זלמן משה היצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת תוכן)
 
(102 גרסאות ביניים של 41 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:A`ITZC~1.jpg|left|thumb|250px|זלמן משה היצחקי]]
[[קובץ:זלמן משה היצחקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן משה היצחקי]]
ה[[משפיע]] הרב '''זלמן משה היצחקי''', נולד בשנת ה'[[תרל"ג]] ב[[רוסיה]].
ה[[משפיע]] הרב '''שניאור זלמן משה היצחקי''' ([[תרל"ג]] - [[ג' בשבט]] [[תשי"ב]]), היה מגדולי ה[[משפיע]]ים בין חסידי חב"ד בדור האחרון, ונודע בעיקר בשל סגנון התבטאותו החריף. לפרנסתו עסק בשחיטה, ובערוב ימיו התגורר בארץ הקודש. זכה לקבל מהרבי את התואר 'זצ"ל'.


היה משפיע בעיירה [[נעוול]] ברוסיה וכן לאחר עלייתו - בארץ הקודש.
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'[[תרל"ג]] ב[[נעוועל]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב דובער היצחקי ולאמו מרת רחל, שם גם ספג את חינוכו החסידי.


שימש כשו"ב בנעוול בתור ממשיך לאביו הרב [[דובער היצחקי]].  
התחתן בעיר [[ז'מבין]] בשנת  [[תרנ״ז]] עם מרת נעשע למשפחת ריינעס, משפחה חבדי״ת שורשית מז׳מבין, בהמשך קבע את מגוריו ב[[ז'מבין]], והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.


ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.  
ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בזכות אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.  


שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...
שגור היה בפיו, כי [[שוחט]] שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל [[ליל שישי]] כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו ב[[משקה]] היה פיו מפיק מרגליות...


כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.
כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.
===בארץ הקודש===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]]. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.


בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]]. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדיויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.
אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ר' זלמן משה, יש אומרים שהרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: {{ציטוטון|המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ב[[יראת שמים]] בקנין המדות ובאהבת ישראל...}} אמנם יש שמפקפקים בקשר המכתב לפרשייה זו.


אנבתל-אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות לאדמו"ר הריי"צ על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "'''המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס . . לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש . . למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ביראת שמים בקנין המדות ובאהבת ישראל...'''".
בתחילת שנות [[ת]] לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי ב[[תל אביב]]. ומשנת [[תש"י]] גר אצל חתנו, ר' [[אברהם מאיור]], ב[[כפר חב"ד]]. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.


נפטר בתאריך ג' שבט ה'[[תשי"ב]] ונטמן בבית החיים הישן ב[[צפת]].
נפטר בתאריך [[ג' שבט]] ה'[[תשי"ב]] ונטמן ב[[בית העלמין צפת|בית החיים הישן בצפת]].


תולדותיו, הועלו על גבי הכתב בספר '''אנשים חסידים היו''' שנערך על ידי החוקר וההיסטוריון החסידי, נכדו של ר' זלמן משה, הרב [[יוסף יצחק קצינצקי]].
במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי '''רז"מ זצ"ל''' (= ר' זלמן משה זכר צדיק לברכה)!
[[קובץ:זלמן משה.jpeg|שמאל]]


==משפחתו==
===משפחתו===
*בנו - ר' שמואל היצחקי - תל אביב.
*בתו- מרת שרה - אשת המשפיע הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]]
*בתו - מרת פיה - אשת הרב הגאון ר' מאיר בורובסקי, נפטרה בתאריך [[ג' תשרי]] [[תשמ"ג]].


* בנו ר' שמואל היצחקי - תל אביב.
==לקריאה נוספת==
* חתנו המשפיע הרה"ח ר' [[אברהם דרייזין]].
*הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] (נינו), '''אנשים חסידים היו''' - ספר ביוגרפיה המסקר את תולדות חייו ובני משפחתו.
* חתנו הגאון ר' [[מאיר בורובסקי]].
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 139-145.
*[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/92-nissan-5780-5.pdf חיים של חסיד] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)


{{ערך חסר}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66355 לדמותו של חסיד: ר' זלמן משה היצחקי]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], ב' שבט תשע"ב {{בית משיח|}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102411 יארצייט לר' זלמן משה היצחקי זצ"ל: הנכד מספר ● צפו בוידאו] {{COL|}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf חיים חסידיים]''', קווים לדמותו בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/128264 נחשף הדרכון הרוסי ותמונה לא מוכרת של המשפיע ר' זלמן משה] {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135812 ר' זלמן משה: סיפור חייו של החסיד עליו כתב הרבי "זצ"ל"]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_25.html כיצד התבטא הרבי שליט"א על 'ווארט' של ר' זלמן משה היצחקי?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'{{לחלוחית|}}  


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|היצחקי זלמן משה]]
{{מיון רגיל:היצחקי, זלמן משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים בנוול]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]

גרסה אחרונה מ־18:04, 12 במאי 2024

זלמן משה היצחקי

המשפיע הרב שניאור זלמן משה היצחקי (תרל"ג - ג' בשבט תשי"ב), היה מגדולי המשפיעים בין חסידי חב"ד בדור האחרון, ונודע בעיקר בשל סגנון התבטאותו החריף. לפרנסתו עסק בשחיטה, ובערוב ימיו התגורר בארץ הקודש. זכה לקבל מהרבי את התואר 'זצ"ל'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת ה'תרל"ג בנעוועל שברוסיה, לאביו הרב דובער היצחקי ולאמו מרת רחל, שם גם ספג את חינוכו החסידי.

התחתן בעיר ז'מבין בשנת תרנ״ז עם מרת נעשע למשפחת ריינעס, משפחה חבדי״ת שורשית מז׳מבין, בהמשך קבע את מגוריו בז'מבין, והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בזכות אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר 'לחיים' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי הריי"צ לזכות לחתן 'תמים'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב אברהם דריזין, לימים משפיע וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.

אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות לאדמו"ר הריי"צ על ר' זלמן משה, יש אומרים שהרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ביראת שמים בקנין המדות ובאהבת ישראל..." אמנם יש שמפקפקים בקשר המכתב לפרשייה זו.

בתחילת שנות ת"ש לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי בתל אביב. ומשנת תש"י גר אצל חתנו, ר' אברהם מאיור, בכפר חב"ד. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.

נפטר בתאריך ג' שבט ה'תשי"ב ונטמן בבית החיים הישן בצפת.

במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי רז"מ זצ"ל (= ר' זלמן משה זכר צדיק לברכה)!

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב יוסף יצחק קמינצקי (נינו), אנשים חסידים היו - ספר ביוגרפיה המסקר את תולדות חייו ובני משפחתו.
  • זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 139-145.
  • חיים של חסיד בתוך גליון א חסידישע דערהער קובץ PDF (אנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]