הבדלים בין גרסאות בדף "ועד רבני ליובאוויטש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תקלדה)
 
(112 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].
+
{{לעדכן|כל הערך=כן}}
 +
[[בית דין|בית הדין]] '''ועד הרבנים הכללי והמרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].
  
הוועד שימש מעין המשך ל[[וועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו.
+
==הקמה==
 +
הועד הוקם בשנת [[תש"ל]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כשבראשו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת [[תשל"ז]] יצא מנשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של [[חסידות סאטמר]] ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כ[[חלב עכו"ם]], כש[[הרבי]] מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270}}. בשנת [[תשמ"ג]] הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום המכתב]}}{{הבהרה|מה ההבדל בין שני ההחרמות}}.
  
יו"ר הוועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].
+
לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב דבורקין בשנת [[תשמ"ה]], דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה [[מזכירות אדמושליט"א|המזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] אל מייסד הוועד בראשיתו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על [[בית דין צדק קראון הייטס]] שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ורבנים נוספים, שסברו כי [[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]]. כשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי [[בד"ץ קראון הייטס]]), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם{{הערה|ראה '[[מאוצר המלך]]' כרך א' עמודים 207-208.}}. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה גם אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445}}.
  
==חברי הוועד==
+
==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים==
  
חברי הוועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
+
ביום [[כ"ד טבת]] [[תשנ"ב]] מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] או אצל ועד רבני ליובאוויטש לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, הרב [[שלום דובער גורדון]] ע"ה, הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[שלום מרוזוב]] ע"ה, הרב [[צבי הירש שוסטרמן]] ע"ה, הרב [[ליפמאן שפירא]] ע"ה, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]] ע"ה
 
  
הרב [[אברהם דוב העכט]], הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]].
+
{{ציטוטון|בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיוצא בזה, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם...}}
  
בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הוועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הוועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]].
+
== המחלקה לעניני מקוואות ==
 +
בשנת [[תשס"ו]], הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני [[מקווה|מקוואות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.
  
כיום חברים בוועד הפועל של הוועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס הרב [[זושא ווינר]] והרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס.
+
==כשרות==
 +
בית דין מיוחד לכשרות מטעם ועד רבני ליובאוויטש '''[[כשרות ליובאוויטש Lamed-K]]''', הינו גוף כשרות חב"די בארצות הברית, העומד בפיקוח הרבנים הרב [[שלמה יהודה סגל]], הרב [[גדליה אוברלנדר]] והרב [[אהרן יצחק ליברמן]].  
  
לאחרונה פרשו מוועד הפועל: הרב [[זלמן יצחק פויזנר]] מטנסי, והרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי.
+
הקמת גוף הכשרות בחורף תשפ"ד כמטרה להענקת כשרות למפעל הבשר אגרי, מיד לאחר הסרת כשרות [[בד"צ קראון הייטס]], הביאה לביקורת פומבית חריפה מצד רבני קראון הייטס.
  
המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].
+
==חברי הועד==
  
==פולמוסים==
+
=== בעבר ===
א) בשנת תש"נ הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.
+
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב יהודה העכט]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[שלום מרוזוב]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]], הרב [[ליפמאן שפירא]], הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[אברהם דוב הכט]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא בנימין שוחט]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]],הרב [[יצחק מאיר הרץ]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[יצחק זלמן פוזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמן]], הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]], הרב [[גדליה אוברלנדר]].
  
ב) בשנת תשנ"ד, בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי"ת בתחילה, ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
+
=== כיום ===
 +
מנהל - הרב [[נחום יצחק קפלן]].
  
ג) בחודש מנ"א תשנ"ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה הבלתי חתומה, מצד אחד חתמו הרבנים [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שהצוואה אמיתית, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד"ץ קראון הייטס את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד"ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").
+
חברי ועד הפועל של הועד, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס, הרב [[ישראל רוזנפלד]] מפיטסבורג והרב אברהם הרץ מברוקלין.
  
ד) בשנת תשנ"ז, בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב". באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).
+
המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]. קדם לו הרב הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ששימש כמזכיר הראשון של הוועד.  
 
 
ה) בשנת תשס"ג, בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמוליק נפרסטק]] על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499].
 
 
 
ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס"ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו לייבא רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ומרדכי אשכנזי, וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג (דיטרויט) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת תשע"ב רוב השלוחים אינם מתחשבים בהם כלל.
 
  
 +
בשנת [[תשע"ב]], בעקבות מחלוקת בוסטון{{הבהרה|מהי מחלוקת בוסטון? [אפשר לכתוב כללי בלי לפרט בכלל אבל שיובן]}}, פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}.
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
+
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*קובץ "חוקי ומנהגי הבית דין" בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]][http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365]
 
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
 
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
 
*קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].
 
*גליונות "השבוע שחלף"
 
 
 
  
 
==מכתבים==
 
==מכתבים==
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]]] {{PDF}} {{אינפו}}
 +
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347 התעסקות השלוחים בגיורים] {{שטורעם}}
 +
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35 תקנת לימוד הרמב"ם] - באתר [[HebrewBooks]]
 +
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940 אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו] {{COL}}
 +
*[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}
 +
*[http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11 תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה]
  
*אודות שלוחים וגירות: [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30633]
+
{{הערות שוליים}}
*אודות פרסום זהותו של משיח: [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&forum_id=5047]
 
*אודות לימוד הרמב"ם: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35]
 
*אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו הי"ד: [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940]
 
 
 
 
 
==פסקי דין==
 
 
 
*צא"ח (בוטמן) נגד מחנה ישראל (קרינסקי): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916]
 
*פרוס (בוסטון) נגד מרכז לעניני חינוך: [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]
 
*סילברברג נגד שמטוב (דיטרויט): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291]
 
*שמטוב נגד שטיינר (ושינגטון): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105]
 
*כהן (קזחסטן) נגד לאזאר (מוסקבה): [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499]
 
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:בתי דין]]
 
[[קטגוריה:בתי דין]]

גרסה אחרונה מ־13:26, 6 ביוני 2024

בית הדין ועד הרבנים הכללי והמרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש במטרה לאגד את כלל רבני חב"ד ליובאוויטש, בארצות הברית וקנדה.

הקמה[עריכה]

הועד הוקם בשנת תש"ל על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה, כשבראשו הרב זלמן שמעון דבורקין, וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת תשל"ז יצא מנשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של חסידות סאטמר ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כחלב עכו"ם, כשהרבי מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו[1]. בשנת תשמ"ג הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב זלמן שמעון דווארקין, הרב יהודה קלמן מארלו והרב חיים מאיר בוקיעט[2][דרושה הבהרה].

לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת קראון הייטס הרב דבורקין בשנת תשמ"ה, דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על בית דין צדק קראון הייטס שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת תש"נ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי הרבי לא מרוצה מפעולת בד"ץ קראון הייטס. כשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי בד"ץ קראון הייטס), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם[3]. הרב שניאור זלמן גוראריה גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב שניאור זלמן גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה גם אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"[4].

תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים[עריכה]

ביום כ"ד טבת תשנ"ב מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית או אצל ועד רבני ליובאוויטש לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:

"בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיוצא בזה, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם..."

המחלקה לעניני מקוואות[עריכה]

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות[5], המחלקה כללה את הרבנים יהודה לייב שפירא, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי, וצירפו אליהם את הרב ירמיהו כץ מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב ברוך לשס, רב קהילת חב"ד במונסי.

כשרות[עריכה]

בית דין מיוחד לכשרות מטעם ועד רבני ליובאוויטש כשרות ליובאוויטש Lamed-K, הינו גוף כשרות חב"די בארצות הברית, העומד בפיקוח הרבנים הרב שלמה יהודה סגל, הרב גדליה אוברלנדר והרב אהרן יצחק ליברמן.

הקמת גוף הכשרות בחורף תשפ"ד כמטרה להענקת כשרות למפעל הבשר אגרי, מיד לאחר הסרת כשרות בד"צ קראון הייטס, הביאה לביקורת פומבית חריפה מצד רבני קראון הייטס.

חברי הועד[עריכה]

בעבר[עריכה]

הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב יעקב יהודה העכט, הרב יהודה קלמן מארלו, הרב שלום דובער גורדון, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב שלום מרוזוב, הרב צבי הירש שוסטרמן, הרב ליפמאן שפירא, הרב מרדכי דובער אלטיין, הרב אברהם אזדאבא, הרב אברהם יוסף הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלום בער חייקין, הרב צבי יהודה פוגלמן, הרב יצחק הענדל, הרב אברהם דוב הכט, הרב אלימלך יוסף סילברברג, הרב משה קזיניץ, הרב עזרא בנימין שוחט, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי,הרב יצחק מאיר הרץ, הרב זושא ווינר, הרב יוסף שוסטרמן, הרב יצחק זלמן פוזנר, הרב יהודה לייב שפירא, הרב ישראל פרידמן, הרב אלימלך צוויבל, הרב אברהם קארף, הרב ברוך לשס, הרב מרדכי פרקש, הרב ברוך הערץ, הרב גדליה אוברלנדר.

כיום[עריכה]

מנהל - הרב נחום יצחק קפלן.

חברי ועד הפועל של הועד, הרב משה בוגמילסקי מקראון-הייטס, הרב זושא ווינר מברייטון ביץ', הרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס, הרב ישראל רוזנפלד מפיטסבורג והרב אברהם הרץ מברוקלין.

המזכיר הוא הרב נחום שפירא, ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב זלמן שמעון דווארקין. קדם לו הרב הרב חיים שלום דובער ליפסקר ששימש כמזכיר הראשון של הוועד.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון[דרושה הבהרה], פרש הרב יהודה לייב שפירא ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט[6].

לקריאה נוספת[עריכה]

מכתבים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270
  2. צילום המכתב
  3. ראה 'מאוצר המלך' כרך א' עמודים 207-208.
  4. בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445
  5. דיווח באתר COL.
  6. דיווח באתר 'שמייס' (באנגלית).