *'''מנהלת התיכון''' - גב' חנה למברג | ||
*'''מנכ"ל''' - הרב אהרון גופין | |||
===ישיבת תומכי תמימים=== | ===ישיבת תומכי תמימים=== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|תומכי תמימים קריות}} | ||
ישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל (ישיבה קטנה) הוקמה בשנת [[תשנ"ז]], בראשות רב הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. מיקום הישיבה נבחר בדווקא במקום מרוחק מקומפלקס החינוך של חב"ד בקריות, על מנת להבטיח מרחק גדול ככל האפשר מהתיכון, ולשמור על גדרי הצניעות. | |||
נכון לשנת תשע"ג מונה הישיבה כארבעים תמימים. | |||
בשנת הלימודים [[תשע"א]], | בשנת הלימודים [[תשע"א]], הוקמה ישיבה גדולה במקום, אך כחלוף מספר שנים נסגרה. | ||
===גני המלך=== | ===גני המלך=== | ||
הגנים מנוהלים | הגנים מנוהלים על ידי הרב משה ביסטריצקי שליח הרב בשכונת בנה ביתך ופסגות ים בקריית ים. | ||
כיום פועלים ששה גנים עם כ-200 ילדים. | כיום פועלים ששה גנים עם כ-200 ילדים. | ||
צוות הגנים: ר' | צוות הגנים: ר' הילו מנחם סקולניק, ר' מיכאל אוחיון, גב' לירון שמר, גב' בתיה פיזם, גב' אורנה ג'רופי, גב' חיה מושקא קהניאל, גב' חיה מושקא פיזם, גב' רננה קנפלמכר, גב' רחל פינטו, גב' מיכל הולינס, גב' נחמי פרץ, דבורה פגוט, גב' רמה פאר, גב' דבורה לאה קליינברג, גב' קיילא אזדאבא, גב' הודיה מצליח, גב' נעמה צייגר. | ||
===מעון 'נפש חיה'=== | ===מעון 'נפש חיה'=== | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
===גמ"ח יוסף יצחק=== | ===גמ"ח יוסף יצחק=== | ||
'''גמ"ח יוסף יצחק''' הוקם ומנוהל על | '''גמ"ח יוסף יצחק''' הוקם ומנוהל על ידי הרב דוד מרציאנו, ומסייע לאנ"ש בקריה במתן הלוואות ארוכות טווח. (גמ"ח זה פועל במקביל לגמ"ח המנוהל על ידי רב הקהילה הרב יוסף אברהם פיזם). | ||
בשנת [[תשס"ז]], השיג הרב מרציאנו תקציב מצומצם מעיריית חיפה, והחל לחלק מצרכי [[מזון]] בסיסיים למשפחות נזקקות, תוך שהוא דואג להשלים את הפער הכספי. פעילות זו פונה בעיקר לקהל הרחב, אך מסייעת גם לחלק קטן ממשפחות אנ"ש המצויות במצוקה כלכלית. | |||
==אנשים בולטים בקהילה== | ==אנשים בולטים בקהילה== | ||
*הרב '''[[אסף חנוך פרומר]]''' - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה]], ועורך המערכת מאמר מבואר. | |||
==התנגדות לקהילה== | ==התנגדות לקהילה== | ||
בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת [[פרחי אהרן]] בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה. | בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת [[פרחי אהרן]] בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה. | ||
רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים | רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים, שבהם כינה את הקהילה החב"דית בקריית שמואל, בשלל תוארים שליליים ביותר. המלחמה הפנימית גלשה אף לתקשורת, וקהילת חב"ד בקריות (ולמעשה, קהילות חב"ד בכל רחבי תבל הדוגלים בדיעה שהרבי חי וקיים) הוכפשה. | ||
ההסתה נגד קהילת חב"ד, התפתחה להפעלת אלימות נגד חסידי חב"ד שבאו להתפלל [[תפילת שחרית]] בבית הכנסת המרכזי בקריה, שהוכו נמרצות בגין אמונתם בחייו הנצחיים של הרבי{{הערה|כתגובה הולמת, הודפס מכתב מחאה בגינוי האלימות, עליו חתמו כל ראשי הקהילה, תוך בקשה נפשית לחדול מדרך האלימות ושנאת החינם, ולהרבות באהבת ישראל, כהכנה לגאולה.}}. | |||
למרות המודעות החריפות המסיתות נגד הקהילה שהופצו בעידודו של הרב הכרמי, נהגו אנשי הקהילה בדרך של שלום ופיוס על-פי הוראתו של הרב יגאל פיזם, והפיצו כרוזים הקוראים לאחדות המחנות, והתנהגות באופן של אהבת ישראל. | |||
על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל. | על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[ | *[chabadk.org האתר הרשמי של הקהילה]. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20714 מעבר [[בית הכנסת]] של הקהילה למשכנו החדש] {{אינפו}} | |||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61975 [[התוועדות]] אחדות בקהילת חב"ד בקריות] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=29730&url=article_he שערוריה: רבה של קריית שמואל מתנכל לחסידי חב"ד] {{אינפו}} | |||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46327&print=save&al=s תהלוכת ענק לרגל ל"ג בעומר, בארגון מוסדות 'נפש חיה' בקריות] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68209 כינוס תורה מרכזי לתושבי הקריות] {{אינפו}} | |||
*[http:// | *נתן אברהם, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 המערכה למען החינוך היהודי בקריות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 32 | ||
*[http:// | |||
*[http:// | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:קריות]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:04, 15 בספטמבר 2024
קריית שמואל הינה קריה השייכת לרשות המונציפלית של העיר חיפה, וגובלת עם קריית ים, קריית חיים וקריית מוצקין. השכונה קרויה על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי. רחובות רבים בשכונה קרויים אף הם על שם אנשי הציונות הדתית, ורוב תושבי השכונה הינם אנשים שומרי תורה ומצוות מהזרם הדתי-לאומי.
הקהילה החב"דית בקריית שמואל מונה כיום כמאה ועשרים משפחות, ומפעילה רשת מוסדות חינוך פעילים ומצליחים המשמשים את כל חסידי חב"ד המתגוררים באזור חיפה הקריות.
תולדות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב יגאל פיזם באזור.
הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת פרחי אהרן ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו שיעורי תניא קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד לדווח על השיעורים לרבי, וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב שמואל פרומר, ועוד.
משגדלה הקהילה, נוצר צורך בבית כנסת חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן כולל לאברכים, שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב בר אילן 29. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.
ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת תשמ"ג משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב דוד מאיר דרוקמן, ובשנת תשמ"ו התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל.
בהתוועדות שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ"ח, הועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת נפש חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע ימי השבעה זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית.
בשנת תשמ"ט חזר הרב שמשון פיזם משנת ה'קבוצה', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה לנישואיו. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.
בשנת תשנ"ז, מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקריית-שמואל[1].
לקראת שנת הלימודים תשנ"ח, הוקמה בקריה ישיבת תומכי תמימים.
עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם תלמוד תורה 'צבאות מנחם', הישיבה הקטנה והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת.
בשנת תשס"ו, חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות צבאות ה', ואגף ההוצאה לאור.
כיום, מונה קהילת חב"ד בקריית-שמואל כמאתיים ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות.
שיעורי התניא של הרב פיזם מתקיימים כיום בהיכל בית הכנסת של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב שלום בער רייכמן, ופעילויות נשי ובנות חב"ד מידי ערב ראש-חודש.
סניף תנועת הנוער צבאות ה' בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות.
במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה כינוסי תורה מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעי הקהילה.
תפקידים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב הקהילה - הרב יוסף אברהם פיזם ממלא מקומו של אביו הרב יגאל פיזם.
- משפיעי הקהילה - הרב שלום בער רייכמן הרב יוסף אברהם פיזם (לפני שנעשה לרב), הרב אסף חנוך פרומר.
- גבאי בית הכנסת - הרב אליהו מקמל, הרב אייל מנדלוביץ', הרב איתן פיזם.
- שליח הרבי לקריות וקריית שמואל - הרב פנחס פיזם.
מוסדות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים בקומפלקס חינוך מפואר בקצה הדרומי של קריית שמואל, העומדים תחת הנהלתו של מנכ"ל המוסדות הרב לייבל שילדקרויט.
תלמוד תורה 'צבאות מנחם'[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל |
נכון לשנת תש"פ מונה התלמוד תורה יותר משלוש מאות ילדים, ומשמש כתלמוד תורה המרכזי לכל תושבי אזור חיפה והקריות.
- מנהל התלמוד תורה - הרב יוסף אברהם פיזם. (החל לנהל את התלמוד תורה עוד קודם חתונתו).
- רב התלמוד תורה - הרב שמעון אייזנבך, רב ושליח הרבי בצפון קריית מוצקין.
בית ספר 'בית חיה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן, אשת הרבי. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידות, ומיועד אף הוא לבנות אנ"ש מכל האזור.
- מנהלת בית הספר היסודי - גב' סיגל קידר.
- מנהלת התיכון - גב' חנה למברג
- מנכ"ל - הרב אהרון גופין
ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים קריות |
ישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל (ישיבה קטנה) הוקמה בשנת תשנ"ז, בראשות רב הקהילה הרב יגאל פיזם. מיקום הישיבה נבחר בדווקא במקום מרוחק מקומפלקס החינוך של חב"ד בקריות, על מנת להבטיח מרחק גדול ככל האפשר מהתיכון, ולשמור על גדרי הצניעות.
נכון לשנת תשע"ג מונה הישיבה כארבעים תמימים.
בשנת הלימודים תשע"א, הוקמה ישיבה גדולה במקום, אך כחלוף מספר שנים נסגרה.
גני המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגנים מנוהלים על ידי הרב משה ביסטריצקי שליח הרב בשכונת בנה ביתך ופסגות ים בקריית ים.
כיום פועלים ששה גנים עם כ-200 ילדים. צוות הגנים: ר' הילו מנחם סקולניק, ר' מיכאל אוחיון, גב' לירון שמר, גב' בתיה פיזם, גב' אורנה ג'רופי, גב' חיה מושקא קהניאל, גב' חיה מושקא פיזם, גב' רננה קנפלמכר, גב' רחל פינטו, גב' מיכל הולינס, גב' נחמי פרץ, דבורה פגוט, גב' רמה פאר, גב' דבורה לאה קליינברג, גב' קיילא אזדאבא, גב' הודיה מצליח, גב' נעמה צייגר.
מעון 'נפש חיה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
המעון מנוהל על ידי גב' עדינה פיזם, ומיועד לילדי אנ"ש בקהילה.
גמ"ח יוסף יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
גמ"ח יוסף יצחק הוקם ומנוהל על ידי הרב דוד מרציאנו, ומסייע לאנ"ש בקריה במתן הלוואות ארוכות טווח. (גמ"ח זה פועל במקביל לגמ"ח המנוהל על ידי רב הקהילה הרב יוסף אברהם פיזם).
בשנת תשס"ז, השיג הרב מרציאנו תקציב מצומצם מעיריית חיפה, והחל לחלק מצרכי מזון בסיסיים למשפחות נזקקות, תוך שהוא דואג להשלים את הפער הכספי. פעילות זו פונה בעיקר לקהל הרחב, אך מסייעת גם לחלק קטן ממשפחות אנ"ש המצויות במצוקה כלכלית.
אנשים בולטים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אסף חנוך פרומר - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה, ועורך המערכת מאמר מבואר.
התנגדות לקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת פרחי אהרן בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה.
רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים, שבהם כינה את הקהילה החב"דית בקריית שמואל, בשלל תוארים שליליים ביותר. המלחמה הפנימית גלשה אף לתקשורת, וקהילת חב"ד בקריות (ולמעשה, קהילות חב"ד בכל רחבי תבל הדוגלים בדיעה שהרבי חי וקיים) הוכפשה.
ההסתה נגד קהילת חב"ד, התפתחה להפעלת אלימות נגד חסידי חב"ד שבאו להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת המרכזי בקריה, שהוכו נמרצות בגין אמונתם בחייו הנצחיים של הרבי[2]. למרות המודעות החריפות המסיתות נגד הקהילה שהופצו בעידודו של הרב הכרמי, נהגו אנשי הקהילה בדרך של שלום ופיוס על-פי הוראתו של הרב יגאל פיזם, והפיצו כרוזים הקוראים לאחדות המחנות, והתנהגות באופן של אהבת ישראל.
על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [chabadk.org האתר הרשמי של הקהילה].
- מעבר בית הכנסת של הקהילה למשכנו החדש
- התוועדות אחדות בקהילת חב"ד בקריות
- שערוריה: רבה של קריית שמואל מתנכל לחסידי חב"ד
- תהלוכת ענק לרגל ל"ג בעומר, בארגון מוסדות 'נפש חיה' בקריות
- כינוס תורה מרכזי לתושבי הקריות
- נתן אברהם, המערכה למען החינוך היהודי בקריות
שבועון בית משיח גליון 889 עמוד 32
הערות שוליים
- ↑ המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב דוד מאיר דרוקמן, סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו להתוועדויות בימי חג חסידיים.
- ↑ כתגובה הולמת, הודפס מכתב מחאה בגינוי האלימות, עליו חתמו כל ראשי הקהילה, תוך בקשה נפשית לחדול מדרך האלימות ושנאת החינם, ולהרבות באהבת ישראל, כהכנה לגאולה.