עשרת השבטים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024

עשרת השבטים הוא כינוי לרובו של עם ישראל, הכולל את צאצאיהם של עשרה מתוך שנים עשר השבטים בניו של יעקב אבינו (חוץ משבטי יהודה ובנימין) שהרכיבו את ממלכת ישראל לאחר התפלגותם ממלכות יהודה. שבטים אלה מכונים גם "עשרת השבטים האבודים" לאחר שהוגלו לממלכת אשור בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית ראשון, ומאז גורלם אינו ברור. בגאולה ישובו כולם ויתאחדו עם עם ישראל בארץ ישראל.

הקמת ממלכת ישראל וחורבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלכים^[1] מתואר כי בסוף ימי מלכות שלמה המלך "הטו נשיו את לבבו^[2]" וירבעם בן נבט, שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא אחיה השילוני לירבעם כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון העבודה זרה (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד רחבעם ישאר מלך בירושלים על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם למצרים מפחד שלמה. לאחר מיתת שלמה ביקשו העם מרחבעם בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'.

לבסוף^[3] נחרבה שומרון בירת ממלכת ישראל בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'^[4]. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא^[5]. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים ממלכות ישראל לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי^[6]. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם.

שובם לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא

ערך מורחב – קיבוץ גלויות

בדברי ישעיהו הנביא מצינו שלעתיד לבוא ישובו עשרת השבטים מאשור:

"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור".

— ישעיה פרק כז, פסוק יג

בגמרא מצינו מחלוקת, רבי עקיבא סובר כי עשרת השבטים אינם עתידים לשוב לעתיד לבוא, כמו שכתוב: "בבלה יובאו ושמה יהיו". אך חכמים חולקים עליו וסוברים כי לעתיד לבוא ישובו כל ישראל. מסימניו של מלך המשיח הוא "קיבוץ נדחי ישראל".

במדרש נאמר^[7]: "הקדוש ברוך הוא... עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".

כמו כן נאמר כי עשרת השבטים גלו אל מעבר לנהר הסמבטיון.

פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחמישים השנים האחרונות החל הרב אליהו אביחיל לחקור על מיקומם של עשרת השבטים בימינו. לשם כך הקים את אגודת עמישב והחל לחפש את עשרת השבטים האבודים. הוא החל לברר על מיקומם של בני שבטים המייחסים את עצמם לשבטי ישראל, כשבין היתר נמצאו כאלה בין השבטים האפגניסטנים. בשנת תשל"ח כתב על כך לרבי ונענה בכתב יד קודש בשולי המכתב^[8]:

"בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".

בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף^[9]:

"בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".

הרב אביחיל עשה כהוראת הרבי והתייעץ עם הרבנים הראשיים לישראל, לאחר מכן החל להעלות את בני שבט המנשה מהודו לארץ ישראל תוך הקפדה מדוקדקת על ההלכה ביחס למקרים שכאלו. בשנת תשד"מ הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של בני השבטים שעלו ארצה, וביקש מרבני הערים בארץ שיחתמו על מכתב בקשה זה בכדי להעניק לכך את התוקף המתאים. הרב יוסף העכט שאל את הרבי האם לתמוך בכך, לאחר שראה את המכתבים שקיבל הרב אביחיל מהרבי, ונענה^[10]:

"יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק".

התיישבות בני המנשה בגוש קטיף[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעת החל הרב אליהו אביחיל להעלות את בני המנשה לארץ, דאג להתיישבותם ביישובי גוש קטיף. בסידור התיישבותם נעזר הרב אביחיל בשליח הרבי לגוש קטיף - הרב יגאל קירשנזפט^[11], אשר ממשיך לתת לבני המנשה מענה גם כיום.

בשנת תשנ"ג, לאחר שהחלה התקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל, העלה הרב אביחיל קבוצה נוספת לגוש קטיף, ולפני שהמשיך לפעול בהבאת הקבוצות הבאות שאל על כך את הרבי: א. האם להביא קבוצות נוספות לגוש קטיף ולגיירם בארץ. ב. האם לגיירם בחו"ל. ג. האם להביא רווקים או משפחות. הרבי אישר בנענוע ראשו הקדוש את הדברים שכתב: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש" והוסיף "ברכה להצלחה".

מסעו של הרב אביחיל עם ר' אלי יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צלם החצר ר' אלי יונה הבין כי הרבי מסכים לכל העניין, והחליט להצטרף למסעו של הרב אביחיל. עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה התקבלה ידיעה כי מספר רבנים עוררו שאלה על כל העניין, ור' אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות. כעבור מספר שעות התקבלה ברכה מהרבי, ויומיים לאחר מכן עדכנו הרב אביחיל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה והשנים יצאו לדרכם.

כאשר הגיעו למחוז חפצם בהודו, נערכה לשניים קבלת פנים מיוחדת במהלכה חילק ר' אלי יונה תמונות של הרבי לנאספים וניסה ללמדם את השיר שהיה ללהיט באותה התקופה - "משיח משיח". נערה בשנות העשרה שהשתתפה בקבלת הפנים הייתה ידועה עד אז כאילמת. ר' אלי ניגש גם אליה ונתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים בעברית. לאחר זמן פורסמה בעיתון המקומי בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

במהלך מסעם גילה הרב אביחיל סימני יהדות רבים בהם גם תגליות מרתקות על מנהגיהם ומוצאם של השבטים המקומיים המתייחסים על פי המסורת שבידיהם לשבטי ישראל. את כל פרטי הביקור והממצאים העלה ר' אלי יונה על הכתב ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הדו"ח הוקרא לפני הרבי, ולאחר מכן תיאר המזכיר כי חיוך של שביעות רצון נראה על פניו הקדושות לאות נחת רוח.

כיום פועלים עוד מספר ארגונים ויחידים בנושא העלאת בני השבטים האבודים, אך אינם ברי-סמכא כמו הרב אליהו אביחיל, שפעל בצמוד להוראותיו של הרבי ובדקדוק רב על פי חוקי ההלכה.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

האובדים בארץ אשור - חוברת בהוצאת אגודת עמישב.
קהל גדול ישובו הנה - סקירה בקובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג'.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ מלכים א' פרק יא.
↑ שם פסוק ד.
↑ ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.
↑ אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.
↑ פסוקים ג-ד שם.
↑ פסוקים ה-ו שם.
↑ פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז.
↑ מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40
↑ מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40
↑ תשורה העכט תש"פ ע' 38
↑ ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', קהל גדול ישובו הנה.

[1] מלכים א' פרק יא.

[2] שם פסוק ד.

[3] ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.

[4] אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.

[5] פסוקים ג-ד שם.

[6] פסוקים ה-ו שם.

[7] פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז.

[8] מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40

[9] מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40

[10] תשורה העכט תש"פ ע' 38

[11] ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', קהל גדול ישובו הנה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|}}'''עשרת השבטים''' גלו ואין ידוע היכן הם. חוקרים שונים חוקרים בניסיון למצוא את עקבותם, וספרים מלאים חומר נכתבו על מקומות המצאותם. מדרש המופיע בפרקי דרבי אליעזר {{הערה|פרק י"ז.}} אומר: "הקב"ה . . עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".
+'''עשרת השבטים''' הוא כינוי לרובו של [[עם ישראל]], הכולל את צאצאיהם של עשרה מתוך [[שנים עשר השבטים]] בניו של [[יעקב|יעקב אבינו]] (חוץ משבטי [[יהודה]] ו[[בנימין]]) שהרכיבו את [[ממלכת ישראל]] לאחר התפלגותם מ[[מלכות יהודה]]. שבטים אלה מכונים גם "עשרת השבטים האבודים" לאחר ש[[גלות|הוגלו]] לממלכת אשור בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית ראשון, ומאז גורלם אינו ברור. ב[[גאולה]] ישובו כולם ויתאחדו עם [[עם ישראל]] ב[[ארץ ישראל]].
-== שבט מנשה ==
+== הקמת ממלכת ישראל וחורבנה ==
-הרב [[אליהו אביחייל]], יו"ר אגודת עמישב, חוקר את מקום המצאותם של שבט מנשה.
+במלכים{{הערה|מלכים א' פרק יא.}} מתואר כי בסוף ימי מלכות [[שלמה המלך]] "הטו נשיו את לבבו{{הערה|שם פסוק ד.}}" ו[[ירבעם בן נבט]], שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא [[אחיה השילוני]] ל[[ירבעם בן נבט|ירבעם]] כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון ה[[עבודה זרה]] (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד [[רחבעם]] ישאר מלך ב[[ירושלים]] על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם ל[[מצרים]] מפחד [[שלמה]]. לאחר מיתת [[שלמה]] ביקשו העם מ[[רחבעם]] בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'.
-במדינת מיזורם שבצפון מזרח [[הודו]], שוכן שבט גדול בשם שינלונג המונה קרוב לשני מליון נפש, ולפי המסורת שבידם הם מצאצאי שבט מנשה. בני השבט התגלו לפני יותר ממאה שנה על ידי מסיונרים נוצריים, ובמשך תקופה של כשבעים שנה התנצרו רוב אנשי השבט. אולם לפני שלושים שנה החלו רבים מהם בתהליך שיבה ליהדות.
+לבסוף{{הערה|ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.}} נחרבה שומרון בירת [[ממלכת ישראל]] בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מ[[ממלכת ישראל|מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם.
-היום מקיימים כמה אלפים מבני השבט אורח חיים יהודי וחלקם אף שולחים את בניהם ללמוד בבית הספר היהודי בבומביי, מרחק של 1000 ק"מ!
+== שובם לעתיד לבוא ==
+{{להשלים}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות]]}}
+בדברי [[ישעיהו הנביא]] מצינו ש[[לעתיד לבוא]] ישובו עשרת השבטים מאשור:
+{{ציטוט|תוכן="והיה ביום ההוא יתקע ב[[שופר גדול]] ובאו האובדים בארץ אשור".|מקור=ישעיה פרק כז, פסוק יג}}
+בגמרא מצינו מחלוקת, רבי עקיבא סובר כי עשרת השבטים אינם עתידים לשוב לעתיד לבוא, כמו שכתוב: "בבלה יובאו ושמה יהיו". אך חכמים חולקים עליו וסוברים כי לעתיד לבוא ישובו כל ישראל. מסימניו של מלך המשיח הוא "קיבוץ נדחי ישראל".
-העובדה המרתקת ביותר היא, שלא מדובר על כפר נחשל, אלא מדינה שלימה. זאת תופעה מדהימה שרוב תושבי המדינה, מדינה תקינה ומסודרת עם פרלמנט וממשלה עצמאיים, רואים עצמם חלק מעם ישראל, כצאצאי שבט מנשה.
+ב[[מדרש]] נאמר{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז.}}: "הקדוש ברוך הוא... עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".
-דיעה זו רווחת לא רק אצל המוני העם, אלא גם אצל ראשי השלטון. כאשר הגיע הרב אביחייל לאזור בפעם הראשונה, ציפתה לו קבלת פנים ממלכתית. הוא התרשם שיש להם קשר נפשי בלתי רגיל אל מה שקשור ליהדות, ורצונם עז להגיע לארץ ישראל ולחיות כמו יהודיים באמת. רצונם לעלות לארץ אינו מונע מסיבות כלכליות, מכיוון שתנאי החיים במיזורם טובים ביותר, ומדינתם היא המדינה היחידה בהודו שאינה מוגדרת כענייה.
+כמו כן נאמר כי עשרת השבטים גלו אל מעבר לנהר הסמבטיון.
-== תשובות הרבי בנושא ==
+== פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך ==
+בחמישים השנים האחרונות החל הרב אליהו אביחיל לחקור על מיקומם של עשרת השבטים בימינו. לשם כך הקים את אגודת '''עמישב''' והחל לחפש את עשרת השבטים האבודים. הוא החל לברר על מיקומם של בני שבטים המייחסים את עצמם לשבטי ישראל, כשבין היתר נמצאו כאלה בין השבטים האפגניסטנים. בשנת [[תשל"ח]] כתב על כך ל[[הרבי|רבי]] ונענה ב[[כתב יד קודש]] בשולי המכתב{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:
-בשנת [[תשל"ח]] זכה הרב אביחייל לתשובת הרבי בכתב יד קודש "בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה"{{מקור}}.
+{{ציטוט|תוכן="בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".}}
-בשנת [[תשמ"ב]] שלח הרב אביחייל לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר:
+בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".}}הרב אביחיל עשה כהוראת [[הרבי]] והתייעץ עם [[הרבנים הראשיים לישראל]], לאחר מכן החל להעלות את בני שבט המנשה מהודו ל[[ארץ ישראל]] תוך הקפדה מדוקדקת על ההלכה ביחס למקרים שכאלו. בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של בני השבטים שעלו ארצה, וביקש מרבני הערים בארץ שיחתמו על מכתב בקשה זה בכדי להעניק לכך את התוקף המתאים. הרב [[יוסף העכט]] שאל את הרבי האם לתמוך בכך, לאחר שראה את המכתבים שקיבל הרב אביחיל מהרבי, ונענה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 38]}}:
+{{ציטוט|תוכן="יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק".}}
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני [[ארץ הקודש]] שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'{{מקור}}}}.
+=== התיישבות בני המנשה בגוש קטיף ===
+מעת החל הרב אליהו אביחיל להעלות את בני המנשה לארץ, דאג להתיישבותם ביישובי [[גוש קטיף]]. בסידור התיישבותם נעזר הרב אביחיל בשליח הרבי לגוש קטיף - הרב [[יגאל קירשנזפט]]{{הערה|ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', '''קהל גדול ישובו הנה.'''}}, אשר ממשיך לתת לבני המנשה מענה גם [[תוכנית ההתנתקות|כיום]].
-התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו"נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל -קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם. הרב אביחייל, שלא היה שלם לחלוטין עם ההחלטה, פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ, אם לגיירם בארץ או בחו"ל וכן אם להביא רווקים או משפחות. המענה שקיבל הדהים אותו: {{ציטוטון|להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש}}. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|ברכה להצלחה}}.
+בשנת תשנ"ג, לאחר שהחלה התקופה בה דיבר הרבי על התחלת [[דבר מלכות משפטים|פעולותיו של מלך המשיח בעולם]], כולל [[דבר מלכות ויקהל|קיבוץ נדחי ישראל]], העלה הרב אביחיל קבוצה נוספת לגוש קטיף, ולפני שהמשיך לפעול בהבאת הקבוצות הבאות שאל על כך את הרבי: א. האם להביא קבוצות נוספות לגוש קטיף ולגיירם בארץ. ב. האם לגיירם בחו"ל. ג. האם להביא רווקים או משפחות. הרבי אישר בנענוע ראשו הקדוש את הדברים שכתב: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש" והוסיף "ברכה להצלחה".
-אלי יונה שעמד לימין אביחייל, שמע את כל הפרטים הללו, ושוב לא היה לו ספק שהרבי מסכים לכל העניין. הוא החליט לעשות את מסעו יחד עם הרב אביחייל, והציע לו להצטרף אליו. הרב אביחייל הסכים, ואלי חזר לניו-יורק עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה. שם השיגה אותו הידיעה כי כמה רבנים עוררו שאלה על כל העניין. אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות, וכעבור כמה שעות הודיעו לו מהמזכירות שיש ברכה מהרבי. יומיים אחר-כך עדכן אותו הרב אביחייל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה.
+=== מסעו של הרב אביחיל עם ר' אלי יונה ===
+צלם החצר ר' [[אלי יונה]] הבין כי הרבי מסכים לכל העניין, והחליט להצטרף למסעו של הרב אביחיל. עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה התקבלה ידיעה כי מספר רבנים עוררו שאלה על כל העניין, ור' אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות. כעבור מספר שעות התקבלה ברכה מהרבי, ויומיים לאחר מכן עדכנו הרב אביחיל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה והשנים יצאו לדרכם.
-== סימני יהדות ==
+כאשר הגיעו למחוז חפצם בהודו, נערכה לשניים קבלת פנים מיוחדת במהלכה חילק ר' [[אלי יונה]] תמונות של הרבי לנאספים וניסה ללמדם את השיר שהיה ללהיט באותה התקופה - "משיח משיח". נערה בשנות העשרה שהשתתפה בקבלת הפנים הייתה ידועה עד אז כאילמת. ר' אלי ניגש גם אליה ונתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים בעברית. לאחר זמן פורסמה בעיתון המקומי בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.
-זמן קצר אחר-כך יצאו סוף סוף למסע, כשאיתם חוקר השבטים הרב יהונתן סגל. גם לאחר שהגיעו לבומביי שבהודו, היו קשיים גדולים בכניסה לאזור ההוא - שם נלחמו חיילי הצבא ההודי בטרוריסטים. סופה רצינית שהתחוללה במקום עיכבה אותם שעות נוספות, ורק בזכות ברכתו של הרבי הצליחו להגיע למחוז חפצם.
+במהלך מסעם גילה הרב אביחיל סימני יהדות רבים בהם גם תגליות מרתקות על מנהגיהם ומוצאם של השבטים המקומיים המתייחסים על פי המסורת שבידיהם לשבטי ישראל. את כל פרטי הביקור והממצאים העלה ר' [[אלי יונה]] על הכתב ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הדו"ח הוקרא לפני הרבי, ולאחר מכן תיאר המזכיר כי חיוך של שביעות רצון נראה על פניו הקדושות לאות נחת רוח.
-בהגיעם למקום נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית בהשתתפות המוני ילדים מכל כפרי האיזור. אלי הסתובב בין הנאספים, חילק תמונות של הרבי וניסה ללמד אותם את הלהיט של אותן שנים '[[משיח]] משיח'. לקבלת הפנים הגיעה גם נערה בשנות העשרה שהייתה ידועה עד אז כאילמת. אלי ניגש גם אליה, נתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים ב...עברית. לא חלף זמן רב ובעיתון המקומי פורסמה בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.
+כיום פועלים עוד מספר ארגונים ויחידים בנושא העלאת בני השבטים האבודים, אך אינם ברי-סמכא כמו הרב אליהו אביחיל, שפעל בצמוד להוראותיו של הרבי ובדקדוק רב על פי חוקי ה[[הלכה|הלכה.]]
-תקופה ארוכה שהה אלי בין בני השבט, וזיהה עשרות עדויות למוצאם היהודי. בני השבט נוהגים לקדש אשה על ידי טבעת תחת [[חופה]]; [[מסכת יבמות|מצוות ייבום וחליצה]] אף היא מתקיימת לכל פרטיה ודקדוקיה, כמו גם ... בן סורר ומורה, שלאחר שלוש התראות מסולק מהשבט. [[מזוזה|מזוזות]] בפתחי הבתים, בתי כנסת עם ציורי מנורת המקדש (באלכסון, כשיטת ה[[רמב"ם]]!), ועוד עדויות חותכות שאי אפשר להתעלם מהן.
+== ראה גם ==
-הוא הופתע להיווכח שהגברים הולכים עם חוטים דמויי [[ציצית]] בארבע כנפות בגדיהם, ה[[נשים]] מכסות את ראשן ומקפידות להדליק נר בכל יום שישי לפני שקיעת השמש. הוא פגש גם כמה מבני השבט שנשאו קמיעים גדולים שבתוכם כתובות המלים היהודיות הנצחיות [[שמע ישראל]]. בני השבט התייחסו לקמיע כאל סוד שמיימי ולא ידעו את משמעות המילים. ראש השבט היה רוחץ את ידיו לפני שהעלה על הכתב את המלים על הקמע העשוי מקלף.
+*[[ממלכת ישראל]]
+*[[קיבוץ גלויות]]
+*[[שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא]]
-משך אלפי שנים הקפידו בני השבט להנשא רק בינם לבין עצמם. אך בתקופות הגלות שעברו עליהם, נמכרו חלק גדול מהם לעבדים והוכרחו להטמע בעמים זרים. כאמור, לפני מאה שנה גילו אותם מסיונרים נוצריים ועשו בהם שמות. המסיונרים שרפו את רוב תשמישי הקדושה שהיו להם, ותקופה ארוכה נותרו עם זכרונות בלבד, ועם שיר על "מנשה אבינו הקדמון" ש"לקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכריה". במקביל המשיכו רבים מהם להתפלל לכיוון ירושלים, ושמרו על כללי היהדות כפי שקיבלו מזקניהם.
+== לקריאה נוספת ==
-בשיחות שניהל עם זקני השבט סיפרו לו על התקופות הטובות שלפני השתלטות המסיונרים, כאשר בכל כפר היה [[כהן]] ושמו "אהרן", ששימש כמנהיג הכפר. הכהונה עברה בירושה, ובגדיו של הכהן כללו אפוד בד, מעיל רקום ומעליו חגורה.
+* '''האובדים בארץ אשור''' - חוברת בהוצאת אגודת עמישב.
+* '''קהל גדול ישובו הנה -''' סקירה בקובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג'.
-שבט מנשה מונה כשני מליון איש, והם נהנים מאוטונומיה מלאה. אלי יונה שנפגש עם המושל, אמר לתומו תוך שהוא מצביע לעבר כמה מבני השבט שהגיעו לפגישה, "אתה רואה את היהודים שלנו". המושל תיקן אותו מיד ואמר: "רק הם יהודים?", ותוך שהוא מצביע על רעייתו, אמר: "היא יהודייה וגם אני יהודי. כל הארץ הזאת יהודים!"...
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5581 ובאו האובדים מארץ אשור]''' {{חב"ד בישראל}}
-אפילו הכומר המקומי, בן השבט שהוכשר על ידי המסיונרים להפיץ את הנצרות, ביקש להצטרף לתפילות והחל לחזור למקורות היהודיים.
+*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5574 גורל עשרת השבטים]''' {{חב"ד בישראל}}
+*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5550 מה עם עשרת השבטים?]''' {{חב"ד בישראל}}
-כיום יש בכל כפר בית כנסת, בו מתאספים בני השבט ב[[שבת]]ות וחגים -אותם, אגב, הם שומרים בצורה כמעט זהה למקובל אצלנו. בתי כנסיות אלו מלאים בסממנים יהודיים, למרות שאין בהם תשמישי קדושה ואף לא [[ספר תורה]], לאחר שאלו נלקחו בכוח הזרוע על ידי המסיונרים.
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה]''' {{אינפו}}
-במסעו זה ביקר אלי גם בדרום הודו, שם גילה שבט נוסף הטוען שהוא מבני אפרים. בני השבט קידמו אותם בשירה על יציאת מצרים. זהו שיר שלדבריהם ליווה אותם בשנות הגלות, והוא מושר במקהלה בפתיחת כל אסיפה ציבורית של בני השבט. מילות השיר מאזכרות את חג הפסח וקריעת יום סוף, עמוד האש והענן, טביעת המצרים בים, והמים שיצאו מהסלע.
-כשחזר ממסעו בהודו, ישב עם הרב אלימלך שחר שהעלה את הכל על הכתב, ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הפקס הוקרא לפני הרבי, וכפי שסיפר לו המזכיר אחר-כך, חיוך של שביעות רצון נראה על פניו של הרבי.
-== שבט מנשה תחילה ==
-בתשרי תשס"ז יצאה משלחת רבנים לביקור בן שבוע בהודו, בו ניסו להתחקות אחר הרקע היהודי של שבט "בני המנשה" בצפון מזרח הודו. בראש המשלחת, שיצאה מטעמו של הרב הראשי הספרדי, הרה"ג [[שלמה עמאר]], עמד אב בית הדין של [[פתח תקווה]], הרב ציון בוארון.
-אחד הרבנים שהשתתף במשלחת, הרב אליהו בירנבוים מאגודת "עמי שב", סיפר כי המשלחת ביקרה במזורם ומניפור, בהם מרוכזים בין 5,000 ל-6,000 איש הרואים עצמם כצאצאי יהודים, והמעוניינים לעלות ארצה.
-לדבריו, "אין ספק שהם חייבים גיור. אין מסמכים היסטוריים המעידים על יהדותם, אבל זאת מכיוון שבהודו זה עובר מדור לדור במסורת שבעל פה. לכן חקרנו את זקני העדה, שמענו סיפורים, מסורות ומנהגים, ובדקנו עשרות אנשים. חקרנו גם את התושבים הגרים מסביב ושאינם משתייכים לבני המנשה. בשבועות הקרובים נגיש לרב עמאר את המסקנות{{הערת שוליים|1=תוכן הערך מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24313 גליון 'בית משיח' מס' 478].}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
+[[קטגוריה:הלכה]]