אברהם חיים נאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(248 גרסאות ביניים של 62 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]
{{דמות
|שם=הרב אברהם חיים נאה
|תמונה=חיים נאה.jpg
|תאריך לידה=[[י"ג אייר]] [[תר"נ]]
|תאריך פטירה=[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]
|תפקידים נוספים=מחבר ספרי הלכה, מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].
}}
הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים ונודע בשיטת השיעורים שלו אשר קיבעה לדורות את השיעורים הקטנים. מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא בבד"צ '[[העדה החרדית]]', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] ורב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].


הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.
==תולדות חיים==


==תפקידיו==
===נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש===
* מראשי [[כולל חב"ד]]
הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}.
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]  
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.


==מתולדותיו==
הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ומראשי [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וזקנו הרב [[משה צבי נאה(קאליסק)|משה צבי נאה]] כיהן כרבה של קאליסק{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה}}.
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].


הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).
[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|בצעירותו]]
=== מקורב לשדי חמד===
בילדותו למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק מחסידי חב"ד בחברון, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] רבה של חברון, קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.


הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.
בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]], ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה ב[[ירושלים]], והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, פרק ג'}}.


רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):


"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".
===שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]


"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.


==שנות צעירותו==
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.  


בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.
בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בני משפחתו מספרים כי באותם ימים אדמו"ר הרש"ב הציע לו את תפקיד ראש הישיבה בליובאוויטש, אך הדבר לא ירד לפסים מעשיים. 


באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.
לאחר ששב ארצה, [[התחתן]] עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]].


==שליחות בסמרקנד==
===ראש ישיבה במצרים===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}


==אצל אדמו"ר הרש"ב==
[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]]
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.
===יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד===
בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד [[העדה החרדית]]. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.


בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
===מנהל בכולל חב"ד===
'''
בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''


==גלות [[מצרים]]==
בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות.  
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].


בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.  
בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.


רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים


עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.
==דעותיו והשקפותיו==
===מחלוקת השיעורים===
הרב חיים נאה עסק כל ימיו בהפשטת דבר ההלכה אל העם, באופן פרקטי, מובן ומונגש. וכאשר ראה כי יש צורך כביר בקביעת שיעורי תורה, אשר נמדדו עד אז במידות שהיו נהוגות בזמן המשנה והגמרא, צלל לעומק הסוגיות המורכבות, בגמרא ובהלכה, הדנות בתורת השיעורים, עד אשר הצליח לקבוע את השיעורים ואת המידות קבע לפי ה'שיעורים הקטנים' הנהוגים ברוב תפוצות ישראל. ואת המסקנות הוציא לאור בספר 'שיעורי תורה'{{הערה|נודע בשיעורים ע' 9}}.  


==ב[[העדה החרדית]]==
שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר ה[[פוסקים]] הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.


25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.
על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.  


בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.
בין הרב חיים נאה לחזון איש פרצה מחלוקת חריפה במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. המחלוקת הלכה והחריפה, והביטויים היו לא קלים, אולם חרף המחלוקת הקשה הרב חיים נאה עמד בקשרים ידידותיים עם ה[[חזון איש]] שאף כינה את ר' חיים נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א".


==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==
המחלוקת התנהלה במשך מספר שנים וכל צד הוציא ספרים וקונטרסים, מכתבים והודעות, לצד תמיכה מרבנים ופוסקים. ועד מהרה התברר כי הפוסקים הבכירים בקרב היהדות החרדית, כולל ראשי בד"צ העדה החרדית, וכך גם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי חכמי הספרדים, כולם תומכים ב'שיעורים הקטנים' ובאופן עקרוני סוברים את שיעורי ר' חיים נאה. גם בשנים הבאות המידה העקרונית הנחשבת למשל לרביעית היא 86 מ"ל ולא 150. אלא שיש רבנים המעדיפים במקרה שאפשר להחמיר כשיעורים הגדולים, אבל ברור שלא להקל כשיעורים הגדולים.


בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].  
===="שיטת חב"ד" בכזית מצה====
הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם {{הערה|אגרת משנת תש"מ, קונטרס ועד בלה"ק שי"ל לשחוהמ"פ תשפ"ד}}.


לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].


==בעל השיעורים==
[[קובץ:הגרח נאה בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|בשנותיו האחרונות]]
====שיעורי מידותיו של הרב נאה====
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|לצד [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריא]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]
[[קובץ:נודע בשיעורים.jpg|שמאל|ממוזער|הספר "[[נודע בשיעורים]]" לזכרו]]


הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.


יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:
;מדות שטח
:א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס"מ.
:ה) '''אגודל''' = 2 ס"מ.
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס"מ.
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ"מ.
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ"מ.


איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.
על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא: 


לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.
;מטבעות ומשקלות
:א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
:ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
:ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
:ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.


רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.


הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.
;כלים
:'''כור''' = 30 סאה = 241,920 ליטר.
:'''לתך''' - 15 סאה = 120,960.
:'''סאה''' = 6 קבין = 8,064 ליטר.
:'''קב''' = 1,344 ליטר.
:'''רביעית''' = 86 גרם.


==שיעורי מידותיו==
===ביאורים לתורת אדמו"ר הזקן===
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.
הרב חיים נאה השקיע שנים רבות של עבודה מעמיקה ומקיפה, כדי לבאר ולהנגיש את תורת אדמו"ר הזקן.  


=== מדות שטח ===
*בסדרת הספרים "קצות השולחן" ערך קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב  תוספת מנהגי חב"ד בכל הדורות. הספרים יצאו בעידודם ברכתם ותמיכתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.


א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
*בקונטרס השולחן, פסקי הסידור וקונטרס הסידור - סידר רשימת תיקונים נחוצים כמו טעויות העתקה ודפוס בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולצד זאת ערך השוואה דקדקנית בין פסקי שולחן ערוך אדמוה"ז ופסקי סידור אדמוה"ז.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.


=== מטבעות ומשקלות ===
*בלוח כולל חב"ד סידר מידי שנה את מנהגי חב"ד, והרבי הגיה מספר פעמים את הלוח.


א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
תוך כדי עבודתו שיגר לרבי, שאלות בנושאי הלכה ומנהג חב"דיים וזכה למענות אשר שולבו בחיבוריו{{הערה|[[נודע בשיעורים]] עמוד 11}}.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.


=== כלים ===
===מאבק בציונות===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.
{{להשלים}}
הרב חיים נאה לחם ב[[ציונות]] והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי [[שבת]] ההמוניים אותם הם ארגנו.


לתך - 15 סאה = 120,960
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]]


סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.
לאחר שחזר מ[[בוכרה]] נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערה|את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".


רביעית = 84 גרם
===אצל אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]]
בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].


==מחלוקת השיעורים==
מסופר שלאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.


על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.
רוב{{הערה|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים{{הערה|[[אוצר החסידים]] בערכו של הרב נאה}}.


וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:
בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], חתם הרב נאה במבוא של ספרו [[קונטרס השולחן]] במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
===אצל הרבי===
{{להשלים}}
עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אברהם חן]] הובילו בירושלים את [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:


"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".
ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.


"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש  מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".  
כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.


"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.  
על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.


"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".  
לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]". {{הערה|ימי בראשית עמוד 394}}.


בספר "מעשה איש"  מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.
בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.


מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.
==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מ[[גור]], והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מ[[סאטמר]]. הרב מ[[בריסק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.


מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה] באתר ישיבה}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערה|נודע בשיעורים ע' 182}}.


==מאבק ב[[ציונות]]==
==הנצחתו==
נכדו, הרב [[אליעזר זילבר]] ע"ה מ[[בני ברק]], ובנו הרב [[אברהם חיים זילבר]] מצפת, הקימו את "[[איגוד צאצאי הגרא"ח נאה]]", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב [[יעקב שנור]] חבר עיריית [[ירושלים]] לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן [[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] בו התפלל הרב נאה{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ]}}.


אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.
במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.
 
משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.
 
==התקשרות==
 
בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".


עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.
===תיעוד ביוגרפי===
בהקדמות לספריו משולבים רסיסי מידע אודות תולדותיו ושלבי עריכת ספריו.


==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==
מאז פטירתו פורסמו מאמרים בעיתונות ופרקים בספרים המתעדים את תחנות חייו וחיבוריו.


משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.
ביוזמת צאצאיו יצא לאור ספר תולדותיו -  [[נודע בשיעורים]].
 
בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.
 
תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}
 
==יחס הרבי אל הרב נאה==
 
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}
 
"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"
 
"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"
 
==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].
 
ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.
 
לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.
 
חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].


==חיבוריו==
==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים{{הערה|פוסקי ההלכה בימינו דולים מהספר פסקי הלכה למעשה, ולדוגמא הרב נובירט מחבר שמירת שבת כהלכתה התבטא: "בחיבור ספרי לא זזתי מהספר 'קצות השולחן' שהאיר עיני בכל הלכות שבת" (נודע בשיעורים ע' 7).}}.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
*'''קונטרס השולחן'''
*'''[[פסקי הסידור (נאה)| פסקי הסידור]]''' - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי [[העדה החרדית]] ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב [[עובדיה הדאיה]] מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
שורה 187: שורה 179:


==צאצאיו==
==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
;בניו:
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]].
 
*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
*הילד [[זלמן נאה]] נרצח על [[קידוש השם]] במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט בהיותו בן 8 בלבד.
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
;בנותיו:
 
*חיה לאה מייזליש - נפטרה ט"ז סיון תשס"ד - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד.
 
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב [[בית הכנסת]] 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]].
==רחובות על שמו==
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]].
 
*חנה קוזלובסקי - נפטרה ח שבט תשע"ו - אשת הרב [[משה אפרים פישל  קוזלובסקי]]- נפטר ו ניסן תשמ"ז. בנם, אברהם חיים קוזלובסקי - נהרג ח שבט תשס"א, יחד עם בתו איטה ברכה, בתאונת דרכים.
איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', הרב [[שלום דובער וולפא]], פרק הרב אברהם חיים נאה הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.
* הרב [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]]. {{בית משיח|}}
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* ://archive.li/35d8y מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'. {{שטורעם}} 
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46109 הייחוס של הגר"ח נאה]. {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די]. {{COL}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה. {{אינפו|}}
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}}
 
* שניאור-זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב [[עובדיה יוסף]]. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_40.html תיעוד רגעים מחייו של הגאון החב"די ר' חיים נאה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://col.org.il/news/163884 מלאכת הכתיבה בזמן המלחמה], חיבור ספרים בזמן מלחמת השחרור {{col}}
* [[מנחם מענדל ברונפמן]], [https://chabadpedia.co.il/images/f/f4/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94.pdf '''כיצד מודדים, שיעורי ר' חיים נאה'''] [[שבועון כפר חב"ד]] מטות-מסעי [[תשפ"ד]]
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1110099/ הרבי והרב נאה קשרים ומכתבים] {{אינפו}}
===ספריו===
===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק] {{הב}}
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי]. {{הב}}
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:נאה, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נאה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]

גרסה אחרונה מ־19:46, 8 באוגוסט 2024

הרב אברהם חיים נאה
לידה י"ג אייר תר"נ
פטירה כ' תמוז תשי"ד
תפקידים נוספים מחבר ספרי הלכה, מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'העדה החרדית',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, רב בסמרקנד-אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים.

הרב אברהם חיים נאה (ידוע כבעל השיעורים) (י"ג אייר ה'תר"נ - כ' תמוז ה'תשי"ד) היה רב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים ונודע בשיטת השיעורים שלו אשר קיבעה לדורות את השיעורים הקטנים. מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא בבד"צ 'העדה החרדית', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, שליח אדמו"ר הרש"ב ורב בסמרקנד-אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים נאה, נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי בערל אשכנזי (קאליסקער), שהיה שד"ר וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק[1].

הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב מנחם מענדל נאה מחשובי רבני חב"ד ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש וזקנו הרב משה צבי נאה כיהן כרבה של קאליסק[2].

בצעירותו

מקורב לשדי חמד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בילדותו למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק מחסידי חב"ד בחברון, רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד רבה של חברון, קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת הבר מצווה שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם פתח דברי[3].

בבחרותו למד בישיבת מגן אבות חברון, ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים[4].


שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו[5].

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית[6], בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בני משפחתו מספרים כי באותם ימים אדמו"ר הרש"ב הציע לו את תפקיד ראש הישיבה בליובאוויטש, אך הדבר לא ירד לפסים מעשיים.

לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין[7] (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר בירושלים.

ראש ישיבה במצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי ארץ הקודש, למצרים. רעייתו דבורה נאה נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, ברוך נאה, הגיעה אף היא למצרים. במצרים ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"[8].

מראה דירת ר' חיים נאה

יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתום המלחמה חזר הרב נאה לירושלים כמזכירו ויד ימינו של הרב יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית[9]. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש[10].

מנהל בכולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרח"צ מונה כחבר הנהלת כולל חב"ד. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, הרב שאול דוב זיסלין, הרב עזריאל זליג סלונים והרב חיים יוסף רוזנבלום. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.

נפטר בכ' תמוז תשי"ד. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב עזריאל זעליג סלונים שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

דעותיו והשקפותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת השיעורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים נאה עסק כל ימיו בהפשטת דבר ההלכה אל העם, באופן פרקטי, מובן ומונגש. וכאשר ראה כי יש צורך כביר בקביעת שיעורי תורה, אשר נמדדו עד אז במידות שהיו נהוגות בזמן המשנה והגמרא, צלל לעומק הסוגיות המורכבות, בגמרא ובהלכה, הדנות בתורת השיעורים, עד אשר הצליח לקבוע את השיעורים ואת המידות קבע לפי ה'שיעורים הקטנים' הנהוגים ברוב תפוצות ישראל. ואת המסקנות הוציא לאור בספר 'שיעורי תורה'[11].

שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה[12]. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב עובדיה יוסף מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג הרב הראשי לישראל, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, מקובל הרב שלום משאש רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר הפני מנחם מגור, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב מרדכי אליהו הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף הראשון לציון[13], הגאון הרב שלום אלישיב[14]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"[15].

על שיעוריו חלק החזון איש אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים[16]. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת הנודע ביהודה שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב עובדיה יוסף בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

בין הרב חיים נאה לחזון איש פרצה מחלוקת חריפה במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם[17]. המחלוקת הלכה והחריפה, והביטויים היו לא קלים, אולם חרף המחלוקת הקשה הרב חיים נאה עמד בקשרים ידידותיים עם החזון איש שאף כינה את ר' חיים נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א".

המחלוקת התנהלה במשך מספר שנים וכל צד הוציא ספרים וקונטרסים, מכתבים והודעות, לצד תמיכה מרבנים ופוסקים. ועד מהרה התברר כי הפוסקים הבכירים בקרב היהדות החרדית, כולל ראשי בד"צ העדה החרדית, וכך גם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי חכמי הספרדים, כולם תומכים ב'שיעורים הקטנים' ובאופן עקרוני סוברים את שיעורי ר' חיים נאה. גם בשנים הבאות המידה העקרונית הנחשבת למשל לרביעית היא 86 מ"ל ולא 150. אלא שיש רבנים המעדיפים במקרה שאפשר להחמיר כשיעורים הגדולים, אבל ברור שלא להקל כשיעורים הגדולים.

"שיטת חב"ד" בכזית מצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם [18].


בשנותיו האחרונות

שיעורי מידותיו של הרב נאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד האדמו"ר מבילגוריא (חבוש בשטריימל)
הספר "נודע בשיעורים" לזכרו

שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

מדות שטח
א) פרסה = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) מיל = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) אמה = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) טפח = 4 אגודלין = 8 ס"מ.
ה) אגודל = 2 ס"מ.
ו) אורך שעורה = 1 ס"מ.
ז) רוחב שעורה = 3,3291 מ"מ.
ח) שעורה על צדה = 26/7 מ"מ.


מטבעות ומשקלות
א) מנה = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) שקל, סלע = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) שקל בגמרא = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) דינר = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) מעה = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) פונדיון = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) איסר = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) פרוטה = חצי שעורה = 0.025 גרם.


כלים
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.
לתך - 15 סאה = 120,960.
סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.
קב = 1,344 ליטר.
רביעית = 86 גרם.

ביאורים לתורת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים נאה השקיע שנים רבות של עבודה מעמיקה ומקיפה, כדי לבאר ולהנגיש את תורת אדמו"ר הזקן.

  • בסדרת הספרים "קצות השולחן" ערך קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב תוספת מנהגי חב"ד בכל הדורות. הספרים יצאו בעידודם ברכתם ותמיכתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.
  • בקונטרס השולחן, פסקי הסידור וקונטרס הסידור - סידר רשימת תיקונים נחוצים כמו טעויות העתקה ודפוס בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולצד זאת ערך השוואה דקדקנית בין פסקי שולחן ערוך אדמוה"ז ופסקי סידור אדמוה"ז.
  • בלוח כולל חב"ד סידר מידי שנה את מנהגי חב"ד, והרבי הגיה מספר פעמים את הלוח.

תוך כדי עבודתו שיגר לרבי, שאלות בנושאי הלכה ומנהג חב"דיים וזכה למענות אשר שולבו בחיבוריו[19].

מאבק בציונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב חיים נאה לחם בציונות והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי שבת ההמוניים אותם הם ארגנו.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים

לאחר שחזר מבוכרה נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב איצ'ה מתמיד[20]. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ושטריימל לראשו

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הרב ברוך נאה בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב מנחם מענדל נאה. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מירושלים הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

מסופר שלאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב[21] חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים[22].

בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, חתם הרב נאה במבוא של ספרו קונטרס השולחן במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב שלמה יוסף זווין והרב אברהם חן הובילו בירושלים את קבלת הנשיאות של הרבי. והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:

בירושלים, חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש מנחם אב תש"י נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב שלמה יוסף זווין, הרב אברהם חיים נאה, הרב שמריהו ששונקין, הרב עזריאל זעליג סלונים, המשפיע הרב ניסן הורביץ, הרב אברהם חן, הרב משה גוראריה ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב[23].

לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות: "בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו (כולל חב"ד) - הרבנים: שלמה יוסף זווין, הרב אברהם חיים נאה, הרב עזריאל זעליג סלונים". [24].

בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.

עם אדמו"רים ורבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב שלמה יוסף זווין והרב חיים שאול ברוק[25].

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב שלמה זלמן אויערבך, הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף, אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ועם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו אשר בדרשותיו[26] אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה[27].

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכדו, הרב אליעזר זילבר ע"ה מבני ברק, ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול. בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה[28].

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

תיעוד ביוגרפי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהקדמות לספריו משולבים רסיסי מידע אודות תולדותיו ושלבי עריכת ספריו.

מאז פטירתו פורסמו מאמרים בעיתונות ופרקים בספרים המתעדים את תחנות חייו וחיבוריו.

ביוזמת צאצאיו יצא לאור ספר תולדותיו - נודע בשיעורים.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים. תשעה חלקים[29].
  • פתח דברי - שאלות ותשובות.
  • קונטרס הסידור - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: תורה אור, נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
  • קונטרס השולחן
  • פסקי הסידור - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
  • לוח כולל חב"ד - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
  • שיעורי תורה - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
  • שיעור מקווה - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
  • שיעורי ציון - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
  • אבני צדק - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף שיעור מקווה. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
  • בקבצי יגדיל תורה ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
בנותיו
  • חיה לאה מייזליש - נפטרה ט"ז סיון תשס"ד - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
  • שרה וינד - אשת לוחם האצ"ל אליעזר וינד.
  • לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב בית הכנסת 'פועלי צדק' נתניה ומנהל בית ספר של המזרחי.
  • רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, משמשו של רבי אהרן רוקח מבעלזא.
  • חנה קוזלובסקי - נפטרה ח שבט תשע"ו - אשת הרב משה אפרים פישל קוזלובסקי- נפטר ו ניסן תשמ"ז. בנם, אברהם חיים קוזלובסקי - נהרג ח שבט תשס"א, יחד עם בתו איטה ברכה, בתאונת דרכים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל אור החיים הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.
  2. ↑ נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה
  3. ↑ נודע בשיעורים ע' 55-58
  4. ↑ נודע בשיעורים, פרק ג'
  5. ↑ המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער
  6. ↑ על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב
  7. ↑ על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף
  8. ↑ בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'
  9. ↑ נודע בשיעורים ע' 99
  10. ↑ נודע בשיעורים ע' 100-104
  11. ↑ נודע בשיעורים ע' 9
  12. ↑ בסימן רע"א סעיף יג.
  13. ↑ הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה
  14. ↑ מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה
  15. ↑ נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה
  16. ↑ בעיקר מהציבור הליטאי
  17. ↑ נודע בשיעורים ע' 10
  18. ↑ אגרת משנת תש"מ, קונטרס ועד בלה"ק שי"ל לשחוהמ"פ תשפ"ד
  19. ↑ נודע בשיעורים עמוד 11
  20. ↑ את הנסיעה מזכיר הרב נאה בקצות השולחן סימן ע"ז
  21. ↑ ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.[דרוש מקור]. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.
  22. ↑ אוצר החסידים בערכו של הרב נאה
  23. ↑ ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים
  24. ↑ ימי בראשית עמוד 394
  25. ↑ נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)
  26. ↑ הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה באתר ישיבה
  27. ↑ נודע בשיעורים ע' 182
  28. ↑ ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה
  29. ↑ פוסקי ההלכה בימינו דולים מהספר פסקי הלכה למעשה, ולדוגמא הרב נובירט מחבר שמירת שבת כהלכתה התבטא: "בחיבור ספרי לא זזתי מהספר 'קצות השולחן' שהאיר עיני בכל הלכות שבת" (נודע בשיעורים ע' 7).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אברהם_חיים_נאה&oldid=706764"