הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת הקודש - סימן ב'"
| (25 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | ''' | + | '''אגרת הקודש ב' - קטונתי מכל החסדים''' |
| − | ==מבוא | + | ==מבוא לאגרת== |
| − | + | בדיעבד התברר, שמאסר [[פטרבורג]] היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו]] ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כ'''תקופה חדשה''' בהפצת החסידות וכ'''גדלות שניה''' ברבי עצמו | |
| − | |||
| − | + | אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את [[אגרת הקודש]] "קטונתי" כדי להכניס את [[אורות וכלים|האורות בכלים]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | ==מושגים יסודיים | + | ==גוף האגרת== |
| + | {{קטע תניא|קטע=אגרת ב'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ב'}}}} | ||
| + | |||
| + | ==סיכום== | ||
| + | עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת [[הרבי הריי"ץ]] שקטע ממנה מובא ב[[היום יום]] ליום [[תבנית:היום יום/ו' מנחם אב|ו' אב]], ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך [[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|י' באב]]{{הערה|בשם [[אדמו"ר המהר"ש]].}}: | ||
| + | *א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים [[מידות טובות|מדות טובות]]. | ||
| + | *ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת. | ||
| + | |||
| + | באגרת תובע [[אדמו"ר הזקן]] שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא - זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה. | ||
| + | |||
| + | ==מושגים יסודיים== | ||
| + | *[[אמת]] | ||
*[[יעקב אבינו]] | *[[יעקב אבינו]] | ||
| − | *[[ישמעאל]] | + | *[[ישמעאל|חסד דקליפה]] |
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | [[ניגון קטנתי]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''ביאורים על הפרק:''' [https://abc770.org/article_node_2923/ פניני התניא] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535938 ביאורים בספר התניא] | ||
| + | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן ג'|פרק ג']]}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/128064 כישרון: צייר את דמות אדמו"ר הזקן באותיות אגרת 'קָטֹנְתִּי']''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
| − | {{ | + | {{הערות שוליים}} |
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:41, 11 בספטמבר 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ב' - קטונתי מכל החסדים
תוכן עניינים
מבוא לאגרת[עריכה]
בדיעבד התברר, שמאסר פטרבורג היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כתקופה חדשה בהפצת החסידות וכגדלות שניה ברבי עצמו
אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את אגרת הקודש "קטונתי" כדי להכניס את האורות בכלים.
גוף האגרת[עריכה]
| אגרת ב' |
|---|
| אחר ביאתו מפטרבורג:
ב קטנתי מכל החסדים ומכל כו'. פירוש שבכל חסד וחסד שהקדוש ברוך הוא עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד. כי חסד דרועא ימינא. וימינו תחבקני. שהיא בחינת קרבת אלהים ממש ביתר שאת מלפנים. וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה. צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה כמו שכתוב מרחוק ה' נראה לי. וכנודע דכולא קמיה דווקא כלא חשיב. ואם כן כל שהוא קמיה יותר הוא יותר כלא ואין ואפס וזו בחינת ימין שבקדושה וחסד לאברהם שאמר אנכי עפר ואפר. וזו היא גם כן מדתו של יעקב. ובזאת התנצל על יראתו מפני עשו ולא די לו בהבטחתו והנה אנכי עמך כו'. מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'. ואינו ראוי וכדאי כלל להנצל כו'. וכמאמר רז"ל שמא יגרום החטא שנדמה בעיניו שחטא. מה שאין כן בזה לעומת זה, הוא ישמעאל חסד דקליפה. כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל בגובה וגסות הרוח ורוחב לבו. ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו, לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל, שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל רוחם ולבם במדת אמת ליעקב מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו'. וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו': |
סיכום[עריכה]
עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת הרבי הריי"ץ שקטע ממנה מובא בהיום יום ליום ו' אב, ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך י' באב[1]:
- א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות.
- ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת.
באגרת תובע אדמו"ר הזקן שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא - זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה.
מושגים יסודיים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ביאורים על הפרק: פניני התניא • ביאורים בספר התניא
| הקודם: פרק א' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ג' |
הערות שוליים
- ↑ בשם אדמו"ר המהר"ש.
