מרדכי בן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (95 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]] | [[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]] | ||
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי. | ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]] | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, האדמו"ר | [[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]] | ||
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע מנהטן. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו. | מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו. | ||
אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר | אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר". | ||
בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים. | בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום. | בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום. | ||
בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה | בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק). | ||
ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון. | ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון. | ||
ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך | ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי. | ||
"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{ | "תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}. | ||
שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]] | [[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]] | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]] | [[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]] | ||
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת חסידות חב"ד{{ | לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]]. | ||
ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{ | ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}. | ||
באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}. | באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}. | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית. | זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית. | ||
בבוקר של ל"ג בעומר לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים | בבוקר של [[ל"ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו. | ||
ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט| | ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל. | ||
ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}. | |||
ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם ר' מרדכי קנלסקי ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות...ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{ | |||
פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'... | פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'... | ||
כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך ... | כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}. | ||
כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}. | כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}. | ||
פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת | פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}. | ||
ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{ | ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}. | ||
הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000). | הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000){{מקור}}. | ||
לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה. | לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה. | ||
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות | ב[[ב' ניסן]] תשנ"ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע"י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים. | ||
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי. | |||
==ניגוני חב"ד== | ==ניגוני חב"ד== | ||
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]] | [[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]] | ||
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{ | במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}. | ||
אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}. | |||
כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}. | |||
ר' מרדכי | |||
שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}. | |||
ר' מרדכי | ==ישיבה בהפרדה== | ||
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה. | |||
ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו. | |||
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}. | בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}. | ||
הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה | הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}. | ||
לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{ | לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}. | ||
== דיסקוגרפיה == | == דיסקוגרפיה == | ||
===אלבומים=== | |||
* ניגונים חסידיים ( | {{טורים|תוכן= | ||
* הנני ( | * ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]]) | ||
* משיח במהרה יבוא ( | * הנני ([[תשל"ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל"ה | ||
* אוהבי השם ( | * משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]]) | ||
* איך האב געווארט | * אוהבי השם ([[תשל"ז]]) | ||
* הנני ([[תשל"ה]]) | |||
* וכל מאמינים ( | * איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]. | ||
* לחיים בירושלים ( | * וכל מאמינים ([[תשל"ט]]) | ||
* זכרונות ( | * לחיים בירושלים ([[תש"מ]]) | ||
* רק שבת אחת ( | * זכרונות ([[תשמ"א]]) | ||
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]]) | |||
* מהרה יבנה המקדש | * מהרה יבנה המקדש | ||
* סימן טוב ( | * סימן טוב ([[תשמ"ד]]) | ||
* מעגל השנה 1 ([ | * מעגל השנה 1 ([[תשמ"ד]]) | ||
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986) | * ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986) | ||
* האלבום הכפול (1990) | * האלבום הכפול (1990) | ||
| שורה 110: | שורה 108: | ||
* נחמו עמי (2004) | * נחמו עמי (2004) | ||
* אפשר לתקן (2006) | * אפשר לתקן (2006) | ||
* האוסף באידיש (2007) | |||
* כולם אהובים (2009) | * כולם אהובים (2009) | ||
* כיסופים (2011) | * כיסופים (2011) | ||
* צעקה (2017) | |||
* השפעות (2022) | |||
}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]] | [[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]] | ||
===דוד ורדיגר=== | ===דוד ורדיגר=== | ||
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' | ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. | ||
לאחר המלחמה | לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]). | ||
בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות. | בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות. | ||
===יידל ורדיגר=== | ===יידל ורדיגר=== | ||
'''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו " | בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "רק שבת אחת" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר. | ||
יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד. | יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד. | ||
| שורה 130: | שורה 132: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
===אצל הרבי=== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}} | |||
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]] | |||
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]] | |||
===הופעות, ראיונות וסיפורים=== | |||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
| שורה 141: | שורה 149: | ||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד.אינפו] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}} | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}} | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | |||
{{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:זמרים]] | |||
[[קטגוריה:חסידי גור]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | |||
[[קטגוריה:חזנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:56, 16 בספטמבר 2024
ר' מרדכי בן דוד (מכונה בראשי תיבות מב"ד בעברית ו-MBD באנגלית. שמו המקורי הוא מרדכי ורדיגר) הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שבברוקלין, ניו יורק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרדכי בן דוד נולד בי' בניסן שנת תשי"א לאלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר בלואר איסט-סייד שברובע מנהטן. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת ויליאמסבורג בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך לבורו פארק. בשנת תשכ"ג נסע מרדכי לבקר את אחיו בארץ ישראל והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת הבר מצוה שלו.
אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות גור. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר החתונה, החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".
בשנת תשל"ג הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן תשל"ד הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.
בשנת תשל"ז עבר לסיגייט שבברוקלין, ניו יורק, שם מתגורר היום.
בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות גור. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי חיים זנוויל אברמוביץ'. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר באידיש המתאר את הגעגועים אליו[1]). היום בן דוד מקורב להמקובל ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, (נשא את בתו של הרב יוסף לובינסקי מאנטוורפן (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מלעלוב, ר' משה מרדכי בידרמן ובנו ר' שמעון נתן נטע בידרמן[2], שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).
ר' מרדכי עזר הרבה לאברהם פריד בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת תשמ"א (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.
ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.
"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו להקב"ה, על ידי שמחה, התרוממות, התרגשות וגעגועים" אומר ר' מרדכי[3]. שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות חב"ד והרבי. הוא גם לומד את תורת חסידות חב"ד[4]. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של שמחה. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים השלוחים וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של השליח הרב שלמה קונין.
באלול תש"נ לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי בחלוקת דולרים להצלחה, והרבי אמר: "שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים". וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: "יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה"[5].
באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'הושענא רבה' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב יום כיפור), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: "שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח".
זמן מה לפני תהלוכת ל"ג בעומר תשמ"ג, שאל מנחה ה'פאראד', הרב יעקב יהודה הכט את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.
בבוקר של ל"ג בעומר לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו בשדה, הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.
ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב הכט שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז ל"ג בעומר און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל")[6]. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי[7], והתהלוכת המשיכה כרגיל.
בי"ט בשבט תנש"א עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון 'ברית אברהם' ר' מרדכי קנלסקי בחלוקת דולרים, ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק בברית מילה ליהודים שעלו מרוסיה. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: "שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח". אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: "עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד"[8].
פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...
כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא לארץ הקודש להתפלל ביחד עם היהודים בכותל המערבי. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... שהקב"ה יעזור לך"[9].
כמה פעמים כשעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים אמר לו הרבי: "כבד את הוי' מגרונך".
פעם במוצאי ראש השנה כשעבר בחלוקת כוס של ברכה נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מהגמרא[10], שפעם אליהו הנביא סייר עם האמורא רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול[11].
בחנוכה תשנ"ב נסע ר' מרדכי יחד עם ר' שלמה קונין והחזן ר' בערל זלצמן בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות חבר העמים[12][13]. לפני שנסע עבר (ביום ראשון י' בכסלו) אצל הרבי ב'חלוקת דולרים', ואמר לרבי כי הוא נוסע לחבר העמים עבור השליח הרב שלמה קונין, וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות[14].
הם הופיעו במוסקבה, פטרבורג, קישינב, דנייפרופטרובסק ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מקישינב ששם היה רק 3000)[דרוש מקור].
לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'חלוקת דולרים', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי בדנייפרפטרובסק. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.
בב' ניסן תשנ"ה, שר בכינוס גאולה ומשיח שנערך ביד אליהו ע"י הרב זמרוני ציק לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.
ניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן 'צמאה לך נפשי', 'אלי אתה' ו'אבינו מלכנו'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מהצמח צדק, ניגון 'אנעים זמירות' כפי שלימד הרבי וניגון ריקוד[15]). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם נשמה וגם מחשבה יחד. ניגוני אדמו"ר הזקן מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון 'צמאה לך נפשי' של הרבי"[16].
אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"[17] שיצא בשנת תשנ"ב, ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי[18].
כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש אב תשס"ד, בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי שיהודי צריך לצעוק 'עד מתי', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"[19].
שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"[20], מהילקוט שמעוני, אותם ציטט הרבי פעמים רבות בשיחות הקודש[21].
ישיבה בהפרדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה (תשמ"ח) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק בניו יורק בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.
ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"חלוקת דולרים" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו. בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: "כל הנ"ל אינו משנה את השולחן ערוך, ברכה והצלחה".
הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: ממצרים גאלתנו וווי וונט משיח נאו ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם[22]. בתשע"ג במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת[23].
לפני ההופעה בשנה השניה (תשמ"ט) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך חלוקת הדולרים בביתו של הרבי לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות דקדושה' ובמילא לא תהיה התקררות"[24].
דיסקוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלבומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגונים חסידיים (תשל"ג)
- הנני (תשל"ד) נשמה )פראו אנד סינג( תשל"ה
- משיח במהרה יבוא (תשל"ה)
- אוהבי השם (תשל"ז)
- הנני (תשל"ה)
- איך האב געווארט - עיבוד משירי יום טוב עהרליך ביידיש.
- וכל מאמינים (תשל"ט)
- לחיים בירושלים (תש"מ)
- זכרונות (תשמ"א)
- רק שבת אחת (תשמ"ג)
- מהרה יבנה המקדש
- סימן טוב (תשמ"ד)
- מעגל השנה 1 (תשמ"ד)
- ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)
- האלבום הכפול (1990)
- אני מאמין (1991)
- משיח (1992)
- תמיד בשמחה (1994)
- ניגוני בית אבא (1996)
- אין עוד מלבדו (1997)
- האוסף האנגלי (1998)
- כולנו יחד (1999)
- לולא תורתך (1999)
- מאמינים בני מאמינים (2001)
- קומזיץ (2003)
- נחמו עמי (2004)
- אפשר לתקן (2006)
- האוסף באידיש (2007)
- כולם אהובים (2009)
- כיסופים (2011)
- צעקה (2017)
- השפעות (2022)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
דוד ורדיגר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אלתר דוד יצחק ורדיגר (ו' בחשוון תר"פ - ב' ניסן תשע"ד) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מגור, להיות סולן במקהלה בגור. בראש השנה, הוא שר לפני האדמו"ר מגור, האמרי אמת, ואלפי חסידים. זכה וניצל מהשואה בזכות קולו האגדי.
לאחר המלחמה נשא את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו לפריז, צרפת, שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, בתש"י הפליגו לניו יורק. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד בתשי"א), חיים (נולד בתשי"ד), ומענדל (מנדי) (נולד בתשי"ט).
בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב יעקב יהודה הכט (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית הרדיו השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת תשי"ט, הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת תש"כ הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.
יידל ורדיגר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו, יהודה (יידל) ורדיגר, בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "רק שבת אחת" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.
יידל מתגורר בניו יורק ומופיע בארצות הברית ובישראל לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.
יידל היה מגיע הרבה ל'חלוקת דולרים' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים השלוחים וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו -
- שר בנוכחות הרבי (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), ל"ג בעומר תשמ"ג, באתר רבי דרייב
- הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר, ל"ג בעומר תשמ"ג, באתר רבי דרייב
הופעות, ראיונות וסיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד
- מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז'
- מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה
- מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון
- מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה
- מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס
- מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770
- שר "אני מאמין" יחד עם אברהם פריד וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770
- מרדכי בן דוד מחקה את אברהם פריד
- מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם אברהם פריד
- גדולי הזמר שרים "ענוים"
- במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז
- בהופעה בקראון הייטס - אדר תשס"ז
- במופע ה'טלטון' תשס"ז
- מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן
- יחד עם ליפא שמלצר במופע
- בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו
- בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע
- קליפ מעניין עבור הפאראד
- במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א
- גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין
- בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת
- בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א
- מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"
- הרב שמעון אייזנבך, מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד - באתר
ז' אייר ה'תש"פ
הערות שוליים
- ↑ הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל" - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד
- ↑ http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html
- ↑ http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html
- ↑ http://www./show_news.rtx?artID=27837
- ↑ כפר חב"ד גליון מס' 565
- ↑ ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.
- ↑ ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.
- ↑ כפר חב"ד גליון מס' 565
- ↑ http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351
- ↑ תענית כב א.
- ↑ http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549
- ↑ [1] וידאו מהביקור ברוסיה
- ↑ [2] וידאו מאותו ביקור
- ↑ כפר חב"ד גליון מס' 565
- ↑ [3] להאזנה
- ↑ http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640
- ↑ [4] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם אברהם פריד
- ↑ http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837
- ↑ http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837
- ↑ [5] להאזנה לשיר
- ↑ [6] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, אברהם פריד, ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר
- ↑ [7]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'
- ↑ במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי אברהם פריד ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם יידל ורדיגר, מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים
- ↑ http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543