אגרת הקודש - סימן ג' – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ חלוקה בוט העביר את הדף אגרת הקודש - סעיף ג' לשם אגרת הקודש - סימן ג': החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש - סעיף א'|פותחין בברכה]], מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן. | |||
== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף ג'}}}} | |||
== | ==סיכום== | ||
:גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''. | |||
*משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים). | |||
*והנמשל: מצד אחד באור המקיף שממשיכה הצדקה יש נקבים{{הערה|וזאת בשונה משאר המצוות. אמנם '''כל''' המצוות ממשיכות את האור המקיף - אך בו '''אין''' נקבים.}} (דרכם חודר האור האלוקי לעולם ומשפיע אורך ימים, עשירות, כבוד, נחת ושמחה). אך מצד שני הם מכוסים (ואין ה"חיצונים" יכולים לינוק מהם). | |||
==מושגים יסודיים | :כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' - ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}. | ||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[ממלא כל עלמין]] | *[[ממלא כל עלמין]] | ||
*[[סובב כל עלמין]] | *[[סובב כל עלמין]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ב' | פרק ב']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף ד'|פרק ד']]}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||